שמואל בורנשטיין
רב פולני, האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב פולני, האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי שמואל בורנשטיין מסוכטשוב (ד' בחשוון ה'תרט"ז, 2 בנובמבר 1856 – כ"ד בטבת ה'תרפ"ו, 8 בינואר 1926) היה האדמו"ר השני בחסידות סוכטשוב, מחבר הספר "שם משמואל" על התורה ומועדי השנה. בנו היחיד של רבי אברהם בורנשטיין (מייסד חסידות סוכטשוב) ונכדו של הרבי מקוצק.
 | |||||
| רבי שמואל בורנשטיין - בעל ה"שם משמואל" | |||||
| לידה |
2 בנובמבר 1856 ד' בחשוון ה'תרט"ז קוצק  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
8 בינואר 1926 (בגיל 69) כ"ד בטבת ה'תרפ"ו אוטבוצק | ||||
| מקום קבורה | סוכטשוב | ||||
| מקום מגורים | זגערש | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 8 בינואר 1926 | ||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
| רבותיו | אביו, רבי אברהם בורנשטיין | ||||
| חיבוריו | שם משמואל | ||||
| אב | רבי אברהם בורנשטיין | ||||
| צאצאים | |||||
| |||||
  | |||||
הוא שימש כאדמו"ר נערץ בחייו, ותורותיו המקוריות, ובעיקר ספרו "שם משמואל", תפסו מקום מרכזי בארון הספרים החסידי גם לאחר פטירתו.
נולד בשנת ה'תרט"ז (1856) בעיירה קוֹצְק. כשהיה כבן 4 שנים נפטר סבו, הרבי מקוצק. התפרנס ממסחר. בשנת ה'תרל"ג (1873) נשא לאשה את מרת יוטא לאה בתו של רבי ליפמאן מרדומסק, חתן התפארת שלמה. יחד עם אביו הרביץ תורה בישיבה בסוכטשוב. כשנפטרה ב - י"ג כסלו ה'תרס"ב. נשא בשנת תרס"ג את אשתו השנייה מרת מירל בתו של הרב משה נטע כהנא שפירא, רבה של קשוינז, מתלמידי ה'אבני נזר' ומחבר ספר "שמן למאור" [1].
כאביו, היה תומך נלהב ביישוב ארץ ישראל, ובמיוחד לאחר הצהרת בלפור.[2] עם זאת יחסו לתנועה הציונית כולל המזרחי היה עוין אף יותר מאביו אשר סירב לקבל את משלחת הרבנים בראשות הרב ריינס מחשש שיפרסמו דברים שלא אמר[3][4]. ב- ה'תרנ"א 1891 ביקר בארץ ישראל במצוות אביו במטרה לרכוש בה קרקע להתיישבות, אולם התוכנית לא עלתה בידו בגלל איסור מכירת קרקעות לאזרחי מדינות עוינות שהטיל השלטון העות'מאני באותה עת.
לאחר פטירת אביו בשנת ה'תר"ע (1910) ולפני סתימת הגולל לקבר אביו[5] הוכתר לממלא מקומו, והחל לכהן כאדמו"ר וכראש ישיבה בסוכטשוב. בתחילה סירב לקבל על עצמו את האדמורות, מחשש שיגרם לו ביטול תורה, אולם הרב אפרים מרדכי מוטל צוויגנהפט מזקני החסידים שכנע אותו, כי גם אביו האבני נזר הנהיג את החסידים ולא חשש לביטול תורה. סגנון הנהגתו היה תקיף וקוצקאי יותר. לאחר מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעזוב את העיר סוכוטשוב ועבר ללודז' ולאחר מכן לזגערזש. בספרו "שם משמואל" הוא מביא ומבאר מתורת אביו, סבו הרבי מקוצק, ואדמו"רים נוספים.
נפטר בכ"ד בטבת ה'תרפ"ו (1926) בעיירת הנופש אוטבוצק, והובא לקבורה באהל[6] בבית העלמין בסוכטשוב לצד קברו של אביו. נאמר כי בפטירתו הייתה חסידות סוכטשוב שנייה בגודלה לאוסטרובצה במספר הלמדנים שבה[7].
כאמור, חיבר את הספר 'שם משמואל' על חמישה חומשי תורה ועל המועדים. הספר הוא אמרותיו החסידיות שנאמרו מידי שבת בעת עריכת ה"טיש", ובהזדמנויות נוספות, ונכתבו על ידו מאוחר יותר.
הספר נדפס לראשונה בפולין מיד לאחר פטירתו, על ידי בנו רבי דוד בורנשטיין, בעל "חסדי דוד", בתשעה כרכים, (ב"כ בראשית, ב"כ שמות, ויקרא, במדבר, דברים, מועדים, הגדה של פסח). לאחר מכן בנו, רבי חנוך בורנשטיין, הדפיס את הספר בארץ ישראל במהדורה חדשה, בה הוסיף "מראה מקומות" רבים, ובאותיות מרובעות, וכיום הוא מודפס בשישה כרכים (בראשית, שמות, ויקרא, במדבר, דברים ומועדים, הגדה של פסח).
חלק גדול מהספר מבוסס על תורת אביו בעל האבני נזר, כשהוא מצטט את דבריו ומבארם. הספר זוכה לתפוצה רחבה, בציבור החרדי והדתי-לאומי כאחד, ונקבעים בו שיעורי תורה רבים.
מלבד חיבור זה, הוא אף ערך את החלק הפנימי - הקצר - בספרו של אביו, "אגלי טל", כשהחלק החיצוני שנכתב על ידי אביו - הוא כביאור ארוך לחלק הפנימי.
כמו כן עבר בעצמו על כל כתבי ה'אבני נזר', סידר ערך והוציא לאור (שו"ת אבני נזר). החלקים הראשונים (או"ח-יו"ד) הופיעו בשנת ה'תרע"ב 1912, את החלקים אבן העזר הוציא בשנת ה'תרפ"ה 1925. את הכרך השביעי (חו"מ) הוציא לאור בנו של השם משמואל האדמו"ר רבי דוד בורנשטיין בשנת ה'תרצ"ה. [8]
רבי שמואל מסוכטשוב היה נשוי פעמיים, והיו לו 21 ילדים, שכמעט כולם נספו בשואה.
שמואל בן אברהם בורנשטין (1855-1926), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
