Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הלומברדים במסע הצלב הראשון או הלומברדים (איטלקית: I Lombardi alla prima crociata) היא אופרה בארבע מערכות מאת המלחין ג'וזפה ורדי ללברית מאת טמיסטוקלה סולרה, המבוססת על שירה אפית מאת תומאסו גרוסי. הופעת הבכורה נערכה בתיאטרון לה סקאלה במילאנו ב-11 בפברואר 1843. ורדי הקדיש את הפרטיטורה למריה לואיזה, דוכסית פרמה שמתה זמן קצר לאחר מכן.
 | |
| דף השער של האופרה משנת 1843. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מלחין | ג'וזפה ורדי |
| לבריתן |
טמיסטוקלה סולרה  |
| סוגה | דרמה לירית |
| שפה | איטלקית |
| מספר מערכות | 4 |
| זמן התרחשות העלילה | 1096/7 |
| מקום התרחשות העלילה | מילאנו, אנטיוכיה וירושלים |
| תפקידים | |
| |
  | |
בשנת 1847 בוצעו שינויים רבים באופרה במטרה להופכה לגרנד אופרה הראשונה של ורדי בצרפתית והוצגה בפריז באקדמיה המלכותית למוזיקה תחת הכותרת ירושלים.
האופרה הנסובה על נושאים נוצריים, הכוללת בתוכה קטעי תפילה, תהליך התנצרות, וכמובן מסע צלב, עוררה חשד בקרב שלטונות הכנסייה עוד לפני הופעתה הראשונה. לבקשת הכנסייה, בדק משרד המשפטים את האופרה, ואכן ורדי נתבקש לבצע מספר שינויים מינוריים. לדוגמה, ורדי כלל באופרה את התפילה אווה מריה, אך מאחר שלדעת הצנזורה התיאטרון אינו מקום ראוי לתפילה, נאלץ ורדי בעל כרחו לשנות לסלבה מריה (Salve Maria). לאחר השינויים הייתה האופרה מוכנה להופעת הבכורה. האופרה התקבלה יפה, ועוד באותה שנה הועלו הפקות שלה גם בוונציה ובסניגאליה. גם הבכורות הבריטית והאמריקאית לא אחרו לבוא. בשנת 1846 הוצגה האופרה בתיאטרון הוד מלכותה בלונדון, ובשנת 1847 הוצגה בניו יורק.
כיום מוצגת האופרה מפעם לפעם, ואף קיימות הקלטות של הפקות בהשתתפות גדולי הזמרים כקרלו ברגונצי, רנאטה סקוטו, אפרילה מילו, חוסה קאררס, לוצ'אנו פבארוטי ורוג'רו ריימונדי.
שני בניו של הלורד פולקו, ארווינו ופגאנו מתפייסים, לאחר שהסתכסכו על רקע השאלה מי יזכה בידה של ויצ'לינדה. פגאנו, שאיים על חיי אחיו, שב מגלות. קהל רב מתקבץ בכיכר לחגוג את הפיוס, גם ויצ'לינדה, כעת אשת ארווינו, וג'יזלדה ביתם מגיעות למקום. כרוז מודיע כי יצא לדרך מסע צלב בפיקוד ארווינו. פגאנו מביע בחשאי בפני פירו, נושא הכלים של ארווינו, את תסכולו המתמשך ומספר לי כי הוא עדיין חושק בויצ'לינדה. על רקע זמרת הנזירות, מקבץ פירו קבוצה של צמאי-דם המסכימים לעזור לפגאנו להשיג את ויצ'לינדה.
ויצ'לינדה וג'יזלדה מפקפקות ב"חזרתו בתשובה" של פגאנו. ארווינו מבקש אותן להשגיח על אביו הזקן הישן הלילה בחדרו של ארווינו. פגאנו פירו וחבורת המתנקשים פולשים לארמון, ופגאנו נכנס לחדר בחרב שלופה. הוא יוצא מחדרו של ארווינו עם חרב מגואלת בדם וחוטף את ויצ'לינדה. בדרכו הוא פוגש בארווינו, ולתדהמתו מגלה כי בחשכה רצח את אביו במקום את אחיו. הקהל המתגודד במקום קורא להרוג את פגאנו אך ג'יזלדה נזעקת נגד רצח נוסף. פגאנו נשלח שוב לגלות.
אצ'אנו ונציגים מטריטוריות סמוכות נועדים לדון בצעדים לחזק את התנגדותם לצלבנים. הם שבו את ג'יזלדה, הנתונה במשמר בהרמונו של אצ'אנו. סופיה, אשתו של אצ'אנו ונוצרייה בסתר, נכנסת עם בנה אורונטה. אורונטה מאוהב בג'יזלדה השבויה, וכשהוא שר על אהבתו לג'יזלדה, סופיה רואה בג'יזלדה הזדמנות למשוך את בנה לנצרות.
נזיר ממתין לבואם של הצלבנים. פירו, שהפך להיות נאמנו של אצ'אנו ומופקד על שערי אנטיוכיה, מופיע במערה ומבקש מהנזיר כי יראה לו דרך בה יוכל לכפר על מעשיו. הנזיר אומר לו כי אם ברצונו לכפר על מעשיו, יפתח את שערי אנטיוכיה לפני הצלבנים. ארווינו והצלבנים מופיעים במערה, הנזיר שומע כי בתו של ארווינו נשבתה על ידי אצ'אנו אך הוא מבטיח להם כי אנטיוכיה תיפול בידם.
הנשים בהרמון שרות לג'יזלדה ששפר גורלה שאורונטה מאוהב בה. בזמן שג'יזלדה מתפללת נשמעות קריאות כי הצלבנים חדרו לאנטיוכיה. סופיה נכנסת במרוצה ואומרת כי אצ'אנו ואורונטה נהרגו. ארווינו מופיע בלווית הנזיר, וסופיה מזהה אותו כאדם שהרג את בעלה ובנה. למשמע הדברים, נרתעת ג'זלדה מחיבוקו של אביה, באומרה כי מסע הצלב הזה אינו רצון האל. ארווינו שולף את חרבו ומאיים להרוג את ג'יזלדה בעוון חילול הקודש, אך הנזיר וסופיה עוצרים בעדו. ארווינו אומר בכעס כי בתו השתגעה.
הצלבנים מלווים בצליינים, שרים על יופייה וקדושתה של ירושלים והארץ הקדושה. ג'יזלדה מתרחקת ממחנה הצלבנים. לפתע היא פוגשת באורונטה, שרק נפצע מחרבו של ארווינו. השניים מחליטים לברוח יחד.
ארווינו זועם על בגידתה של בתו ג'יזלדה. חיילים מופיעים ומודיעים כי פגאנו נראה באזור המחנה, ומבקשים רשות ללוכדו ולהמיתו, ארווינו מסכים.
כינור מנגן פרלוד. ג'יזלדה ואורונטה מופיעים, אורונטה פצוע, וג'יזלדה מקוננת על אכזריות הגורל. הנזיר מופיע, ואומר לשניים כי אהבתם היא בחטא, אך ניתנת לתיקון על ידי התנצרותו של אורונטה. הנזיר משלים את תהליך ההתנצרות, ואורונטה מת מפצעיו, מבטיח לג'יזלדה לפוגשה בגן עדן.
בשנתה, חולמת ג'יזלדה על אורונטה המופיע בחזיונה. הוא מספר לה כי האל נענה לתפילות, וכי הצלבנים ימצאו חיזוק במימי נקבת השילוח. ג'יזלדה מתפעמת מהחיזיון הניסי.
הצלבנים והצליינים מיואשים, הם חושבים כי האל נטש אותם במדבר. ג'יזלדה מופיעה בקול תרועה ומספרת לכולם על המעיין שנתגלה לה. כאשר הכל שמחים, מחזק ארווינו את ביטחון הצלבנים כי הם יכבשו את ירושלים.
הנזיר מובא אל האוהל כשהוא פצוע פצעים חמורים. הוא חושף בפני ארווינו וג'יזלדה כי הוא לא אחר מאשר פגאנו. הוא מתחנן למחילה על רצח אביו. כאשר ארווינו מחבק את אחיו, מבקש פגאנו בפעם האחרונה לראות את עיר הקודש. כאשר ירושלים מתגלית לעיניהם, פגאנו נופח את נשמתו, הצלבנים מהללים את האל.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
