Loading AI tools
כוחות מיוחדים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הכוחות המיוחדים של סוריה (בערבית: الوحدات الخاصة; 'יחידות מיוחדות'), הוא כינוי ליחידות קומנדו מובחרות למשימות מיוחדות בצבא הסורי.
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |
 סוריה |
| שיוך | הכוחות המזוינים של סוריה |
| סוג | כוחות מיוחדים |
| אירועים ותאריכים | |
| מלחמות |
מלחמת יום הכיפורים מלחמת לבנון הראשונה מלחמת האזרחים בסוריה |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם |
2 דיוויזיות ומספר יחידות עצמאיות סה"כ כ-15,000 חיילים |
| פיקוד | |
| מפקדים |
עלי חיידר (1968-1994) עלי חביב מחמוד (1994-?) |
מספר חיילי הקומנדו הסורי מוערכים בכ-15,000 המסודרים ב-10 אגדים (רגימנטים[דרושה הבהרה], הקרויים פוֹגִ'ים, ביחיד פוֹג')[1]. במהלך תקופת המלחמה הקרה נחשבו כוחות הקומנדו הסורי לאחד מהכוחות הצבאיים הערבים המאומנים בצורה הטובה ביותר וחמושים בנשק מתקדם. עד לשנת 1994 היו הכוחות המיוחדים תחת פיקוד מרוכז של עלי חיידר, אך משום התנגדותו לנשיאותו של בשאר אל-אסד, הוא פוטר מתפקידו ולמעשה כמחצית מהרגימנטים הועברו לפיקוד שתי דיוויזיות כוחות מיוחדים ומספר רגימנטים הועברו ליחידות אחרות.
במלחמת יום הכיפורים, כחלק ממהלך הפתיחה של המלחמה, ב־6 באוקטובר 1973 כבש הצבא הסורי את החרמון באמצעות גדוד 82 של הקומנדו הסורי, שהונחת בארבעה מסוקים (אחד מהם התרסק בנחיתה), וכן גדוד קומנדו 133 שהגיע ממוצב החרמון הסורי. באותו זמן היו בחרמון 54 חיילים, מהם רק 14 לוחמים מגדוד 13 של חטיבת גולני. 31 מהחיילים נכנעו לסורים, 13 חיילים נהרגו ועשרה חיילים נחלצו. גדוד 183 השתלט על מרגלות החרמון, נערך בנ"ג 1614, מחלקת הסיור של הגדוד תקפה את מוצב 103 ונבלמה, והגדוד נערך להגנה לבלימת מתקפת הנגד של צה"ל לכיבוש החרמון ביום למחרת. ב-8 באוקטובר ניסה כוח של חטיבת גולני שמנה 140 - 150 לוחמים, בפיקוד המח"ט אמיר דרורי, לכבוש מחדש את החרמון. הקומנדו הסורי, חמוש בנשק קל, מטולי אר פי ג'י ורימונים, ארב ללוחמי גולני ובלם את הניסיון. האבדות הישראליות בקרב היו 25 הרוגים כולל מפקד גדוד 17 (אריות הגולן) של חטיבת גולני, סגן-אלוף דובי דרור, ו־57 פצועים[2].
בהמשך המלחמה ב-9 באוקטובר חדרו מספר מסוקים מסוג מי-8 ובהם לוחמי קומנדו סורים לרמת הגולן ונחתו בקרבת מחנה נפח[3]. כוח מסיירת מטכ"ל בפיקודו של יוני נתניהו, אשר לקחה חלק בלחימה כפלוגת סיור מובחרת בעוצבת געש בפיקודו של רפול, הוקפץ לאזור הנחיתה ונתקל במארב שערך לו כוח הקומנדו הסורי. כן הוקפץ למקום כוח מפלוגה ג' של גדוד 51[4]. במהלך הקרב בין סיירת מטכ"ל לבין הקומנדו הסורי נהרגו כארבעים לוחמים סורים ושני לוחמים מכוח הסיירת[5]. באותו יום נהרג סא"ל יעקב שחר, מפקד גדוד 12 של גולני, בקרב כנגד כוח קומנדו סורי שנשלח לצפון רמת הגולן, לאזור תל ורדה, בקרב בשדה עגבניות ממזרח לבוקעתה[6].
בקרב ההבקעה לסוריה ניהל צה"ל קרבות שריון וחיל רגלים כנגד השריון והקומנדו הסוריים באזור הכפר מזרעת בית ג'ן[7]. לוחמי גדוד 12 (ברק) של חטיבת גולני, עליו פיקד רס"ן ארוין לביא, ואיתו כוח שריון בפיקוד אלי גבע[8], נערכו, לאחר ההבקעה, להגנה בכפר מזרעת בית ג'אן[9] והדפו בהצלחה התקפות קומנדו ושריון סוריים והרגו רבים מהם[10].
לקראת סיום הלחימה עלה כוח מסיירת מטכ"ל, תחת פיקודם של יוני נתניהו וסגנו עוזי דיין, לאחד משיאי החרמון בסוריה, וביצע תצפית ומודיעין על היערכות הסורים בטרם מבצע קינוח לכיבוש החרמון. במבצע עצמו הרגו ושבו עשרות לוחמי קומנדו סורים ומנעו תגבורות ואספקה להר.[11].
ב-13 באפריל 1974, במהלך מלחמת ההתשה במובלעת הסורית, תקף כוח קומנדו סורי את פסגת שיא החרמון המצויה 15 קילומטרים בעומק השטח הסורי ונשלטה על ידי צה"ל כחלק מהמובלעת. מטרת הסורים הייתה להדוף את צה"ל מנקודת תצפית זו החולשת על עומק המערך הסורי ועל דמשק. הסורים ידעו כי בגלל תנאי השטח ותנאי האקלים הקשים, הסתפק צה"ל בסיורים בלבד בפסגה ולא אייש אותה דרך קבע והצליחו לכבוש את הפסגה ולהשתלט עליה. למחרת, ב-14 באפריל, הוטל על כוח בן שישים לוחמים מיחידת האלפיניסטים ומסיירת מטכ"ל, בפיקוד רס"ן עמירם לוין, לכבוש את שיא החרמון, בגובה של למעלה מ-2,800 מטר.[12] הכוח העפיל לפסגה, שם ניהל קרב קשה כנגד הקומנדו הסורי שבסופו נכבש שיא החרמון על ידי לוחמי צה"ל. מספר ההרוגים הסורים היה כ-12 ועוד מספר של שבויים ולצה"ל היו כ-30 פצועים.
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לשכתב אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא מרבית הפיסקה עוסקת בפת"ח במקום בקומנדו הסורי.במהלך הפלישה הישראלית ללבנון, בשנת 1982, פעלו כוחות פת"ח בשטח לבנון, כנגד צה"ל. כוחות הפת"ח ארבו לכוחות החיל הרגלים והשריון הישראליים וגרמו להם נזקים.
כוח מיחידת שלדג, בפיקוד גיורא ענבר וטל רוסו[13], פעל בציר החוף וכבש את מתחם המוזיאון בביירות,[14] בו התבצרו לוחמי הקומנדו הסורי[15] רבים, ובקרבות אחרים בעיר כנגד מפקדות אש"ף מבוצרות היטב. מאוחר יותר סיפר רוסו בראיון שזו הייתה "מלחמה מעניינת".[13] בטרם הקרב על המוזיאון, מצא קצין המודיעין של היחידה תרשים מדויק של המבנה בארכיון הלאומי של ביירות. הלוחמים פשטו בו זמנית דרך כל הפתחים, והסתערו באש וברימונים על המחבלים המבוצרים. טל רוסו, שהיה אז מפקד פלגה בשלדג, תיאר בראיון את הפריצה למתחם המוזיאון – ”הצמדנו חומר נפץ לקיר המבנה. חשבנו שזה יעשה חור בקיר, אבל בפועל פוצצנו את הספרייה הלאומית של ביירות וגשם של דפים ירד עלינו. תחת אש של אר.פי.ג'י פרצנו למוזיאון.” את הקרב מול אנשי הפת"ח, ניהלו לוחמי שלדג כשהם מתרוצצים בין חפצי אומנות ואוסף של מטבעות עתיקים המוטלים על הרצפה[16]
נכון לשנת 2007,[דרושה הבהרה] הכוחות המיוחדים בסוריה כוללים את חטיבת חיל הרגלים 120, הדיוויזיה ה-14 של הכוחות המיוחדים ועוד כ-10 יחידות קומנדו עצמאיות נוספות. נכון ל-2007 הם סובלים מחוסר בתקציבים ומציוד מיושן. דווח כי הקומנדו הסורי התחמש בטילים נגד טנקים מסוג 9M133 קורנט.[17]
מלבד אלו, ישנם מספר רגימנטים של כוחות מיוחדים הנמצאים במסגרות שונות, לדוגמה הדיוויזיה המשוריינת הרביעית מכילה מלבד שתי חטיבות משוריינות וחטיבה ממוכנת, גם רגימנט כוחות מיוחדים מלא (הרגימנט ה-555).
ישנם ככל הנראה עשרה רגימנטים של כוחות מיוחדים בצבא הסורי, בנוסף לרגימנט השייך לדיוויזיה המשוריינת הרביעית וככל הנראה ישנן מספר יחידות כוחות מיוחדים עצמאיות נוספות הכפופות ליחידות שונות.
כל רגימנט (פוג') מכיל שלושה גדודים, עם סך הכל כ-1,500 לוחמים. בראש הרגימנט עומד קצין בדרגת עמיד (תת-אלוף).
| פיקוד הכוחות המיוחדים | דיוויזיית הכוחות המיוחדים ה-14 | דיוויזיית הכוחות המיוחדים ה-15 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-41 | הרגימנט ה-36 | הרגימנט ה-127 | הרגימנט ה-555 (הדיוויזיה הרביעית) | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-45 | הרגימנט ה-554 | הרגימנט ה-35 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-46 | הרגימנט ה-556 | ||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-47 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-53 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
| הרגימנט ה-54 | |||||||||||||||||||||||||||||||||||
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
