האי צפון סנטינל
אי במפרץ בנגל, הודו, ביתו של שבט הסנטינל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האי צפון סנטינל הוא אחד מאיי אנדמן וניקובר שבמפרץ בנגל. האי צפון סנטינל שוכן כ־50 קילומטרים מדרום לבירת איי אנדמן וניקובר שבמפרץ בנגל. האי מוקף בשוניות אלמוגים וחוץ מהחוף כולו מיוער[1].
 | |
| נתונים גאוגרפיים | |
|---|---|
| מיקום | מפרץ בנגל |
| קואורדינטות | 11°33′N 92°15′E |
| ארכיפלג | איי אנדמן וניקובר |
| שטח | 59.67 קילומטר רבוע |
| אורך | 12 קילומטר |
| רוחב | 10 קילומטר |
| גובה מרבי | 122 מטר |
| נתונים מדיניים | |
| מדינה |
 הודו |
| אוכלוסייה | 39 (2018) |
| אזור זמן | UTC +5:30 |
|
(למפת איי אנדמן וניקובר רגילה) | |
  | |
האי הוא ביתם של הסנטינלים, בני שבט ששוכן בו יותר מ־60 אלף שנה. במשך שנים רבות לא רצה שבט הסנטינל קשר עם הציוויליזציה. אנשיו פועלים ברשות עצמם כקהילה עצמאית ברשות אוטונומית שבאיי אנדמן[2]. הסנטינלים תקפו פעם אחר פעם ספינות שהתקרבו לאי – תקיפות אלו גרמו למותם של שני דייגים בשנת 2006 ולמותו של מיסיונר מארה״ב בשנת 2018[3][4].
בשנת 1956 הכריזה ממשלת הודו שהאי צפון סנטינל הוא שמורה שבטית, ואסרה כל כניסה לתחום של 3 מיילים (4.8 קילומטרים) מהאי – זאת כדי למנוע מאנשי השבט להידבק במחלות שהם אינם מחוסנים מפניהן (בשל הבידוד שלהם ככל הנראה הם רגישים למחלות נפוצות כמו שפעת וחצבת. לפיכך קשר עם העולם החיצון יעמיד אותם בסכנת הידבקות ומוות)[5][6]. גם צילום האי אסור לגמרי[7], ובשנת 2017 נקבע כי מי שיצלם את השבטים צפוי לעונש עד שלוש שנות מאסר. על האזור מפקח חיל הים של הודו[8][9].
בשנים האחרונות, האי צבר פופולריות בשל ייחודו. ב-2023, יצא לאור הסרט התיעודי The Mission, המדבר על האי.[10]
בני השבט שוכנים באי זה לאורך דורות, כנראה יותר מ־60 אלף שנה. במשך שנים רבות, לא רצה שבט הסנטינל קשר עם הציוויליזציה. הם פועלים ברשות עצמם כקהילה עצמאית ברשות אוטונומית שבאיי אנדמן[2]. לעומתם, לחמשת השבטים שחיים באיים השכנים יש קשרים עם האדם המודרני והם מסתייעים בו. אין אף אדם מחוץ לאי הזה, שמדבר את שפת שבט הסנטינל.
כמו כן, לא ידוע על אף אדם שמחוץ לאי הזה, שמכיר את אמונותיהם בצורה כלשהי או מקיים עימם קשרי מסחר.
משלחת בראשות מוריס וידאל פורטמן באה לאי צפון סנטינל במהלך ינואר 1880. פורטמן היה בריטי במוצאו שנולד בשטח של קנדה בימינו, שחי בשנים 1860-1935, והחל את הקריירה שלו כמנהל ממשל צעיר שכנראה מונה זמן לא רב לפני לתפקיד (סביב שנת 1879 כשהיה בן 19 בלבד), וגם קיווה לחקור את הילידים ואת מנהגיהם.
המשלחת מצאה באי כמה שבילים וכפרים נטושים.
לאחר ימים אחדים (כנראה בין שבוע לשבועיים לאחר הגעת המשלחת לאי) נחטפו על ידי משלחת זו שישה סנטינלים, זוג אנשים בוגרים וארבעה ילדים, והם הועברו לפורט בלייר. מכיוון שהסנטינלים שבהם נתקלו חברי המשלחת החיצונית ככל הנראה לא נתקלו בזרים שמקורם מחוץ לאי, הם נדבקו במחלות שהיו אז נפוצות יותר אצל רוב בני האדם כגון שפעת או חצבת. בשל העדר חיסון טבעי שלהם, הידבקויות אלה גרמו למות האנשים המבוגרים יותר שנחטפו. בהמשך החליטו חברי המשלחת הבריטית להחזיר את הצעירים הסנטינלים החטופים בחזרה למקום מוצאם. בעקבות החזרת צעירי החטופים הסנטינלים לאי, שאר השבט נדבק במחלות כמו שפעת או חצבת, מה שגרם למוות המוני מהמגפה, ולעוינות של אנשי השבט ששרדו, וגם בדורות הבאים, כלפי כמעט כל אדם שלא מהשבט שלהם.
ב-1967 החלו ניסיונות גישור עם השבט המבודד, כשהאנתרופולוג ת״נ פאנדיט ומשלחתו באו לאי מטעם ממשלת הודו וניסו להתחבר עם התושבים. אנשי השבט לא נהגו באלימות כלפי אותה משלחת, אך הבהירו להם שהם אינם רצויים בקרבתם. במהלך מרץ 1970 שוב נפגשה משלחת של פאנדיט עם הסנטינלים, אך גם מפגש זה לא הניב תוצאות רצויות מבחינת המשלחת מהודו.
עם זאת, ב־4 בינואר 1991 פנו 67 גברים, נשים וילדים מהשבט לפאנדיט ולקבוצתו, בלי לתקוף אותם, אך עד מהרה נסוגו לתוך היער. ככל הידוע, מאז לא דווח על מפגש פנים אל פנים בין תושבי האי עם אדם מבחוץ, שעבר בשלום בין הצדדים[11].
בסוף דצמבר 2004 חג מעל לאי מסוק מטעם הרשויות של הודו, זמן קצר לאחר שהחלה רעידת האדמה והצונאמי באוקיינוס ההודי. בתחילה, הייתה הערכה שכל יושבי האי נספו בעקבות הצונאמי שהכה בעוצמה רבה באזור[12]. להפתעת צוות ההצלה שהיה על המסוק, תקפו אותם ילידי האי במטר חיצים – וכך התברר שכנראה מרביתם לא נפגעו מהצונאמי כלל[13][14].
בשנת 2006 הרגו אנשי השבט שני דייגים הודים שסירתם נסחפה אל האי. תושבי האי המתינו כשבוע ולאחר מכן קשרו את 2 הדייגים ההודים למקלות במבוק כשפניהם אל החוף, כדחלילים. אחר כך ירו על גופות הדייגים חצים והכו את גופות הדייגים עם מקלות. יום למחרת הצבת גופות הדייגים על ידי השבט באזור החוף של האי, אנשי המשמר החופי מטעם חיל הים של הודו ראו את השבט קובר בחול את שני הדייגים (בעקבות תצפית מרחוק של הממשל ההודי על השבט הסנטינלי באותו יום)[15]. מסוק משמר החופים של הודו שנשלח להשיב את הגופות שב על עקבותיו בעקבות מטח של חיצים שנורו אליו. גופותיהם של שני הדייגים לא נמצאו מעולם.
מותו של ג׳ון אלן צ׳או
בנובמבר 2018, יצא ג׳ון אלן צ׳או, מיסיונר אמריקאי בן 27, לטיול לכיוון האי. צ'או רצה לחקור את השבט ולהכיר לאנשיו את הנצרות. הוא הגיע לאי בעזרת דייגים שגרו בקרבת האי (אך מחוץ לו), למרות האיסור שנקבע בחוק ההודי על הגעה לא מתואמת עם הממשל בהודו, אל האי הזה. בני השבט הקיפו את צ׳או ותקפו אותו. הם ירו בו מטר של חיצים, כרכו חבל סביב צווארו וגררוהו עד שנפח את נשמתו.
7 הדייגים שארגנו את הסיור בשביל צ'או, נבהלו למראה המחזה המחריד, וברחו מהמקום במהרה. לאחר מכן עצרה אותם משטרת הודו[16].
על פי המשטרה ההודית, במהלך ה-15 בנובמבר 2018 שט צ׳או לאי פעמיים או שלוש פעמים בסירת קאנו. מטרתו הייתה ”לייסד את ממלכת ישו באי“. הוא ניסה להביא לאנשים הסנטינלים "מתנות" דוגמת מספריים, סיכות ביטחון וכדור. משטרת הודו וצוות מומחים ניסו לגבש תוכנית להחזרת גופתו של צ׳או, אך בלי הועיל[17]. משפחתו של צא'ו לא התעקשה, וגופתו לא הושבה לארצות הברית. בני משפחתו של צ׳או אף הצהירו כי הם סולחים לאנשי השבט על שהרגו אותו[18].
תקנת אנדמן וניקובר משנת 1956 מספקת הגנה לכמה שבטים ילידים המתגוררים באיים, ובהם גם בני שבט הסנטינלים[19]. אף על פי שהאי צפון סנטינל אינו מחוז אוטונומי של הודו מבחינת החוק, חוקרים רואים את אנשיו כאוטונומיים, ולפעמים גם כעצמאיים[20][21].
- חניתות, חצים והריגה של זרים: האי במפרץ בנגל שאף אחד לא רוצה להתעסק איתו, באתר מאקו, 5 באפריל 2017
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
