Loading AI tools
כימאי ומהנדס חומרים ישראלי, חתן פרס נובל לכימיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן שכטמן (נולד ב-24 בינואר 1941) הוא פרופסור מחקר בפקולטה למדע והנדסה של חומרים בטכניון, מהנדס ישראלי וחוקר מבנה החומר, שגילה והביא להגדרתו של מבנה גבישי חדש של גבישים כמו-מחזוריים (קוואזי-מחזוריים). על גילויו זה זכה בפרס ישראל לפיזיקה לשנת תשנ"ח (1998) ובפרס נובל לכימיה לשנת 2011.[1]
 | |
| דן שכטמן | |
| לידה |
24 בינואר 1941 (בן 83) תל אביב, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| ענף מדעי | הנדסת חומרים |
| מקום מגורים |
 ישראל, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל  |
| מוסדות | |
| פרסים והוקרה |
|
| בת זוג | ציפורה שכטמן |
| צאצאים |
יואב שכטמן |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי קיומם של גבישים כמו-מחזוריים | |
  | |
שכטמן נולד בתל אביב וגדל ברמת גן ובפתח תקווה, בן ליצחק ונתניה שכטמן. סבו (אבי אמו) היה איש העלייה השנייה זאב אשור, מראשוני פועלי ציון.[2]
היה חבר בתנועת השומר הצעיר וספורטאי באגודת הפועל פתח תקווה. למד בתיכון "ברנר" שבפתח תקווה במגמה ריאלית[3] וב-1962 החל ללמוד בטכניון ובו קיבל תואר ראשון בהנדסת מכונות בפקולטה להנדסת מכונות ב-1966. המשך לימודיו בטכניון היה בתחום הנדסת חומרים במחלקה להנדסת חומרים, ובמסגרתם קיבל את התואר השני ב-1968, ואת תואר הדוקטור ב-1972. לאחר מכן התמחה במשך שלוש שנים במעבדות חיל האוויר האמריקני שבאוהיו ועסק במיוחד בחקר מבנה החומרים של תרכובת טיטניום-אלומיניום. בשנת 1975 הצטרף לסגל המחלקה להנדסת חומרים בטכניון. כיהן בטכניון כראש המחלקה להנדסת חומרים ומשנת 1986 הוא בדרגת פרופסור מן המניין. במשך השנים שימש פרופסור אורח גם באוניברסיטת מרילנד ובאוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
שכטמן עומד בראש "מרכז וולפסון למחקר" שבטכניון. בנוסף, הוא מכהן כפרופסור באוניברסיטת המדינה של איווה,[4] חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חבר האקדמיה הלאומית להנדסה של ארצות הברית וחבר האקדמיה האירופית למדעים. בשנת ה'תשע"ב שימש כשופט בוועדה לבחירת זוכי פרס ישראל.
ב-17 בינואר 2014, בריאיון עם איילה חסון ששודר בתוכנית "יומן" של הערוץ הראשון, הכריז שכטמן על כוונתו להתמודד בבחירות על תפקיד נשיא מדינת ישראל.[5] החלטתו להתמודד נבעה לדבריו מדאגתו לעתיד החברה בישראל, לנוכח רמת החינוך הנמוכה, האלימות בחברה, וקשיי השילוב של אוכלוסיות גדולות בשוק העבודה.[6] לאורך הצגת המועמדות הבליט שכטמן את היותו א-פוליטי ועל-מפלגתי, כיתרון שיאפשר לו לשמש כנשיא ממלכתי ומאחד באופן, לדבריו, טוב יותר. לאחר שהשיג את עשר חתימות חברי הכנסת הנדרשות להצגת המועמדות,[7] בתום ההצבעה ביום הבחירות לנשיאות, התברר כי זכה בקול אחד בלבד, קולה של רות קלדרון.[8][9]
באפריל באותה שנה החלה הטלוויזיה החינוכית הישראלית לשדר את התוכנית "להיות מדען עם פרופסור דן". בתוכנית, המיועדת לילדים, מציג שכטמן, יחד עם השחקנית נתי קלוגר, סוגיות שונות במדע.[10]
ב-1980 ביקר בטכניון חוקר המתכות ג'ון כאהן והזמין את שכטמן למעבדות NBS באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, שכטמן קיבל את ההזמנה ועבד במעבדות אלו בשנים 1981–1983. הוא ערך ניסויים בייצור חומרים מתכתיים על ידי התמצקות מהירה. יום אחד, כאשר בחן גביש של הסגסוגת מנגן ואלומיניום באמצעות התאבכות של קרני רנטגן בסריג הגבישי ויצירת תבנית פיזור בראג, גילה להפתעתו שהיא בעלת סימטריה מחומשת. מאחר שבאותה התקופה היה בקריסטלוגרפיה עיקרון מקובל השולל סימטריה כזו, החל שכטמן לפתח תאוריה שחומר מוצק מתארגן לעיתים בצורה אסימטרית כגביש קוואזי-מחזורי. שכטמן סיפר, כי כשסיפר על תגליותיו לעמיתיו נתקל בביקורת קשה שכן הייתה ידועה הוכחה בסיסית בקריסטלוגרפיה שמראה כי הסימטריות הסיבוביות היחידות שיכולות להתקיים הן של 2, 3, 4 או 6. ראש המעבדה של NBS סילק אותו מקבוצת המחקר בטענה שהוא "מטיל עליה קלון". מבקר חריף נוסף לתאוריה היה הכימאי המפורסם, לינוס פאולינג, בעל פרס נובל בכימיה, שטען כלפיו, "אין קוואזי-גבישים, אבל יש קוואזי-מדענים". כשחזר לטכניון פגש את אילן בלך ובעזרתו הצליח למצוא מודל המסביר את התופעה.
בקיץ 1984 חזר שכטמן למרילנד ושלח עם בלך מאמר לכתב העת: Journal of Applied Physics, אך המאמר נדחה בטענה ש"המאמר לא יעניין פיזיקאים. אנו ממליצים לשלוח אותו לעיתון של מטלורגיים (חוקרי מתכות)". שכטמן ובלך אכן שלחו אותו לעיתון של מטלורגיים: Metallurgical Transactions, אך העיתון לא מיהר לפרסם אותו והודיע שיפרסמו רק כעבור שנה. באותו זמן הראה שכטמן את המאמר לכאהן, ובעזרת מדען צרפתי נוסף, דניס גרטיאס, שלחו מאמר מקוצר לכתב העת: Physical Review Letters שאכן פורסם בתוך שבועות ספורים, בנובמבר 1984. חודש לאחר פרסום המאמר של שכטמן ושותפיו, פרסמו דב לוין ופאול שטיינהארדט, הסבר לתופעה, המסתמך על הריצוף הקוואזיפריודי של רוג'ר פנרוז. על אף העובדה שתוצאות הניסוי שוחזרו בהצלחה פעמים רבות, נותרו מדענים רבים בתחום בעמדתם הספקנית. אלו התמעטו עם הזמן אך בין המתנגדים העקשנים נמנה לינוס פאולינג, שסירב להכיר בתופעה עד יום מותו. לאחר תגליתו של שכטמן והופעת מספר הצעות להסבר תאורטי לתופעה, נפתחה הדלת לגילויים חדשים, ושונתה ההגדרה המדעית של גביש. נמצאו גבישים נוספים שקיומם נחשב כבלתי אפשרי, ונפתח תחום מחקר חדש.
מחקריו האחרים של שכטמן במהלך השנים עסקו בפיתוח סגסוגת המבוססת על טיטניום ואלומיניום, וכן בחקר המבנה של ציפוי יהלום. חקר מבנה היהלום עמד במרכז עבודתו בשנים 1992–1994, במהלך שהותו במכון הלאומי לתקנים וטכנולוגיה שבארצות הברית.
נשוי לפרופ' ציפורה שכטמן, ראש המגמה להנחיית קבוצות בחוג לייעוץ והתפתחות האדם שבפקולטה לחינוך של אוניברסיטת חיפה. לזוג שלוש בנות ובן, הפיזיקאי פרופ' יואב שכטמן, אשר כאביו מכהן כחבר סגל בטכניון.
במהלך השנים זכה שכטמן בפרסים רבים:
(2011)
באתר אוניברסיטה מצולמת דן שכטמן, הגדרה חדשה מהו גביש, הרצאה בסדרת ההרצאות "בכור המהפכה", 23 באפריל 2012
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם דן שכטמן, באתר iCast, 14 בפברואר 2014
אהרון ברנע מראיין את פרופ' דן שכטמן בתוכנית "מחוץ לזמן" של ערוץ הכנסת, באתר יוטיוב, 31.1.16Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
