Loading AI tools
חוקר ספרות ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דן מירון (נולד ב-13 בנובמבר 1934, ו' בכסלו תרצ"ה) הוא אחד מחוקרי הספרות העברית וספרות היידיש והמבקרים הבולטים בישראל ובארצות הברית. הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת קולומביה בניו יורק. זוכה פרס ביאליק לחכמת ישראל (תש"ם) ופרס ישראל לחקר הספרות העברית (תשנ"ג-1993). משנת 2020 הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לידה |
13 בנובמבר 1934 (בן 89) תל-אביב, פלשתינה (א"י) |
---|---|
שם לידה | דן מיזוטש |
ענף מדעי | ספרות |
מקום לימודים | |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | חנן חבר, אברהם בלבן, רינה דודאי |
פרסים והוקרה |
|
תרומות עיקריות | |
חקר הספרות העברית | |
דן מירון (מיזוטש) נולד ב-1934 בתל אביב. אביו, אריה מיזוטש, הגיע מאוקראינה לארץ ישראל כשהיה בן שנתיים, בעוד משפחת אמו, מלכה, התיישבה בצפת כבר בתחילת המאה התשע-עשרה. היו אלה הורי אמו שהטביעו חותם על התפתחותו האינטלקטואלית: סבו, ״תלמיד חכם״ חריף ומבריק, החל ללמד אותו גמרא בהיותו בן שמונה או תשע, ואילו אהבתו ליידיש נטועה בדמות סבתו. למד בבית הספר אחד העם ובתיכון העירוני א' בעירו. סיים תואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים ספרות עברית, מקרא והיסטוריה של עם ישראל וכן מוזיקה באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. השלים דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק בספרות משווה. ב-1971 קודם לדרגת פרופסור חבר ושימש ראש המחלקה לספרות עברית. לאחר מכן, באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, הופקד על הקתדרה ע"ש לאונרד קיי לספרות עברית ולספרות משווה עד פרישתו. כיום מירון הוא פרופסור אמריטוס לספרות עברית באוניברסיטה העברית וכן באוניברסיטת קולומביה, ומלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב.
מאז שנות החמישים פרסם מאות מאמרים ומחקרים ועשרות ספרים, בין השאר על נתן אלתרמן, אורי צבי גרינברג ושלום עליכם. בשנות ה-60 וה-70 היה חבר מערכת כתב העת הספרותי "עכשיו". בשנת תשנ"ג זכה בפרס ישראל לחקר הספרות העברית (יחד עם גרשון שקד). מתרגם מיוונית עתיקה, מיידיש ומגרמנית. בין המחזות שתרגם: אלקטרה, וויצק ויוליוס קיסר שהוצגו בתיאטרון הקאמרי, רשומון שהוצג בתיאטרון חיפה, מרי סטיוארט וסלסטינה שהוצגו בתיאטרון האוהל.
מירון הוא עורך מפעל ההוצאה לאור של מהדורות ה"כל כתבי", של גדולי המשוררים העבריים בזמננו. זהו מפעל ענק שנמשך שנים רבות, בהוצאת מוסד ביאליק ובהוצאות אחרות. בין המשוררים שכינס את שיריהם: אורי צבי גרינברג, אבא קובנר, יעקב אורלנד, יהודה קרני, קלמן אהרון ברתיני, אברהם חלפי, אורי ניסן גנסין וגבריאל פרייל. מירון ערך גם מהדורה מדעית של כתבי חיים נחמן ביאליק.
זכה בפרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת תש"ם על ספרו "בין חזון לאמת - ניצני הרומן העברי והיידי במאה הי"ט".
החל משנת 2012 משמש כעורך הראשי של הוצאת אפיק - ספרות ישראלית[1]. בשנת 2016 פרסם את מחקרו על זהותו היהודית של הסופר פרנץ קפקא כספר בהוצאת אפיק[2].
מחוץ לתחום הספרות, היה חבר התנועה לשלום וביטחון, ב-1971 היה חבר משלחת לברית המועצות מטעם "הוועד לשיפור היחסים עם ברית המועצות", התבטאויותיו החיובית על הממשל הסובייטי הביאו לגינויו בגילוי דעת שפרסמה אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל[3]. זכור במיוחד המאמר שפרסם מירון בעיתון "הארץ" בזמן מלחמת המפרץ הראשונה, בכותרת: "אם יש צה"ל, יופע מיד" – זאת בדרישה לתגובה צבאית ישראלית על הטילים שנורו מעיראק. מירון היה גם מן הראשונים, שהביעו ביקורת חריפה נגד יצירותיה של נעמי שמר, לאחר שהתבטאה בזכותם של המתנחלים[4].
בשנת 2006, נעצר מירון בניו יורק, עיר מגוריו, בחשד שתקף את אשתו אילנה במריבה שפרצה ביניהם.[5] בשחרורו, אסר עליו בית המשפט להתקרב לביתם המשותף. בהמשך הודה מירון כי תקף את אשתו ואמר כי היא שהחלה בפעולה אלימה.[6]
מירון מתגורר בתל אביב ובניו יורק. גרוש, אב לשלושה ילדים.
בשנת 2016 הפקיד את ארכיונו האישי בספרייה הלאומית[7].
בספטמבר 2020 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים[8].
על כתביו:
מכתביו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.