ג'ורג' מרשל
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ורג' קטלט מרשל (באנגלית: George Catlett Marshall; 31 בדצמבר 1880 - 16 באוקטובר 1959) היה גנרל ומדינאי אמריקאי, אשר שירת במסגרת תפקידיו כראש מטה צבא ארצות הברית בדרגת גנרל הצבא, מזכיר ההגנה ומזכיר המדינה. במסגרת תפקידו כמזכיר המדינה, הביא לידי ביצוע תוכנית לשיקום כלכלי של מדינות אירופה לאחר מלחמת העולם השנייה אשר נקראה תוכנית מרשל על שמו.
 | |||||||
| גנרל הצבא ג'ורג' מרשל | |||||||
| לידה |
31 בדצמבר 1880 יוניונטאון (אנ'), ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
16 באוקטובר 1959 (בגיל 78) וושינגטון די. סי., ארצות הברית | ||||||
| שם לידה |
George Catlett Marshall  | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון | ||||||
| השכלה |
| ||||||
| מפלגה | עצמאי | ||||||
| בן או בת זוג |
Elizabeth Carter Coles Marshall Katherine Boyce Tupper Brown Marshall | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| פרסים והוקרה | |||||||
| |||||||
| חתימה |
 | ||||||
  | |||||||
היה חתן פרס נובל לשלום לשנת 1953, על עזרתו בשיקומה הכלכלי של מערב אירופה לאחר המלחמה.
מרשל נולד למשפחה מן המעמד הבינוני ביוניונטאון, פנסילבניה.
בשנת 1901 סיים את המכון הצבאי של וירג'יניה, והתגייס לצבא ארצות הברית. עד למלחמת העולם הראשונה שירת בבסיסים שונים בארצות הברית ובפיליפינים. במהלך המלחמה שירת כקצין מבצעים, והשתתף בקרבות בצרפת.
בין שתי מלחמות העולם עסק בתכנון מבצעים במטה צבא ארצות הברית, בילה שלוש שנים בסין, שירת בתפקידי פיקוד שונים, ובשנת 1938 מונה למפקד מחלקת תוכניות מלחמה במטה הכללי של צבא ארצות הברית בדרגת בריגדיר גנרל. קידומו לדרגת גנרל ולתפקיד סגן מפקד המטה הכללי היה מהיר, וב-1 בספטמבר 1939 מונה לראש המטה הכללי של צבא ארצות הברית, תפקיד בו החזיק עד סוף מלחמת העולם השנייה.
מרשל היה בעל תפקיד חשוב בהכנת צבא ארצות הברית למלחמה. לאחר שהצטרפה ארצות הברית למלחמה כתב מרשל את המסמך שיהווה את הבסיס לאסטרטגיה של כל מבצעי בעלות הברית באירופה, בחר בדוויט דייוויד אייזנהאור כמפקד כוחות בעלות הברית באירופה, תכנן ביחד עמו את "מבצע אוברלורד" (הפלישה לנורמנדי), והיה בעל תפקיד חשוב בתיאום כל מבצעי בעלות הברית באירופה ובאוקיינוס השקט.
לאחר סיום המלחמה נשלח לסין על מנת לתאם שביתת נשק בין הצדדים הלוחמים, ולנסות להביא לממשלת קואליציה שתכלול את נציגי הלאומנים והקומוניסטים אשר לחמו במלחמת האזרחים הסינית. מאמציו נכשלו והוא שב לארצות הברית בינואר 1947. בפברואר 1947 הודיע על פרישתו מצבא ארצות הברית. עוד בטרם הודיע זאת, מונה למזכיר המדינה תחת הנשיא הארי טרומן.
בנאום שנשא ב-5 ביוני 1947 באוניברסיטת הרווארד הביע את נכונותה של ממשלת ארצות הברית לתרום לשיקומה של אירופה. תוכנית זו שנודעה כתוכנית מרשל סייעה בשיקומה של אירופה המערבית אשר לאחר מלחמת העולם השנייה הייתה הרוסה לחלוטין, ורבות מן התשתיות החיוניות, מפעלי התעשייה והערים עצמן, היו לעיי חורבות. ביצועה של תוכנית זו הקנה לו את פרס נובל לשלום בשנת 1953.
כמזכיר המדינה, ג'ורג' מרשל אימץ את עמדת מחלקת המדינה שיש להעביר את ארץ ישראל לנאמנות האומות המאוחדות עם סיום המנדט הבריטי, פתרון זמני שארצות הברית תמכה בו בפומבי. לאור זאת, התנגד מרשל להכרזת העצמאות. הוא דאג מאוד מהסבירות הגבוהה לפרוץ מלחמה בין היהודים לערבים. הוא ידע כי לישראל אין כוח אדם או כלי נשק לנהל מלחמה מוצלחת, וכי צמצום הצבא האמריקאי לאחר מלחמת העולם השנייה מונע ממנה לספק לישראל תמיכה מיידית. לבסוף דעתו נדחתה, וארצות הברית, ביחד עם ברית המועצות, היו הראשונות להכיר במדינת ישראל. מרשל האמין כי החלטתו של הנשיא טרומן להכיר בישראל הושפעה משיקולים פוליטיים מקומיים, כמו מרדף אחר הקול היהודי בבחירות המתקרבות.
ב-21 בינואר 1949 פרש מתפקיד מזכיר המדינה, ושימש זמן מה בתפקיד נשיא הצלב האדום האמריקני.
בשנת 1950 קיבל את תפקיד שר ההגנה, אך פרש מן הפוליטיקה בשנת 1951 לאחר שהסנטור ג'וזף מקארתי רמז כי בהחלטותיו "סייע למרוץ הקומוניסטי לשליטה בעולם".
תפקידו הציבורי האחרון היה היושב ראש הוועדה האמריקנית למצבות קרב.
מרשל מת ב-16 באוקטובר 1959.
ג'ורג' מרשל, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
ג'ורג' מרשל, באתר MusicBrainz (באנגלית)
