גבול בהוטן–הודו הוא הגבול הבין-לאומי המפריד בין בהוטן להודו. אורך הגבול הוא 699 ק"מ, והוא נמצא צמוד למדינות אסאם (267 ק"מ), ארונאצ'ל פרדש (217 ק"מ), מערב בנגל (183 ק"מ), וסיקים (32 ק"מ).[1]
 | |||
| |||
| אורך כולל | 699 ק"מ | ||
|---|---|---|---|
| תאריך קביעה | 2006 | ||
| כיוון | מערב - מזרח | ||
| תחום | משולש הגבולות המערבי הודו-סין-בהוטן - משולש הגבולות המזרחי הודו-סין-בהוטן | ||
תיאור
הגבול מתחיל במערב במשולש הגבולות המערבי עם טיבט וסין, וממשיך משם לכיוון דרום דרך ההר גיפמוצ'י והנהר ג'אלדהאקה (אנ'). לאחר מכן, הגבול פונה דרומה-מערבה ואז מזרחה דרך סדרה של קווים יבשתיים לא סדירים העוקבים בדרך כלל למרגלות הרי ההימלאיה, ובמיוחד דרך הנהר מאנאס (אנ'). לאחר מכן, הגבול פונה צפונית-מערבית, מערבה ליד העיירה סאקטנג (אנ'), דרך הנהרות טאוואנג צ'ו (אנ') וניאמג'אנג צ'ו (אנ'), לפני שפנה צפונה עד למשולש הגבולות המזרחית.
היסטוריה
האימפריה הבריטית החלה לכבוש את הודו מהמאה ה-17, והרחיבה בהדרגה את שלטונה ויצרה את הודו הבריטית. הדבר הביא לסכסוך עם בהוטן, כאשר מדינת קוך בהר (אנ') סופחה על ידי בריטניה ב-1770. הסכסוך הזה הסתיים עם חתימת הסכם שלום ב-1774, אשר הכיר בגבולות בהוטן דאז.[2] במחצית הראשונה של המאה ה-19, התעוררו מחלוקת נוספת לגבי הגבול בין בהוטן להודו, כאשר האימפריה הבריטית סיפחה את מישורי ההצפה הבנגליים ואסאם ב-1841–1842. המתיחות המתמשכת הובילה למלחמת דואר ב-1864–1865. חוזה סינצ'ולה שבא לאחר מכן, הביע לכן שבהוטן הייתה צריכה לוותר על השטחים שכבשה.[3] שינויים נוספים בגבול נעשו ב-1910 באמצעות אמנת פונאקה (אנ').[4][5][6]
ב-1947, הודו קיבלה עצמאות מבריטניה, וכעבור שנתיים היא חתמה על אמנה עם בהוטן לפיה היא הכירה בריבונותה של המדינה, אף על פי ששמרה על השפעה משמעותית על ענייני החוץ שלה.[2][7] ב-1973–1984, התקיימו בין בהוטן להודו שיחות לגבי הגבול ביניהן. סכסוכי גבול בעלות אופי יחסית מינורי התקיימו לגבי חלק הגבול עם ארונאצ'ל פרדש, והאזור בין שרפנג ומחוז טסירנג (אנ'). ב-2006, נחתם אמנה סופית הקובעת את הגבול בין שתי המדינות.[8] חוזה ידידות ושיתוף פעולה חדש המעניק חופש רב יותר לבהוטן בענייני יחסי החוץ נחתם ב-2007.[9]
תחבורה ומעברים
הגבול בין בהוטן להודו הוא הגישה היבשתית היחידה שנכנסת לכיוון בהוטן, מכיוון שהגבול עם סין סגור לחלוטין. נקודת הכניסה היחידה עבור אזרחים זרים היא בין הערים ג'ייגאון (אנ'), במערב בנגל, ופונצ'ולינג, בדרום-מערב בהוטן.[10]
הגנת גבולות
ממשלת הודו פורסת 12 גדודים של כוח גבול חמוש (אנ'), ו-132 עמדות גבול, כדי לשמור על הגבול מצידה. ניהול וביטחון גבולות דו-צדדי של שתי המדינות הוקם כדי להעריך ולהבטיח את שיתוף פעולה בהגנת הגבול בין שתי המדינות.[1]
בעקבות סגירת גבול הודו–סין (אנ') ב-2017, הגדילה ממשלת הודו את מספר עמדות הגבול.[11]
ראו גם
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
