Loading AI tools
זמרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'סי נורמן (באנגלית: Jessye Norman; 15 בספטמבר 1945 – 30 בספטמבר 2019) הייתה זמרת אופרה רסיטלים אמריקאית, בעלת קול סופרן דרמטי. הייתה ידועה בין היתר בזכות ביצועיה ליצירותיו של וגנר וגילום תפקידים רבים במחזות אופרה שונים. במהלך הקריירה העשירה שלה זכתה בפרסים רבים, בהם: "פרס גראמי על מפעל חיים" לשנת 2006, כניסה "להיכל התהילה של המוזיקה בג'ורג'יה" בשנת 2009, "פרס וולף" למוזיקה לשנת 2015 ותואר דוקטור של כבוד באוניברסיטאות רבות. במקביל לעיסוקה במוזיקה, נורמן הייתה פעילה חברתית בנושאים מגוונים ושותפה להקמת בית ספר לאומנויות בעיר הולדתה.
לידה |
15 בספטמבר 1945 אוגוסטה, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
30 בספטמבר 2019 (בגיל 74) ניו יורק, ארצות הברית |
מוקד פעילות | ארצות הברית |
מקום לימודים | אוניברסיטת הווארד, בית הספר למוזיקה, תיאטרון ומחול של אוניברסיטת מישיגן, תיכון לוסי ק. לייני, מכון פיבודי, מרכז אינטרלוכן לאמנויות |
סוגה | אופרה, ג'אז |
סוג קול | סופרן |
פרסים והוקרה |
|
פרופיל ב-IMDb | |
ג'סי נורמן נולדה באוגוסטה, ג'ורג'יה למשפחה של מוזיקאים חובבים; אם פסנתרנית, אב זמר במקהלה מקומית. נורמן אהבה שירה עוד מגיל צעיר, ונהגה לשיר ולהופיע במקהלת בית הספר ובכנסייה. חשיפתה הראשונה לאופרה הייתה בעת שהאזינה לשידור ברדיו כשהייתה בת תשע.[1]
בגיל שש עשרה נסעה נורמן לתחרות "מריאן אנדרסון" מטעם בית ספרה. היא אמנם לא זכתה בתחרות, אך בעקבות המלצות רבות מטעם השופטים נסעה לאודישן באוניברסיטת הווארד שבוושינגטון. האודישן של נורמן היה כה מוצלח, שברגע שסיימה לשיר, המנחה קרוליין גרנט המליצה על קבלתה לאוניברסיטה, במלגת לימודים מלאה. כאשר נורמן למדה בהווארד גרנט "אימצה" אותה כתלמידה.[1]
נורמן למדה בהווארד פיתוח קול, ובשנת 1967 קיבלה תואר ראשון במוזיקה. המשיכה בלימודי פיתוח הקול "בקונסרבטוריון של פיבודי" בבולטימור, מרילנד ובאוניברסיטת מישיגן, שם קיבלה תואר מוסמך בשנת 1968.[2]
בשנת 1969 זכתה בתחרות המוזיקה הבינלאומית ARD במינכן, גרמניה. הביקורות בגרמניה יצאו מגדרן והשוו אותה לזמרת האופרה לוטה להמן, ומיד לאחר התחרות היא גילמה את תפקידה הראשון באופרה של ברלין, באופרה "טנהויזר" של וגנר בתפקיד אליזבת.[3]
בזכות קול הסופרן הדרמטי העשיר ומנעד קולה הרחב, זכתה נורמן באותה תקופה להשתתף באופרות רבות בכל רחבי אירופה, הבולטות שבהן היו "אאידה" מאת המלחין ג'וזפה ורדי והמחזה "טרויאנים".
בשנים הבאות הופיעה עם להקות אופרה שונות, גרמניות ואיטלקיות. היא חזרה לארצות הברית להופיע בקונצרט המקצועי הראשון שלה במרכז לינקולן בשנת 1973. נורמן הקליטה רסיטלים רבים של מלחינים כגון: פרנץ שוברט, גוסטב מאהלר, יוהנס ברהמס, אוליבייה מסיאן ועוד.[2] באותן שנים חזרה לארצות הברית לתקופה קצרה, אחריה עברה לגור בלונדון משנת 1975 למשך חמש שנים, בהן בחרה לפתח את הקול שלה באופן מלא. בשל כך, החליטה נורמן להפסיק להופיע באופרות, אולם המשיכה להופיע בקונצרטים ולהקליט רסיטלים.[4]
נורמן הופיעה בקונצרטים בארצות הברית בשנות השבעים, אך רק לאחר שביססה את מעמדה כאחת מזמרות הסופרן הידועות ביותר בעולם, שבה לארצות הברית, שם הופיעה לראשונה במחזה אופרה בשנת 1982.[5]
במהלך שנות השמונים זכתה הקריירה של נורמן לקפיצת מדרגה, היא קיבלה תפקידים ראשיים באופרות רבות, והוזמנה להופיע בטקסים רשמיים ברחבי העולם. בשנת 1983 הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה ב"טרויאנים" של ברליוז, בהפקה לציון עונת ה-100 של הלהקה.
באמצע שנות ה-80 הייתה נורמן מעורבת במחלוקת משפטית גדולה, שזכתה לפרסום רב, עם חברת הקלטות.
נורמן הוזמנה לעיתים קרובות להופיע באירועים ציבוריים ובטקסים. בין אלה היו השבעות של נשיאי ארצות הברית בשנים 1985 ו-1997, הלווייתה של הגברת הראשונה לשעבר, ג'קלין קנדי-אונאסיס, חגיגות יום הולדתה השישים של המלכה אליזבת השנייה וכן, אולי הזכור מכולם, הטקס לציון מאתיים שנה למהפכה הצרפתית בכיכר הקונקורד בפריז, שם שרה את המארסייז כחלק מחיזיון מורכב, שארגן והפיק המעצב האוואנגרדי ז'אן פול גודה.
נוסף להופעותיה האופראיות, נורמן הופיעה בקביעות ברסיטלים בשירת אריות, לידר וספיריטואלים, לעיתים יחד עם אמנים אחרים: נורמן ביצעה לראשונה את מחזור השירים "אישה. חיים. שיר." של המלחינה ג'ודית וייר, יצירה ש"קרנגי הול" הזמין במיוחד בשבילה, לטקסטים של טוני מוריסון, מאיה אנג'לו וקלאריסה פינקולה אסטס; שרה מבחר מוזיקת קודש של דיוק אלינגטון; הקליטה אלבום ג'אז, "ג'סי נורמן שרה מישל לגראן"; והשתתפה במיזם "מיתודאה" של ונגליס.
גינוניה הפומביים של הזמרת שילבו יהירות גלויה עם הבזקי הומור שובה-לב והציבו אותה בלב המסורת האופראית הכבודה של הדיווה, במידה כזאת, שרבים רואים בה את ההשראה לדמות הראשית בסרט הצרפתי "דיווה" משנת 1981.
ביוני 2010 הופיעה ג'סי נורמן בישראל לרגלי מצדה בקונצרט חגיגי לכבוד 25 שנה לאופרה הישראלית החדשה. ביוני 2016 ביקרה שוב בישראל כשהיא מתעלמת מקריאות החרם על המדינה.
מלבד היותה זמרת מחוננת, נורמן הייתה גם פעילה חברתית. בשנת 2003 עבדה נורמן בשיתוף עם קרן רייצ'ל לונגסטריט על הקמת בית ספר לאומנויות הנקרא על שמה בעיר הולדתה אוגוסטה. בית ספר זה הוא מרכז העשרה ללא תשלום, בו ילדים מכל מעמד יכולים להתקדם בתחום האומנותי אותו הם אוהבים.[6][7]
בנוסף, נורמן הייתה חברת הנהלה במספר מוסדות: היכל קרנגי, הספרייה הציבורית של ניו יורק, הגן הבוטני של ניו יורק, תיאטרון המחול של הרלם. כמו כן, נורמן הייתה פעילה גם באוניברסיטת הווארד, קרן לופוס, בה היא שימשה גם כדוברת, מכללת פיין, האופרה של אוגוסטה והאגודה למען מחוסרי הדיור.[8]
נורמן נפטרה ב-30 בספטמבר 2019. משנות ה-90 המוקדמות התגוררה במדינת ניו יורק, באחוזה מבודדת.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.