ג'ני לינד

ג'ני לינד (באנגלית: Jenny Lind‏, בשוודית: Johanna Maria Lind‏; 6 באוקטובר 1820 – 2 בנובמבר 1887) הייתה זמרת סופרן שוודית.

ג'ני לינד
Jenny Lind

לידה	6 באוקטובר 1820 סטוקהולם, ממלכת שוודיה שוודיה
פטירה	2 בנובמבר 1887 (בגיל 67) מלאברן, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד הממלכה המאוחדת
מקום קבורה	גרייט מאלוורן
מוקד פעילות	שוודיה
תקופת הפעילות	מ-1838
סוגה	מוזיקה קלאסית, אופרה
סוג קול	סופרן קולורטורה
שפה מועדפת	שוודית, אנגלית
בן זוג	אוטו גולדשמידט
צאצאים	Jenny Maria Catharina Goldschmidt
חתימה

קורות חייה

ג'ני לינד נולדה בשם יוהנה מריה לינד בסטוקהולם. תאריך לידתה איננו ודאי, כיון שבהגיעה לניו יורק ב-1 בספטמבר 1850 נרשמה כבת 39, ומכאן שנולדה ב-1810 או 1811 (או שברישומי רשויות ההגירה נפלה טעות). ב-5 בפברואר 1852, בבוסטון, נישאה למלחין והפסנתרן היהודי-גרמני אוטו גולדשמידט.

קולה של ג'ני לינד הצטיין ביופיו כבר בילדותה. הרקדנית הראשית של האופרה המלכותית השוודית שמעה אותה שרה כשהייתה בת תשע, התרשמה מכשרונה ומן האפשרויות הגלומות בקולה והסדירה את קבלתה לבית הספר של התיאטרון המלכותי. ג'ני החלה להופיע על הבימה בגיל 10 ובגיל 17 הייתה מחביבות הקהל באופרה המלכותית. בגיל 20 הייתה חברה באקדמיה המלכותית של שוודיה וזמרת החצר של מלך שוודיה.

תחילת הקריירה

התפקיד החשוב הראשון ששרה היה אגאתה ב"קלע החופשי" של ובר, ב-1838. אירופה קיבלה אותה בתשואות ובשנת 1841 יצאה להשתלם בפריז אצל מנואל גארסיה.

בשנת 1847 נסעה ללונדון, שם נודעה עם הזמן כ"זמיר השוודי". הופעתה הראשונה באנגליה התקיימה ב-4 במאי של אותה שנה, בתפקיד אליס ב"רוברט השד" של מאיירבר. מכאן ואילך נחלה הצלחות גדולות בלונדון, מנצ'סטר, ליברפול, ברלין וסטוקהולם.

בינואר 1849 הופיעה בנוריץ', אנגליה, בקונצרט שארגנה אגודת המקהלה של נוריץ'. העיר מצאה חן בעיניה במידה כזאת, שכעבור חודש שבה והופיעה שם ללא תמורה בשני קונצרטים. הכנסות הקונצרטים, בסך 1,253 לירות שטרלינג, נתרמו לצדקה וסייעו לרכישת בית לייסד בו בית חולים לילדים.

לינד נחפזה להתארס עם קפטיין ג'ורג' ג'ונס האנגלי, אך דחתה את מועד כלולותיהם בגלל חילוקי דעות בפרטי הסכם הנישואים. בהיותה אשת עסקים תקיפה לא פחות משהייתה זמרת, התנגדה ג'ני בתוקף לתביעתו, שתפרוש מן הבימה ותשיר רק בכנסייה או למטרות צדקה. כמו כן דחתה על הסף סעיף בהסכם, שחייב אותה להעביר את כל הונה על שם ג'ורג'. בסופו של דבר היה זה ג'ורג' עצמו ששם לאל כל סיכוי לקיום הנישואים, כאשר נרדם באחד הערבים כשלינד שרה לפניו. פגועה וזועמת, עזבה את אנגליה ונסעה לגרמניה בתקווה לשכוח את הארוס שהכזיב.

בחורף 1849–1850 התקבלה לינד כחברה באחוות סטודנטים גרמנית בגטינגן, האישה היחידה באחווה גרמנית קלאסית. חבריה לאגודה כינוה "ליידי ג'ני הקטנה".

הופעותיה בארצות הברית

אותה שנה הגיע שמה לאוזני האמרגן פי. טי. ברנום, שהחליט להיבנות מהצלחתה הקופתית הגדולה והזמינה לארצות הברית אף כי לא שמע מעולם את שירתה. לינד נענתה להצעתו, שהייתה כרוכה בתשלום שכר נדיב, לאחר שקיבל את תנאיה, להביא עמה את המנצח, המלחין והפסנתרן הגרמני יוליוס בנדיקט, שעמו עבדה באנגליה ואת הבריטון האיטלקי ג'ובאני בלטי לשיר עמה, כיון שרסיטלים לזמרת סולו לא נודעו עוד לקהל המאזינים האמריקאי. בהתחשב בעלותם המשותפת, ברנום התחייב לסכום משמעותי מאוד בהבאת לינד ופמלייתה המוזיקלית לארצות הברית, ולינד הזהירה והמעשית דרשה שיפקיד את הכסף המובטח בחשבון הבנק שלה באנגליה לפני צאתה לארצות הברית. ברנום טרח רבות לגייס את הסכום הדרוש, בניגוד לניסיון העבר שלו במגעיו עם אמנים, אבל מאמציו עלו יפה ולינד הגיעה לאמריקה בזמן שנקבע, לאחר חריש עמוק בתודעת הקהל האמריקאי, שלא ידע עליה קודם, ויצאה למסע קונצרטים בעריה העיקריות של אמריקה. לינד תרמה חלק ניכר מרווחיה לצדקה, נוהג שעלה בקנה אחד עם דמותה כפי שתוארה לאמריקאים וסייע לחבב אותה עליהם.

מסע הקונצרטים של לינד באמריקה נחל הצלחה רבתי והעיתונות האמריקאית החלה לכנותה, כמו זו האנגלית לפניה, בשם "הזמיר השוודי". בוושינגטון הייתה הראשונה שהופיעה בתיאטרון הלאומי המחודש. "האולם הלאומי החדש" הורחב להכיל 3,400 איש לקראת בואה וכוחות משטרה מוגברים נקראו לשמור על הסדר בקרב ההמונים, שצבאו על הקופות. מושב הקונגרס נדחה ושופטי בית המשפט העליון באו לשמוע את הקונצרט.

בתקופת שהותה בארצות הברית, נישאה לינד ב-5 בפברואר 1852 לינד למלחין הגרמני אוטו גולדשמידט. ג'ני ואוטו חזרו יחדיו לאירופה במאי של אותה שנה באוניה שהביאה אותה לאמריקה.

לזוג נולדו שלושה ילדים, ואלטר אוטו, שנולד בגרמניה ב-1853, ג'ני מריה קתרין שנולדה ב-1857 באנגליה וארנסט סוונד דויד שנולד ב-1861 באנגליה.

השנים שאחרי

לאחר שובה לאירופה סיימה ג'ני לינד את קריירת השירה שלה, אך המשיכה להופיע בהזדמנויות שונות, באורטוריות, קונצרטים והופעות מקהלה, תוך שימת דגש מיוחד על יצירות באך. עד סוף חייה המשיכה לחיות באנגליה, שם עסקה בפילנתרופיה ולמשך שנים אחדות גם בהוראת שירה בקולג' המלכותי למוזיקה. הופעתה הפומבית האחרונה הייתה בדיסלדורף, גרמניה, ב-20 בינואר 1870, באורטוריה "רות" שחיבר בעלה.

ג'ני לינד נפטרה ב-2 בנובמבר 1887 ממחלת הסרטן ונקברה במאלוורן, ווסטרשייר. לאחר מותה פרסם בעלה אוטו גולדשמידט את הביוגרפיה שלה. היא ציוותה חלק ניכר מהונה למלגות לימודים לסטודנטים שוודים.

הנצחתה

דיוקנה של לינד מתנוסס על שטר כסף שוודי בערך של 50 קרונות. שמה הונצח במקומות שונים באנגליה, בין היתר במוזיאון "אוספי יורק גייט" של האקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. בקליפורניה נקראה עיירה מתקופת הבהלה לזהב על שמה, אף כי כל הופעותיה באמריקה היו בחוף המזרחי. דמותה הונצחה בסרטי קולנוע. בשנת 1930 הופק בהוליווד סרט עם גרייס מור בתפקיד לינד, ובשנת 1941 שיחקה אילזה ורנר את דמותה של לינד בסרט גרמני בשם "הזמיר השוודי".

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ג'ני לינד בוויקישיתוף

• ג'ני לינד, באתר AllMusic (באנגלית)
• ג'ני לינד, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• זכרונות שרלוטה בורנונביל על אביה, אוגוסט בורנונביל וידידתו, ג'ני לינד
• ג'ני לינד, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ג'ני לינד, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)