Loading AI tools
שחקנית אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ג'ין אילייזה טירְני (באנגלית: Gene Eliza Tierney; 19 בנובמבר 1920 – 6 בנובמבר 1991) הייתה שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית. היא הייתה ידועה בגילומה את דמות הנושא בסרט "לורה" (1944) והייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר על תפקידה בסרט "בצבת הקנאה" ("Leave Her to Heaven", 1945).
 | |
| לידה |
19 בנובמבר 1920 ברוקלין, ניו יורק, ארצות הברית |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1991 (בגיל 70) יוסטון, טקסס, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות גלנווד  |
| שם לידה |
Gene Eliza Tierney |
| מדינה |
ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1940–1980 (כ־40 שנה) |
| מקום לימודים |
Brillantmont International School |
| בן או בת זוג |
|
| מספר צאצאים |
2 |
| פרסים והוקרה |
כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד |
| האתר הרשמי של ג'ין טירני | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ג'ין טירני נולדה בברוקלין, ניו יורק, להווארד שרווד טירני ובל לאבינה טיילור. היא נקראה על שמו של דודה מצד אמה, שמת מסוכרת בגיל 17. היו לה אח בוגר ואחות צעירה. אביה היה סוכן ביטוח מצליח ממוצא אירי ואמה הייתה מדריכת חינוך גופני לשעבר. ב-1926 עברה המשפחה לקונטיקט.
עוד בנעוריה החלה בכתיבת שירה והמשיכה בכך במהלך חייה. היא בילתה שנתיים באירופה, בלימודים בבית ספר בין-לאומי בלוזאן, שווייץ, שם למדה לדבר צרפתית שוטפת. בשנת 1938 היא חזרה לארצות הברית ולמדה בקונטיקט.
בזמן שטיילה עם אמה ואחיה בחוף המערבי, היא ביקרה באולפני האחים וורנר והבמאי אנטולי ליטבאק, שנשבה ביופייה של טירני בת ה-17, אמר לה שהיא צריכה להיות שחקנית. האחים וורנר רצו להחתים אותה על חוזה, אבל הוריה יעצו לה לדחות את ההצעה, בעיקר בגלל המשכורת הנמוכה יחסית.
טירני למדה בסטודיו קטן למשחק בגריניץ' וילג', נו יורק, והפכה לבת טיפוחיו של הבמאי והמפיק ג'ורג' אבוט.
בשנת 1938 קבלה טירני את תפקידה הראשון בברודוויי במחזה "!What a Life", בו היא חצתה את הבמה כשהיא נושאת דלי מים. מבקר המגזין "וראייטי" כתב על כך: "הגברת טירני היא ללא ספק נושאת המים היפה ביותר שראיתי מימי". באותה שנה שימשה גם כשחקנית מחליפה בהצגה "The Primrose Path". בשנת 1939 הופיעה בתפקיד שחקנית הקולנוע האמריקאית מולי אודיי (אנ'), בהפקה "Mrs. O'Brien Entertains" בברודוויי.
אביה של טירני הקים חברה בשם "Belle-Tier", לצורך מימון וקידום קריירת המשחק שלה ובשנת 1939 החתימה אותה חברת "סרטי קולומביה" על חוזה לחצי שנה. היא פגשה את הווארד יוז, שניסה לפתות אותה ללא הצלחה, עקב היותה ממשפחה אמידה, כך שלא התרשמה מעושרו. למרות הדחייה, הפך יוז בסופו של דבר ידיד לכל החיים. לאחר שצלם יעץ לה להוריד מעט ממשקלה, היא כתבה למגזין האופנה "הרפרס בזאר" לגבי דיאטה, עליה הקפידה במשך 25 השנים הבאות.
ב-1940, כאשר "סרטי קולומביה" נכשלו במציאת פרויקט בשביל טירני, היא שבה לברודוויי וכיכבה בהצגה "The Male Animal", שנחלה הצלחה מסחרית וגם בקרב המבקרים. טירני הפכה לכוכבת של ברודוויי לפני יום הולדתה ה-20. ההצגה הייתה להיט ותמונותיה של טירני הופיעו על שער המגזין "לייף" (1941) ובמגזינים "הרפרס בזאר", "ווג" ו-"Collier's Weekly".
_1.jpg)
מנהל חברת "פוקס המאה ה-20", דריל זאנוק, ראה את ג'ין טירני ומיהר להציע לה חוזה. טירני דרשה וקבלה חוזה מיוחד, שונה מהחוזים של שחקניות אחרות באותה התקופה. תנאי החוזה הבטיחו שלא תישאר חסרת תעסוקה בין סרט לסרט, שתוכל לחזור לברודוויי בכל שנה כדי לשחק במחזות, שלא תצטרך לשנות את האורך או הצבע של שיערה ושלא תצטרך לתקן את שיניה העקומות קמעה.[1] מלבד השיניים, לטירני הייתה גם לסת עליונה בולטת מעל התחתונה (overbite (אנ')). מאוחר יותר קבע דריל זאנוק שהיא "ללא ספק האישה היפה ביותר בתולדות הקולנוע".
ג'ין טירני חתמה על חוזה עם "פוקס המאה ה-20" וסרטה הראשון (1940) היה המערבון של פריץ לנג, "The Return of Frank James", לצדו של הנרי פונדה. הופעתה בקומדיה הקלאסית של ארנסט לוביטש, "השמיים יכולים לחכות" (1943), סימנה תפנית חיובית בקריירה של טירני והפופולריות שלה גדלה. בשנת 1944 כיכבה בתפקידה המפורסם ביותר – דמותה של לורה האנט בסרט הפילם נואר של אוטו פרמינגר, "לורה".
בשנת 1945 שיחקה את דמותה של הפאם פאטאל הקנאית והנרקיסיסטית אלן ברנט הארלנד, בסרט על פי הרומן רב המכר "Leave Her to Heaven" (בצבת הקנאה) לצידו של קורנל ויילד. על תפקידה זה הייתה מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. זה היה הסרט המצליח ביותר של "פוקס המאה ה-20" בשנות ה-40. הבמאי מרטין סקורסזה ציין אותו כאחד הסרטים האהובים עליו בכל הזמנים ואת טירני כאחת השחקניות הכי לא מוערכות כראוי של "תקופת הזהב" של הוליווד (סוף שנות ה-20 עד תחילת שנות ה-60).
ב-26 באוקטובר 1946, כיכבה טירני בעיבוד רדיו לרומן "בדליה" (Bedelia) (אנ'), בסדרת הדרמה האנתולוגית "Hollywood Star Time" (אנ').[2]
בשנת 1946 כיכבה בסרטו הראשון כבמאי של ג'וזף ל. מנקייביץ', "Dragonwyck", לצדו של וינסנט פרייס. בשנת 1947 שיחקה בסרט "The Ghost and Mrs. Muir" לצד רקס הריסון ובשנת 1948 שיחקה בקומדיה "That Wonderful Urge". בשנת 1949 שוב שיתפה פעולה עם פרמינגר כשכיכבה בסרט הפילם-נואר הקלאסי שלו "Whirlpool", לצד חוזה פרר.
בשנת 1951 הושאלה טירני לחברת הסרטים "סרטי פרמאונט", שם עשתה קטע קומי יוצא דופן בסרט "החותנת בירח הדבש" לצדה של תלמה ריטר. באותה שנה שיחקה בסרט "Close to My Heart" של חברת "האחים וורנר", לצד ריי מילאנד. בשנת 1952 פג תוקף החוזה שלה עם "פוקס המאה ה-20" ובאותה שנה כיכבה בסרט של חברת "מטרו גולדווין מאייר", "Plymouth Adventure", לצד ספנסר טרייסי, שבמקביל גם ניהלה איתו רומן.
בשנת 1953 שיחקה לצדו של קלארק גייבל בסרט "Never Let Me Go", שצולם באנגליה ונשארה באירופה לצילומי הסרט "Personal Affair" של חברת "יונייטד ארטיסטס". בעודה באירופה החל רומן בינה ובין הנסיך עלי ח'אן (אנ'),[3] אבל תוכניותיהם להינשא נתקלו בהתנגדות חריפה מצד אביו, אגא ח'אן השלישי (אנ'). טירני חזרה לארצות הברית לככב בסרט "Black Widow" לצדה של ג'ינג'ר רוג'רס.
ג'ין טירני נישאה פעמיים. בראשונה ב-1 ביוני 1941 לאולג קסיני (אנ'), מעצב אופנה ותלבושות,[4] איתו ברחה להתחתן בלאס וגאס. הוריה התנגדו לנישואיהם, מכיוון שנולד באירופה למשפחה רוסית-איטלקית. נולדו להם שתי בנות, אנטואנט דריה קסיני (15 באוקטובר 1943 – 11 בספטמבר 2010)[5] וכריסטינה "טינה" קסיני (נולדה ב-19 בנובמבר 1948), שנולדה לאחר גירושיהם הראשונים.
ביוני 1943, בעודה בהריון עם דריה, טירני חלתה באדמת. היא נדבקה בה ככל הנראה כשהייתה אורחת כבוד במופע שהוצג בפני חיילי מארינס בסן פרנסיסקו, על ידי נשיקה מחיילת החולה במחלה, שהפרה את הוראות ההסגר כדי להפגש עם השחקנית הנערצת עליה. דריה נולדה טרם זמנה בוושינגטון די. סי., במשקל 1.42 קילוגרם, ונזקקה לעירוי דם מלא. האדמת גרמה לנזק גנטי: דריה הייתה חירשת, עיוורת באופן חלקי עם קטרקט ובעלת פיגור שכלי קשה. היא מאוחר יותר הוכנסה למוסד למשך חלק נכבד מחייה. הווארד יוז, ידידה של טירני, שילם את ההוצאות הרפואיות על דריה.
טירני וקסיני נפרדו ב-20 באוקטובר 1946 והתגרשו סופית באופן רשמי רק ב-13 במרץ 1948. הזוג התפייס באוגוסט 1948, אבל לא נישא מחדש. ב-1946, בזמן שהיו פרודים, טירני פגשה את ג'ון קנדי הצעיר, בוגר מלחמת העולם השנייה, שביקר בסט של הסרט "דרגונויק". הם ניהלו רומן, אותו סיימה בשנת 1947 אחרי שקנדי אמר לה שלעולם לא יוכל להתחתן איתה בגלל שאיפותיו הפוליטיות. בשנת 1960 שלחה לו טירני הודעת ברכה לרגל ניצחונו בבחירות לנשיאות.
טירני נישאה מחדש לקסיני, אבל הם התגרשו שוב ב-1952. קסיני הבטיח בזמן הגירושים שיכתוב צוואה שבה יוריש לבנותיו חצי מהונו. מאוחר יותר הוא הוריש 500,000 דולר לדריה ומיליון דולר לכריסטינה[6] קסיני וטירני נשארו ידידים עד מותה.
בשל האירועים העצובים בחייה, נאבקה טירני במשך שנים עם מקרי דיכאון. ב-1953 סבלה מבעיות בריכוז שהשפיעו על עבודתה בקולנוע. היא עזבה את הסרט "Mogambo" והוחלפה על יד גרייס קלי. ב-1955, בזמן שהצטלמה לסרט "The Left Hand of God" לצד המפרי בוגרט, טירני חלתה ובוגרט עזר לה עם הטקסט ועודד אותה לבקש טיפול. היא פנתה למוסד פסיכיאטרי בנו יורק ואחר כך בקונטיקט. לאחר 27 טיפולים בנזעי חשמל (שוקים חשמליים) שנועדו להקל על הדיכאון הקשה, טירני ברחה מהמוסד אבל נתפסה והוחזרה אליו. ניסיון זה הפך אותה למתנגדת גלויה לטיפול בשוק חשמלי, בטענה כי הדבר הרס חלקים משמעותיים מהזיכרון שלה.
בדצמבר 1957 יצאה טירני מדירת אמה לאדן החלון בקומה ה-14 ועמדה שם כ-20 דקות, מה שנחשב כניסיון התאבדות. הוזמנה משטרה ומשפחתה של טירני הכניסה אותה למרפאה בקנזס. ב-1958 שוחררה מהמוסד לאחר שעברה טיפול בדיכאון ועבדה זמן מה כמוכרנית בחנות בגדים מקומית, כחלק מהשתלבותה מחדש בחברה. זיהויה על ידי לקוחה הפך לכותרות שערורייתיות בעיתונים.[7]
בהמשך אותה שנה, "פוקס המאה ה-20" הציעה לה את התפקיד הראשי בסרט "Holiday for Lovers", אבל המתח הכריע אותה. מספר ימים בלבד לאחר תחילת הצילומים, היא עזבה את הסרט וחזרה למרפאה לזמן מה.[8]
בשנת 1958, פגשה טירני את ברון הנפט הטקסני וו. הווארד לי (W. Howard Lee), שהיה נשוי לשחקנית הדי לאמאר מאז 1953. הם התגרשו ב-1960 לאחר קרב ארוך על תשלום מזונות ולי התחתן עם טירני ב-11 ביולי אותה שנה באספן (קולורדו). הם התגוררו ביוסטון (טקסס) ופלורידה והיו נשואים עד מותו ב-1981.
ב-1962, "פוקס המאה ה-20" הודיעה שטירני תשחק את התפקיד הראשי בסרט "Return to Peyton Place", אבל טירני עזבה את הפרויקט לאחר שנכנסה להריון. מאוחר יותר היא הפילה.
בשנת 1962 שבה טירני למסכים עם הסרט בכיכובה "הסנאט ימליץ ויאשר", בו צפתה עם בעלה בהקרנה פרטית בבית הלבן, ובשנת 1963 שיחקה בסרט "צעצועים בעליית הגג" וזכתה לשבחי הביקורת על הופעותיה. למרות שנראה היה שהקריירה שלה חזרה למסלולה, ב-1964 טירני שוב פרשה.
בשנות ה-60 כתבה טור על חיי חברה בעיתון ביוסטון ורק בשנת 1969 היא שבה לככב בסרט הטלוויזיה "Daughter of the Mind" עם דון מארי וריי מילאנד. הופעתה האחרונה הייתה בשנת 1980, במיני-סדרה הטלוויזיונית "Scruples".
בשנת 1979 פרסמה ג'ין טירני את האוטוביוגרפיה שלה, "דיוקן עצמי" ("Self-Portrait"), בה כתבה על חייה, הקריירה שלה ומחלת הנפש שלה. ב-17 בפברואר 1981[9] טירני התאלמנה כשהווארד לי נפטר לאחר מחלה ארוכה.
בשנת 1986 קיבלה טירני, לצדו של השחקן גרגורי פק, את פרס דונוסטיה הראשון למפעל חיים בפסטיבל הסרטים הבין-לאומי סן סבסטיאן, ספרד,[10][11] אליו הוזמנה כאורחת כבוד.
בנוסף לכך, על תרומתה לתעשיית הקולנוע, לטירני יש כוכב בשדרת הכוכבים של הוליווד, בשדרת הוליווד 6125.
ג'ין טירני מתה בשנת 1991, כשבועיים לפני יום הולדתה ה-71, ביוסטון. בהשפעת חברת "פוקס", היא התחילה לעשן לאחר הקרנת סרטה הראשון, כדי להנמיך את קולה.[12] טירני הפכה למעשנת כבדה ומתה מנפחת (מחלת ריאות חסימתית כרונית). היא קבורה בבית העלמין גלנווד (אנ') ביוסטון. בתה דריה מתה ב-2010 בגיל 66 ונקברה לצד אמה. מסמכים שונים הקשורים לסרטיה של טירני שמורים בארכיון הסרטים של אוניברסיטת ווסלייאן (אנ'), אליו יש נגישות מלאה.[13]
| שנה | הצגה | סוגה | תפקיד | במאי |
|---|---|---|---|---|
| 1938 | What A Life! |
קומדיה | נושאת מים | ג'ורג' אבוט |
| 1938 | The Primrose Path |
דרמה קומית | שחקנית מחליפה | ג'ורג' אבוט |
| 1939 | Mrs O'Brien Entertains |
קומדיה | Molly O'Day |
ג'ורג' אבוט |
| 1939 | Ring Two |
קומדיה | Peggy Carr |
ג'ורג' אבוט |
| 1940 | The Male Animal (אנ') |
קומדיה | Patricia Stanley |
הרמן שמלין (אנ') |
| שנה | שם הסרט כפי שהופץ בישראל | הסרט | תפקיד | במאי | שחקנים נוספים |
|---|---|---|---|---|---|
| 1940 | פרנק ג'יימס חוזר ובא | The Return of Frank James (אנ') | Eleanor Stone |
פריץ לאנג | הנרי פונדה |
| 1941 | Hudson's Bay (אנ') | Barbara Hall |
אירוינג פיצ'ל (אנ') | פול מוני, וינסנט פרייס | |
| 1941 | דרך הטבק / ברחוב הטובקו[16] | Tobacco Road | Ellie Mae Lester |
ג'ון פורד | צ'ארלס גרייפוין (אנ'), דיינה אנדרוז |
| 1941 | מלכת הפרטיזנים[17] | Belle Starr (אנ') | Belle Starr (אנ') |
אירוינג קמינגז (אנ') | רנדולף סקוט (אנ'), דיינה אנדרוז |
| 1941 | עם שקיעת השמש[18] | Sundown (אנ') | Zia |
הנרי האת'וויי (אנ') | ברוס קאבוט (אנ') |
| 1941 | בקלחת שנחאי | The Shanghai Gesture (אנ') | Victoria Charteris (Poppy Smith -הידועה כ) |
יוזף פון שטרנברג | וולטר יוסטון |
| 1942 | בן הזעם | Son of Fury: The Story of Benjamin Blake (אנ') | Eve |
ג'ון קרומוול (אנ') | טיירון פאוור (אנ') |
| 1942 | טבעות אהבה | Rings on Her Fingers (אנ') | Susan Miller (Linda Worthington -הידועה כ) |
רובן ממוליאן | הנרי פונדה |
| 1942 | צפרי הרעם | Thunder Birds (אנ') | Kay Saunders |
ויליאם ולמן | פרסטון פוסטר (אנ'), ג'ון סאטון (אנ') |
| 1942 | הנערה מסין[19] | China Girl (אנ') | Miss Haoli Young |
הנרי האת'וויי | ג'ורג' מונטגומרי (אנ') |
| 1943 | בשמיים יכולים לחכות[20]/ בנפול המסך[21] | Heaven Can Wait (אנ') | Martha Strabel Van Cleve |
ארנסט לוביטש | דון אמיצ'י |
| 1944 | לאורה | Laura | Laura Hunt (אנ') |
אוטו פרמינגר | דיינה אנדרוז, קליפטון וב, וינסנט פרייס |
| 1945 | פעמון לאדאנו | A Bell for Adano (אנ') | Tina Tomasino |
הנרי קינג (אנ') | ג'ון הודיאק (אנ') |
| 1945 | בצבת הקנאה[22] | Leave Her to Heaven | Ellen Brent Harland |
ג'ון שטאל (אנ') | קורנל ויילד, ג'ין קריין, וינסנט פרייס |
| 1946 | דרגונויק | Dragonwyck (אנ') | Miranda Wells Van Ryn |
ג'וזף ל. מנקייביץ' | וולטר יוסטון, וינסנט פרייס |
| 1946 | חוד התער[23]/ על חוד התער | The Razor's Edge | Isabel Bradley Maturin |
אדמונד גולדינג (אנ') | טיירון פאוור, אן בקסטר, ג'ון פיין (אנ') |
| 1947 | הדמות המאצילה[24] | The Ghost and Mrs. Muir (אנ') | Lucy Muir |
ג'וזף ל. מנקייביץ' | רקס הריסון, ג'ורג' סנדרס, אדנה בסט (אנ') |
| 1948 | The Iron Curtain (אנ') | Anna Gouzenko |
ויליאם וולמן | דיינה אנדרוז | |
| 1948 | סקנדל בדף ראשון[25] | That Wonderful Urge (אנ') | Sara Farley |
רוברט סינקלייר | טיירון פאוור |
| 1949 | במערבולת | Whirlpool (אנ') | Ann Sutton |
אוטו פרמינגר | ריצ'רד קונטה (אנ'), חוזה פרר |
| 1950 | לילה במטרופוליס[26] | Night and the City (אנ') | Mary Bristol |
ג'ולז דאסין (אנ') | ריצ'רד וידמרק (אנ') |
| 1950 | Where the Sidewalk Ends (אנ') | Morgan Taylor (Payne) |
אוטו פרמינגר | דיינה אנדרוז | |
| 1951 | החותנת בירח הדבש[27] | The Mating Season | Maggie Carleton McNulty |
מיצ'ל ליסן (אנ') | ג'ון לנד (אנ'), מרים הופקינס, תלמה ריטר |
| 1951 | בריביירה | On the Riviera | Lili Duran |
וולטר לאנג (אנ') | דני קיי |
| 1951 | סודו של האגם | The Secret of Convict Lake (אנ') | Marcia Stoddard |
מייקל גורדון (אנ') | גלן פורד |
| 1951 | Close to My Heart (אנ') | Midge Sheridan |
ויליאם קיילי (אנ') | ריי מילאנד | |
| 1952 | Way of a Gaucho (אנ') | Teresa |
ז'אק טורנור (אנ') | רורי קלהון (אנ') | |
| 1952 | מגלות לגאולה[28] | Plymouth Adventure (אנ') | Dorothy Bradford |
קלארנס בראון (אנ') | ספנסר טרייסי, ואן ג'ונסון (אנ'), ליאו גן |
| 1953 | לעולם אל תעזבני | Never Let Me Go (אנ') | Marya Lamarkina |
דלמר דייבס (אנ') | קלארק גייבל |
| 1953 | אהבתה של בת 17[29] | Personal Affair (אנ') | Kay Barlow |
אנת'וני פליסייר (אנ') | ליאו גן, גליניס ג'ונס |
| 1954 | המאהב האלמוני[30] | Black Widow (אנ') | Iris Denver |
ננאלי ג'ונסון (אנ') | ג'ינג'ר רוג'רס |
| 1954 | המצרי/ שנהת המצרי[31] | The Egyptian (אנ') | Baketamon |
מייקל קורטיז | ג'ין סימונס, ויקטור מטיור (אנ'), אדמונד פורדום |
| 1955 | ברית שטנים[32] | The Left Hand of God (אנ') | Anne Scott |
אדוארד דמיטריק | המפרי בוגרט |
| 1962 | הסנאט ימליץ ויאשר[33] | Advise & Consent | Dolly Harrison |
אוטו פרמינגר | הנרי פונדה, וולטר פידג'ן, פרנצ'וט טון (אנ') |
| 1963 | צעצועים בעליית הגג[34] | Toys in the Attic (אנ') | Albertine Prine |
ג'ורג' רוי היל | דין מרטין |
| 1963 | Las cuatro noches de la luna llena (אנ') | סובי מרטין (אנ') | דן דיילי (אנ') | ||
| 1964 | שלוש נערות במדריד[35] | The Pleasure Seekers (אנ') | Jane Barton |
ג'ין נגולסקו (אנ') | אן-מרגרט |
| שנה | תוכנית | תפקיד | משתתפים נוספים | הערות |
|---|---|---|---|---|
| 1947 | The Sir Charles Mendl Show |
עצמה | מנחה: צ'ארלס מנדל | |
| 1953 | Toast of the Town (שמו המקורי של המופע של אד סאליבן) |
עצמה | מנחה: אד סאליבן | עונה 6, תוכנית 33 |
| 1954 | טקס פרסי אוסקר ה-26 (אנ') | עצמה | מנחים: דונלד או'קונור, פרדריק מארץ' | מציגה את פרסי עיצוב התלבושות |
| 1957 | What's My Line? (אנ') |
עצמה | מנחה: ג'ון דיילי | אורחת מסתורית (25 באוגוסט) |
| 1960 | General Electric Theater (אנ') |
Ellen Galloway |
מנחה: רונלד רייגן | פרק: "Journey to a Wedding" |
| 1969 | The F.B.I. (אנ') |
Faye Simpson |
מנחה: Efrem Zimbalist (אנ') | פרק: "Conspiracy of Silence" |
| 1969 | Daughter of the Mind (אנ') |
Lenore Constable |
ריי מילאנד | סרט טלוויזיה |
| 1974 | התוכנית של מרב גריפין (אנ') | עצמה | מנחה: מרב גריפין | |
| 1979 | התוכנית של מרב גריפין | עצמה | מנחה: מרב גריפין | |
| 1980 | The Tonight Show (אנ') |
עצמה | מנחה: ג'וני קרסון | |
| 1980 | התוכנית של מייק דאגלאס (אנ') | עצמה | מנחה: מייק דאגלאס (אנ') | |
| 1980 | דינה! (אנ') | עצמה | מנחה: דינה שור | |
| 1980 | Scruples (אנ') |
Harriet Toppington |
לינדזי וגנר (אנ') | מיני-סדרה טלוויזיונית |
| 1999 | ביוגרפיה (אנ') | עצמה (חומר ארכיוני) | מנחה: פיטר גרייבס | תוכנית דוקומנטרית ביוגרפית (26 במרץ) – "Gene Tierney: A Shattered Portrait" |
ג'ין טירני, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
ג'ין טירני, באתר AllMovie (באנגלית)
ג'ין טירני, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
ג'ין טירני, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית).svg){kind=logo}
ג'ין טירני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
