Loading AI tools
תהליך טבעי שכל הפעוטות והילדים חווים, בו פורצות שיני החלב מתוך החניכיים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בקיעת שיניים (באנגלית: Teething) היא תהליך טבעי שכל הפעוטות והילדים חווים, בו פורצות שיני החלב מתוך החניכיים.[1] לרוב, השיניים התחתונות בוקעות לפני העליונות ומופיעות בזוגות.[2] תהליך זה מתרחש בין גיל שלושה חודשים לגיל שנה ומסתיים לקראת גיל שנתיים עד שלוש, ובסופו לילד יהיו כ-20 שיני חלב.[3] טעות נפוצה שלעיתים נהוג לחשוב היא שכאשר השיניים בוקעות הן חותכות את החניכיים אך, למעשה זה אינו נכון. כאשר השן בוקעת משתחררים הורמונים בגוף אשר גורמים לחלק מהתאים בחניכיים להיפרד וכך מאפשרים לשן לצאת החוצה.[4]
רמת הכאב שכל תינוק יכול לשאת משתנה מילד לילד. נראה כי חלקם סובלים יותר מאחרים כאשר בוקעות השיניים. הנפיחות בחניכיים שמופיעה לפני בקיעת השן היא הגורם העיקרי לכאב ולחוסר המנוחה של התינוק. תסמינים אלו בדרך כלל מופיעים בין שלושה לחמישה ימים לפני בקיעת השן, וחולפים מיד לאחר שהשן יוצאת.[5] ישנם תינוקות שאינם חווים תסמינים כלל.[6]
תסמינים נפוצים כוללים הזלת ריר, לעיסה מוגברת, שינויים במצב הרוח, אי שקט או עצבנות וחניכיים נפוחות. בכי, חוסר שינה וחום מתון הם גם תסמינים המזוהים עם בקיעת שיניים.[7] לעיתים רחוקות, האזור יכול להתמלא בנוזל ולהופיע באזור שבו השן אמורה לבקוע ולגרום לחניכיים להיות רגישות אף יותר.[8] לרוב, כאב מזוהה יותר עם בקיעת השיניים הטוחנות, מפאת גודלן הן לא יכולות לבקוע דרך החניכיים בקלות כמו השיניים האחרות.[9]
ישנם מקרים בהם התינוק עלול לסרב לאכול או לשתות בגלל הכאב.[10][11] התסמינים בדרך כלל חולפים מעצמם, אך יש לפנות לרופא אם הם מחמירים או מתמשכים. בקיעת שיניים עלולה לגרום לסימנים ותסמינים באזור חלל הפה והחניכיים, אך לא בשום מקום אחר בגוף.[12]
סימן נוסף לכאב אצל התינוק הוא משיכה באוזניים. הכאב בפה לעיתים מקרין על ראש התינוק ולכן הוא עלול למשוך באוזניים על מנת לנסות להקל על כאבו.[10] כמו כן, פריחה מתונה עלולה להופיע סביב הפה בעקבות גירוי של העור שנגרם על ידי הזלת ריר מוגברת.[13]
כפי שנאמר כבר בפתיחה שיני החלב נוטות להופיע בזוגות.[1] לרוב, הזוג הראשון של שיני החלב שיופיע הוא החותכות הקדמיות בלסת התחתונה.[14] אולם, אצל חלק מהתינוקות דווקא השיניים העליונות בוקעות ראשונות.[15] הזוג הבא שיבקע יהיה רק לאחר שהזוג הקודם יסיים את התהליך.[16] להלן הסדר הכללי של הופעת השיניים:[17]
בדרך כלל, בנות נוטות להצמיח שיניים לפני בנים.[18] בנוסף, הדפוס המדויק וזמני ההתחלה הראשוניים של בקיעת שיניים ככל הנראה קשורים גם לתורשה.[19] לא תמיד השיניים יבקעו בסדר זה ואין זה מעיד על אי תקינותו של התהליך.[20]
למרות הדעה הרווחת בקרב הורים, בקיעת שיניים אינה גורמת לשלשולים או חום גבוה.[3] היא כן עלולה לגרום לחום מתון, אך לא לחום גבוה מעל 38.0 צלזיוס.[21] אם התינוק מעלה חום במהלך בקיעת השיניים יש לפנות לרופא בעקבות חשש למחלה או זיהום.[22] יתר על כן, ישנם מקרים בהם התינוק יחווה סימנים של בקיעת שיניים אך, למעשה מדובר בזיהום נגיף הרפס. עלייה בחום ופריחה באזור הפנים יכולה להצביע על זיהום זה.[23] בתחילת תהליך בקיעת השיניים החל מגיל חצי השנה רמת החיסון והנוגדנים של התינוקות אשר קיבלו מאם בלידה פוחתת. לכן, לעיתים נראה כי ישנו קשר בין בקיעת שיניים לבין מחלות זיהומיות שונות אף על פי שאינו קיים.[24][1]
תינוקות נוטים ללעוס חפצים שיסייעו להם בתהליך בקיעת השיניים. שרשראות או צמידים אינם מומלצים מכיוון שהם עלולים לגרום לחנק או לגירוי בפה.[25] לעומת זאת, קיימים מוצרים המותאמים לכך הנקראים נשכנים כמו טבעות שיניים וצעצועים אחרים המעוצבים לרוב עם טקסטורות. בנוסף, ישנם תינוקות שחשים הקלה בכאב בעת לעיסת חפצים קרים. לכן, לעיתים הורים מקפיאים חתיכות קטנות של פירות או ירקות טריים ומכניסים אותם לנשכן מיוחד עם רשת עבור תינוקות.[26] דרך נוספת להקלה בכאבים היא עיסוי עדין של החניכיים על ידי האצבעות או מברשת שיניים רכה המותאמת לתינוקות. הפעולה מגבירה את זרימת הדם באזור ועשויה להקל על התחושות הלא נעימות.[26]
במקרים בהם התינוק סובל מכאבים ברורים, ישנם רופאים הממליצים על שימוש בתרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות (באנגלית: NSAID) או על טיפולים משככי כאבים בטוחים לילדים המכילים בנזוקאין, לידוקאין או כולין סליצילט. לפני השימוש בחומרים ותרופות אלו חשוב לוודא כי התינוקות אינם רגישים או אלרגיים לחומרים ולדאוג כי השימוש בהם נעשה באופן זהיר ומבוקר. החשש בשימוש בתרופות אלו הוא שהסיכונים וההשפעות השליליות של שימוש לא הולם או ממושך בתרופות יכול לעלות על היתרונות האפשריים שלהם.[27] לדוגמה: שימוש לא זהיר בבנזוקאין עלול לגרום למטהמוגלובינמיה ,[28] כולין סליצילאט קשור לאספירין ועלול לגרום לתסמונת ריי אצל תינוקות רגישים. במיוחד אצל ילדים עם מחלות מזיהומים ויראליים, או כאשר משתמשים בשילוב עם תרופות נוגדות דלקת לא סטרואידיות אחרות.[27]
פרצטמול ואיבופרופן מומלצים גם לטיפול בכאב ובנפיחות שהתינוקות חווים בזמן בקיעת השיניים. חשוב לא להשתמש בחומרים אלה בתדירות גבוהה, כדי שלא יסוו את התסמינים שהתינוקות חווים מבעיות רפואיות אחרות. מוצרים המכילים אספירין לא צריכים להינתן לילד אלא אם כן ניתנת הוראה מרופא הילדים, בשל הסיכון לפגיעה בכבד ובמוח[29]
השימוש בתרופות מתרחש לעיתים קרובות, על מנת להקל על נפיחות וכאבים בחניכיים של התינוקות. המשחות השימושיות דומות למשחות הניתנות לכאבי שיניים וחניכיים למבוגרים, אך במינונים נמוכים יותר. עקרון הפעולה של משחות לשיניים הוא הרדמה מקומית כדי להקהות את העצבים בחניכיים כך שהכאב יהיה פחות מורגש. חשוב לעקוב אחר ההוראות המופיעות על גבי האריזה כדי להבטיח מתן כמות נכונה לתינוק, ולוודא שמשתמשים בצורה נכונה להפחתת הסיכון לזיהום. יש לשים לב כי בעת מתן התרופה לא מרדימים את אזור הגרון מכיוון שהיא עלולה להפריע לפעילות האפיגלוטיס ולאפשר למזון להיכנס לריאות.[30] תרופות דומות קיימות גם בצורת אבקה, כמו אבקת בקיעת שיניים.
חלק מהתרופות המשמשות לטיפול בכאבי שיניים כמו אבקת בקיעת שיניים, נמצאו מזיקות בגלל תכולת כספית מסוג כספית כלורית שעלולה לגרום לפגיעה במערכת העצבים ובמערכות פיזיולוגיות נוספות ואף לגרום הרעלת כספית מסוג אקרודיניה (באנגלית: pink disease או acrodynia) המתבטאת בכאבים ונפיחות בגפיים אצל ילדים קטנים.[31][32][33]בשנת 1954 הכספית הוסרה מרוב האבקות.[34]
בעבר בקיעת שיניים נחשבה שלא לצדק כגורם מוות. זאת מכיוון שילדים רבים מתו בשנים הראשונות לחייהם, במקביל להתרחשות בקיעת השיניים. הנטייה בעבר לייחס מחלות קשות לבקיעת שיניים הייתה נפוצה, ניתן לראות שבשנת 1842 בקיעת השיניים הייתה סיבת המוות הרשומה בקרב 4.8% מכלל התינוקות שמתו בלונדון מתחת לגיל שנה ובקרב 7.3% מהגילאים שנה עד שלוש.[35]
בקיעת שיניים היא תהליך טבעי אשר יוצר מעט אי נוחות. בעבר כמה מהשיטות להקלה על כאבי בקיעת השיניים גרמו לנזק חמור כמו שלפוחיות ודימומים ואף למוות.[36] במאה השש עשרה המנתח הצרפתי אמברואז פארה הציג שיטה להקלה על בקיעת השיניים. דקירה וחיתוך של החניכיים באמצעות סקלפל, מתוך אמונה כי לשיניים קשה לבקוע מתוך החניכיים בשל העדר נתיב יציאה. בסופו של דבר, השיטה הובילה לכישלון ומוות. אמונה ושיטה זו נמשכו מאות שנים, עד שלקראת סוף המאה התשע עשרה הם ננטשו. למרות זאת, עדיין ניתן לראות כי בסוף שנת 1938 הופיע בספר לימוד לרפואת שיניים ייעוץ לטובת השיטה של חתיכת החניכיים, ותיאר איך ההליך צריך להתבצע.[36][3]
גם לצעצועי שיניים יש היסטוריה ארוכה. במאות 19 עד 20, קורל היה צעצוע בקיעת שיניים שעשוי מאלמוגים, משנהב או מעצם, הוא חובר לידית כסף ושימש לעיתים גם כרעשן.[37] בנוסף לכך, הקורל שימש גם כסמל שמתאר את מעמד המשפחה וכסמל תרבותי שתפקידו להרחיק את הרוחות הרעות. נכון לשנת 2021, ניתן לראות חלק מהצעצועים בתערוכות במוזיאונים.[38][39]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.