Loading AI tools
צלם ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.
לידה |
23 באוקטובר 1914 פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
---|---|
פטירה |
13 במרץ 2012 (בגיל 97) רמת גן, ישראל |
ענף מדעי | ארכאולוגיה, צילום |
מקום מגורים | ישראל |
מקום קבורה | בית העלמין ירקון |
מקום לימודים | האוניברסיטה העברית בירושלים |
פרסים והוקרה | יקיר רמת גן (2008) |
תרומות עיקריות | |
סקר מדבר סיני, חפירות בתמנע | |
היה בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת פרנקפורט. במשך 60 שנות הקריירה שלו ערך ספרי צילומים בנושאי ארץ ישראל, נופיה ועתיקותיה ואף הוציא ספר פילוסופיה וספר שירה. עד שנות ה-60 עסק רותנברג בצילום עיתונות והיה אחד מהצלמים הבולטים שפעלו במלחמת העצמאות ובשני העשורים הראשונים לקיום מדינת ישראל. במשך אותן שנים גילה משיכה לנושאים ארכאולוגיים ובסוף שנות ה-50 עבר מרכז עיסוקו לארכאולוגיה. הוא היה מעורב בסקרים ובחפירות ארכאולוגיות בנגב, בחצי האי סיני ובספרד כשמרכז עיסוקו היה החפירות בבקעת תמנע והתמקדות בארכאולוגיה מטלורגית.
רותנברג נולד בפרנקפורט ע"נ מיין, גרמניה, גדל בבית דתי והתוודע לארץ ישראל ולהיסטוריה של העם היהודי דרך ספריו של דובנוב. בעקבות הפיכתו לציוני, נטש את הדת, הצטרף לתנועת נוער ועלה לארץ ישראל ב-1933. בגיל 22 התגייס ליחידת ההגנה בירושלים, "הנודדת", שהייתה בפיקודו של יצחק שדה והם התיידדו. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס לצבא הבריטי ושירת ביחידה המטאורולוגית של חיל האוויר המלכותי.[1]
במלחמת העצמאות התלווה רותנברג ליצחק שדה, שפיקד על חטיבה 8 והיה נוכח בעת מהלכים משמעותיים במלחמה כגון מבצע דני ומבצע חורב וצילם בהם את הכוחות הישראלים ואת התושבים הערבים שגורשו. לדבריו, כצלם עצמאי, שניתק עצמו מהצלמים שעבדו מטעם הממסד ונהנה מסיוע של יצחק שדה ושל יגאל אלון, הוא הגיע למקומות שצלמים אחרים התקשו להגיע אליהם במהלך הקרבות[2].
בשנים שלאחר קום מדינת ישראל הרִבה רותנברג לצלם נושאים שהיו מרוחקים ממרכז ההוויה הישראלי. הוא צילם את כניסת העולים החדשים ליישובים הערבים הנטושים ואת אנשי המעברות ויישובי הספר החדשים. בהמשך הקריירה שלו, הצטרף כצלם עיתונות למשלחות מחקר ארכאולוגיות, דוגמת משלחת מחקר בראשות יוחנן אהרוני שתרה בינואר 1960 אחר מגילות עתיקות במערות מדבר יהודה[3].
רותנברג היה מייסדה ומנהלה של "משלחת הערבה" מטעם מוזיאון הארץ בתל אביב והטכניון בחיפה. בין השנים 1953–1957 שימש כצלם ומנהל שדה במשלחת של היברו יוניון קולג' בנגב ועוזרו המדעי הראשי של נלסון גליק. בין השנים 1956–1957 מיד לאחר מלחמת סיני, ניהל משלחת ארכאולוגית במרחבי מדבר סיני ובחודשים הספורים בהם שלטה ישראל בחצי האי, הצליח לאסוף חומר והוציא ב-1958 את הספר "תגליות סיני" בו השתתפו בכתיבה גם חוקרים אחרים[4]. הספר תורגם גם לאנגלית וגרמנית. בשנות ה-50 של המאה ה-20 השתתף במשלחת הסקר והחפירות של יוחנן אהרוני במערות מדבר יהודה ובמצדה[5]. בעקבות הסקר פרסם עם אהרוני את הספר "בעקבות מלכים ומורדים במדבר יהודה".
ב-1957 גילה את מצד זוהר בשפך נחל זוהר לים המלח[6].
ב-1961 גילה מפעל קדום להפקת נחושת מזרחית לעין יהב[7].
ב-1967 ערך סקר ארכאולוגי בצפון סיני ותארך את האתר כונתילת עג'רוד, בו נחשפו אחר כך ממצאים חשובים, לתקופת הברזל בארץ ישראל[8].
ב-1974 מונה לעמוד בראש המכון של לארכאולוגיה מטלורגית של יוניברסיטי קולג' באוניברסיטת לונדון[9].
בשנת 1959 החל את מחקריו בערבה שרובם הוקדשו למחקר תעשיות הנחושת העתיקות. מחקריו הארכאולוגיים-מטלורגיים התפרסמו במסגרות מדעיות שונות בעולם, ושינו את הדעות שהיו מקובלות בקרב החוקרים בנושא זה. באותה שנה החל בחפירות באזור תמנע והתמקד בנושא תולדות עיבוד המתכת[10]. חפירות אלו נמשכו לסירוגין עד 1990[11]. ב-1971 ערך תערוכה של הממצאים ממכרות תמנע בגני התערוכה בתל אביב[12].
באמצע שנות ה-70 חפרה משלחת בראשותם של רותנברג ואנטוניו בלנקו באזור המכרות של ריו טינטו שבנפת ולווה (אנ'), באנדלוסיה, בדרום מערב ספרד. במקום, ששימש באותה עת כאזור כרייה גדול ופעיל, נמצאו שרידים ועדויות נרחבות לכריית כסף ולהתכתו בדרכים מתוחכמות מתקופת הברונזה התיכונה (האלף השני לפני הספירה) ואילך. ההיקף העצום של עפרות הכסף המעובדות הביא להיווצרותם של תילי סיגי כסף המתנשאים עד לגובה של 20 מטר ומעלה. בתוך אזור זה נחשפה שכבה עם ממצאים של קרמיקה המושפעת מקרמיקה פיניקית וממצאים נוספים שנקבע כי יובאו למקום. יש הרואים ממצאים אלו כבעלי קשר ישיר למסופר בספר יחזקאל (פרק כ"ז, פסוק י"ב) אודות תרשיש והמסחר הפיניקי הנרחב במתכות במאות ה-6–8 לפני הספירה. לא נמצאו שינויים במטלורגיה הבסיסית לאורך תקופות הכרייה וההתכה, אך נמצאו הבדלים בהיקפי הכרייה וביעילותה המצביעים על כך שבתקופה הפיניקית התרחב מאוד מיזם הכרייה וההתכה במידה שהייתה לה משמעות גאו-פוליטית נכבדה.
רותנברג היה נשוי בראשונה לאליס, מוכרת סיגריות. באמצע שנות ה-40 הכיר את רחל תנוּרי; השניים נישאו ב-1949, ונולדה להם בת, מיכל. ב-1958 התגרש מרחל (שנישאה למבקר הקולנוע זאב רב-נוף), ובחלוף שבועיים נישא לרות אורון, מורה לאנגלית; לזוג נולד בן, דניאל. זמן לא רב לאחר מות בנו ב-1993, בגיל 32, עבר רותנברג לחיות עם יהודית גביש, שאותה הכיר ב-1974, כשהיה בן 60 והיא בת 27. הוא חי עם גביש במשך עשרים השנים האחרונות לחייו, עד מותו.
אחיו היה שכנא רותם.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.