בית העלמין ירקון

בית העלמין ירקון
	בית העלמין ירקון, יולי 2023
פרטי בית הקברות
דת	יהדות
תאריך הקמה	1991
שטח	570 דונם
מספר קבורים	60,000
	אתר רשמי
קואורדינטות	32°06′56″N 34°52′12″E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת גוש דן רגילה) בית העלמין ירקון בית העלמין ירקון בית העלמין ירקון מפת __ פתח תקווה __ גבעת שמואל; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] מצפון: __ רמת השרון, __ הוד השרון; מצפון, ממזרח ומדרום: __ מועצה אזורית דרום השרון; מדרום: __ מועצה אזורית חבל מודיעין, __ גני תקווה, __ קריית אונו; מדרום-מערב: __ רמת גן; ממערב: __ בני ברק, __ תל אביב

בית העלמין ירקון ממועד פתיחתו בשנת 1991 הוא בית העלמין המרכזי של גוש דן. בית העלמין ירקון שוכן בשטחן של הערים פתח תקווה והוד השרון, בין נחל הירקון ממערב, כביש 5 מצפון וכביש הגישה ממחלף תקווה לפתח תקווה ממזרח ומדרום. נכון לשנת 2009, טמונים במקום כ-60,000 נטמנים^[1].

עובדות מהירות פרטי בית הקברות, דת ...

סגירה

Thumb — מפת בית הקברות מ-2011, במפה נראים 3 שערי בית הקברות: שער הרחמים בדרום בית הקברות, שער הגאולה במערב ושער החסד במזרח.

הצורך בהקמתו של בית העלמין הורגש כאשר עתודות השטח בבית העלמין הדרום בבת ים החלו לאזול. מספר מיקומים חלופיים נשקלו, ובכלל זה שטח מצפון לרמת אביב ג'. אולם בג"ץ פסק שהחלטה על מיקום בית הקברות תנתן רק לאחר בחינת חלופות נוספות. באוקטובר 1985 נבחר שטח בפתח תקווה במרחק רב יחסית ממרכזו של גוש דן^[2]. בית העלמין החל לפעול בשנת 1991 וקודש על ידי הרבנים הראשיים לתל אביב-יפו, חיים דוד הלוי וישראל מאיר לאו.

במועד פתיחתו השתרע בית העלמין על שטח של 230 דונם, אך מאז נרכשו שטחים חקלאיים נוספים סביבו והוכשרו לקבורה. כיום משתרע בית העלמין על פני 570 דונם, וקוטרו כ-900 מטרים. כביש גישה בצורת אליפסה מקיף את חלקו המרכזי ועובר בין שטחי הקבורה. כביש זה פתוח לתנועת כלי רכב ואוטובוסים, ולצדו מגרשי חניה. במקום מספר אולמות, רחבות הספדים ובית טהרה, השוכנים לאורכו של כביש הגישה. אחת הבעיות עמן נאלץ המקום להתמודד היא הצפת הקברים כתוצאה מעליית מפלס מימיו של נחל הירקון בחורפים גשומים, נכון לינואר 2021 עדיין לא נמצא פתרון לבעיה זו.

במרץ 2019 פורסם כי קיימת תוכנית להרחבה גדולה לבית העלמין, על פי התוכנית חברת קדישא תל אביב תקים במקום כ-10 מגדלי קבורה, כל אחד מהם יכילו כ-10,000 קברים שיתפרסו על 4 קומות שיחוברו באמצעות מעלית. ביחד יכילו המגדלים כ-100 אלף קברים. עוד לפני הפרסום החלו עבודות ההקמה של חלק מהבניינים, הקמתם של הבניינים האחרים התחילו מספר חודשים לאחר הפרסום^[3].

שנה לאחר פרסום זה פורסמה ידיעה נוספת על הרחבת בית העלמין, באוקטובר 2020 פורסם בתקשורת כי המשרד לשירותי דת העביר סכום של כ-2 מיליון שקלים חדשים לחברת קדשיא על מנת שתקים בצמוד לבית העלמין הקיים בית עלמין אזרחי. מעשה זה ספג ביקורת רבה מארגונים חילוניים שטענו כי הדבר הוא "תרתי דסתרי" שנוגד את רצון הנקברים להיקבר באמצעות גוף לא דתי^[4].

הקברים בבית העלמין הם בשיטת קבורת שדה וקבורה זוגית וקיימת כוונה להקים במקום 14 מבני קבורה רוויה. בית הקברות בנוי בצורת שטח אליפטי מרכזי המוקף על ידי הכביש הראשי של האתר. על היקף האליפסה, במרחקים שוים, שוכנים שלוש רחבות התכנסות ואולמות הספדים המכונים "שער החסד", "שער הרחמים" ו"שער הגאולה"; ושישה צירים רדיאליים - שלושה מהם ישרים ושלושת האחרים מפותלים - מובילים מהכביש ההיקפי של האליפסה אל הכיכר שבמרכזה. כל חלקות הקבורה בשטח זה נוצלו, וכיום מתבצעת הקבורה בחלקות שמחוץ או בסמוך לכביש המרכזי. לצירים בבית העלמין הוענקו שמות בדומה לשמות רחובות המסודרים לפי סדר האלפבית. בבית הקברות חלקת אומנים ובה קבריהם של אומנים ידועים, בהם סשה ארגוב, עפרה חזה, גלית בורג, שרה לוי-תנאי, דודו טופז, עוזי חיטמן, נורית כהן, ליאור ייני, עמוס לביא ועוד.