Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בורסה איטליאנה (באיטלקית: Borsa Italiana), היא בורסה איטלקית שבסיסה במילאנו. היא מנהלת ומארגנת את השוק המקומי למסחר בניירות ערך, מסדירה את הליכי הקבלה והרישום של חברות וברוקרים, ומפקחת על הנפקות של חברות חדשות.
הבורסה הוקמה לאחר הפרטת בורסת מילאנו ב-1997, והיא החלה לפעול ב-2 בינואר 1998. ב-23 ביוני 2007, בורסה איטליאנה הפכה לחברה בת של הבורסה לניירות ערך בלונדון. ב-9 באוקטובר 2020, נמכרה תמורת 4.3 מיליארד יורו, לקבוצת הבורסה הפאן-אירופית Euronext[1]. רכישת הבורסה על ידי Euronext הושלמה ב-29 באפריל 2021[2].
בורסה איטליאנה ידועה גם בשם Piazza Affari ("כיכר העסקים"), על שם הכיכר בעיר מילאנו, שבה ממוקם המטה שלה (בניין Palazzo Mezzanotte).
הבורסה מפוקחת על ידי Commissione Nazionale per le Società e la Borsa (CONSOB), סוכנות של משרד הכלכלה והאוצר האיטלקי, שבסיסה ברומא. בשנת 2015, השווי הכולל של חברות רשומות בבורסה איטליאנה שווה 567.2 מיליארד אירו, שהווה 34.8% מהתמ"ג האיטלקי.
הבורסה לניירות ערך במילאנו הוקמה על ידי אז'ן דה בוארנה, המשנה למלך בממלכת איטליה הנפוליאונית, באמצעות צווים מ-16 בינואר ו-6 בפברואר 1808. היא הייתה בבעלות ציבורית עד 1998, אז הופרטה. ב-1997 אוחדו כל הבורסות האיטלקיות. לפני אותה שנה, בורסות קטנות יותר למסחר בניירות ערך היו ממוקמת בנאפולי, טורינו, טריאסטה, ונציה, גנואה, פירנצה, בולוניה, רומא ופלרמו. ממשלה האיטלקית החליטה לסגור את הבורסות הקטנות, ולרכז את כל הפעילות הבורסאית הלאומית במרכז הפיננסי המרכזי של המדינה, במילאנו. ב-1991 החלו לראשונה הבורסות באיטליה לפעול עם מסחר ממוחשב. בבורסת מילאנו גם נקבעו שערי החליפין של מטבעות ומחירי סחורות. מבין הבורסות הקטנות הבורסה של רומא הייתה הגדולה ביותר, היא הייתה ממוקמת באחד האתרים ההיסטוריים של רומא, במקדש שנבנה באמצע המאה השנייה לספירה לכבודו של הקיסר אדריאנוס, בין הפנתאון ומזרקת טרווי[3].
איחוד הבורסות באיטליה והפרטת הבורסה של מילאנו, היה חלק ממהלך כולל של רפורמה במערכת הפיננסית של המדינה. בבורסת מילאנו נסחרו רק 215 חברות והייתה לה תדמית של העדר שקיפות, סיכון גבוה וסחר ספקולטיבי. במקביל יישמה ממשלת איטליה אסטרטגיית הפרטה של חברות ממשלתיות באמצעות הנפקה ראשונה לציבור בבורסה. בין השאר מכרה נתחים בחברת הדלק והגז הלאומית Eni, בחברת התקשורת הלאומית טלקום איטליה וחברת "Autostradeper l'Italia", החברה המנהלת את רשת הכבישים המהירים של המדינה, שהם כמעט כולם כבישי אגרה. המחיר שבו נקבה הממשלה עבור רכישת הבורסה, היה 22.3 מיליון דולר. לקונסורציום של בנקים מקומיים וזרים הוקצו 51% מהמניות והיתר נמכרו למשקיעים מוסדיים איטלקים וזרים[4].
בתקופת בועת הדוט-קום, בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, גדל היקף המסחר בבורסה באופן משמעותי ומדדי המניות הגיעו לשיא של כל הזמנים (נכון לשנת 2021 המדדים לא חזרו לשיא זה)[5].
במהלך 2006, החל משא ומתן למיזוג בין בורסת "יורקנקסט" (שהוקמה בשנת 2000 ממיזוג הבורסות באמסטרדם, פריז ובריסל) ו"בורסה איטליאנה". אחר כך הצטרפה הבורסה הגרמנית "דויטשה בורסה" (אנ') למגעים למיזוג משולש[6]. אך ביוני 2007 הגישה הבורסה לניירות ערך בלונדון הצעת רכש משלה[7]. בתגובה יורונקסט הגישה הצעת רכש נגדית בסך 1.5 מיליארד דולר[8], ולבסוף הוסכם על מיזוג עם בורסת לונדון[9].
בשנת 2017 נהנתה הבורסה מגאות בפעילותה, לאחר שממשלת איטליה שהשיקה בפברואר אותה שנה חשבונות פנסיה חדשים בניהול אישי, שכוללים תנאי מס מועדפים, ונקבע כי 70% מההון בחשבונות חייב להיות מושקע בחברות איטלקיות[10]. המהלך הביא להנפקות של כ-35 חברות, ומספר חברות רכישה למטרות מיוחדות. בסך הכל עלתה הבורסה באותה שנה בכ-30%[11].
בשנת 2020, בעקבות הברקסיט ועזיבתה של הממלכה המאוחדת את האיחוד האירופי ואת השוק האירופי האחיד, נאלצה בורסת לונדון למכור את "בורסה איטליאנה" ל"יורנקסט"[12]. בנובמבר 2021 העבירה "יורנקסט" גם את המסחר שלה בנגזרים וסחורות, שהתבצעה בלונדון, למסלקה של "בורסה איטליאנה"[13].
אתר האינטרנט הרשמי של בורסה איטליאנה (באיטלקית ובאנגלית)
בורסה איטליאנה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
בורסה איטליאנה, ברשת החברתית LinkedIn
סוכנויות הידיעות, בורסת מילאנו מנסה למשוך אליה את יצרניות מוצרי היוקרה הגדולות, באתר TheMarker, 13 באוקטובר 2013Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
