אלעזר ליפא סוקניק

אלעזר ליפָּא סוּקֶנִיק (12 באוגוסט 1889, ביאליסטוק – 28 בפברואר 1953, ירושלים) היה ארכאולוג, פרופסור וראש המחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. היה הראשון שעמד על חשיבותן של המגילות הגנוזות ועסק בחקירתן. ייסד (יחד עם משה דוד קאסוטו) את האנציקלופדיה המקראית.

אלעזר ליפא סוקניק

לידה	12 באוגוסט 1889 ביאליסטוק, האימפריה הרוסית
פטירה	28 בפברואר 1953 (בגיל 63) ירושלים
ענף מדעי	ארכאולוגיה
מקום מגורים	ישראל, רוסיה
מקום קבורה	בית הקברות סנהדריה
תאריך עלייה	1912
בן או בת זוג	חסיה סוקניק
צאצאים	יגאל ידין, יוסף ידין
תרומות עיקריות
חקר המגילות הגנוזות, מייסד האנציקלופדיה המקראית

פרופסור אלעזר סוקניק (מימין) ופרופסור נחמן אביגד, מודדים תרשים של פסיפס באוניברסיטה העברית בירושלים, דצמבר 1935

חתן פרס ישראל למדעי הרוח, תשי"ט^[1].

קורות חיים

אלעזר ליפא סוקניק נולד בביאליסטוק שבפולין (אז בתחום המושב היהודי של האימפריה הרוסית) בשנת 1889. בשנת 1912 עלה לארץ ישראל. בזמן מלחמת העולם הראשונה הצטרף לצבא הבריטי במסגרת הגדודים העבריים. ב-1920 הוציא ביחד עם המורה והמדריך חיים אריה זוטא את "מדריך הטיולים לירושלים וסביבותיה".

סוקניק למד באוניברסיטת ברלין, וקיבל תואר דוקטור מדרופסי קולג' בפילדלפיה (כיום חלק מאוניברסיטת פנסילבניה) ב-1926. נושא עבודת הדוקטור היה בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל. סוקניק היה הארכאולוג הראשון שהועסק על ידי האוניברסיטה העברית, והוא עסק בחפירות ארכאולוגיות שונות מטעמה. ב-1938 מונה לפרופסור לארכאולוגיה באוניברסיטה. בין האתרים שחפר היו בתי הכנסת בבית אלפא ובחמת גדר והחומה השלישית בירושלים של ימי בית שני. יזם את הקמתו של בית הנכות לעתיקות היהודים.

אשתו הייתה חסיה סוקניק, מהגננות העבריות הראשונות, ולזוג נולדו שלושה בנים:

• יגאל ידין (1917–1984), לימים הרמטכ"ל השני של צה"ל, ארכאולוג ופוליטיקאי;
• יוסי ידין (1920–2001), לימים שחקן תיאטרון;
• מתתיהו סוקניק (1929 – 1948), מטילן בחיל האוויר שנפל במלחמת העצמאות, כאשר יצא, יחד עם הטייס אהרן דויד שפרינצק (בנו של יוסף שפרינצק, יו"ר הכנסת הראשון) לבלום ספינה מצרית שהפגיזה את תל אביב, ומטוסם הופל בידי המצרים.^[2]

משנתגלו לראשונה מגילות מדבר יהודה במערה סמוך לקומראן, היה סוקניק מהראשונים שעמד על טיבן. בנובמבר 1947, זמן לא רב בטרם פרוץ מלחמת העצמאות, רכש שלוש מתוך השבע שנתגלו אז, מסוחר עתיקות בבית לחם (שאר הארבע התגלגלו לארצות הברית ובסופו של דבר הצליח בנו, יגאל ידין, לרכוש גם אותן). מאז שנתגלו המגילות ועד יום מותו עסק סוקניק רבות בחקירתן.

ב-1948 מונה לחבר בוועדה המקצועית של ועדת הסמל והדגל, שבחרה בסמל מדינת ישראל. סוקניק עמד גם בראש המפעל הגדול של האנציקלופדיה המקראית, יחד עם חוקר המקרא משה דוד קאסוטו, אולם שניהם זכו לראות רק את הכרך הראשון מן הסדרה, שיצא לאור בשנת 1950. סוקניק נפטר ב-1953.

לקריאה נוספת

• יגאל ידין, "א' ל' סוקניק: קווים ביוגרפיים", ארץ ישראל ח (1967), 12–20.

• Eleazar Sukenik with an Introduction by Steven Fine, The Ancient Synagogue of Beth Alpha, Georgia Press, 2007.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלעזר ליפא סוקניק בוויקישיתוף

• רשימת הפרסומים של אלעזר ליפא סוקניק, בקטלוג הספרייה הלאומית
• דוד תדהר (עורך), "אלעזר ליפא סוקניק", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ו (1955), עמ' 2670
• אלעזר ליפא סוקניק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• פרופסור אלעזר ליפא סוקניק מסייר עם הסטודנטים שלו בקברי המלכים, באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים, 1944
• אלעזר ליפא בן משה סוקניק (1889-1953), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. אוסף הארכיאולוג פרופסור אליעזר ליפא סוקניק | פריט NNL_ARCHIVE_AL997009628344705171 | הספרייה הלאומית, באתר www.nli.org.il
2. מטוסי חיל-האוויר תוקפים אוניות מצריות ליד נחל רובין, באתר חיל האוויר הישראלי, 4 ביוני 1948

ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.