Loading AI tools
סרט משנת 1968 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוליבר! הוא דרמה מוזיקלית בריטית משנת 1968 בבימויו של קרול ריד, המבוססת על מחזמר באותו השם משנת 1960 מאת ליונל בארט. התסריט לסרט נכתב על ידי ורנון האריס.
 | |
| כרזת הסרט | |
| מבוסס על |
המחזמר "אוליבר!" (1960) הרומן "אוליבר טוויסט" (1838) |
|---|---|
| בימוי |
קרול ריד  |
| הופק בידי | ג'ון וולף |
| תסריט | ורנון האריס |
| עריכה |
ראלף קמפלן |
| שחקנים ראשיים |
רון מודי אוליבר ריד הארי סקומבה שאני וואליס מארק לסטר ג'ק ויילד |
| מוזיקה |
ליונל בארט ג'וני גרין אריק רוג'רס אונה ווייט |
| צילום |
אוסוואלד מוריס |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת |
| חברת הפקה |
Romulus Films Shepperton Studios |
| חברה מפיצה | סרטי קולומביה |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה | 26 בספטמבר 1968 |
| משך הקרנה |
146 דק' |
| שפת הסרט |
אנגלית |
| סוגה | דרמה, מוזיקלי |
| תקציב | $10,000,000 |
| הכנסות | $77,402,877 |
| פרסים |
זוכה 6 פרסי אוסקר זוכה 2 פרסי גלובוס הזהב |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
הן הסרט והן המחזמר מבוססים על "אוליבר טוויסט" - רומן מאת צ'ארלס דיקנס משנת 1838. הסרט כולל מספר שירים, בהם "Food, Glorious Food", "Consider Yourself", "As Long as He Needs Me", "You've Got to Pick a Pocket or Two" ו-"?Where Is Love".
הסרט צולם באולפני Shepperton Studios שבסארי, אנגליה, הופק על ידי Romulus Films והופץ על ידי סרטי קולומביה.
בטקס פרסי האוסקר ה-41 שהתקיים ב-14 באפריל 1969 הסרט קיבל 10 מועמדויות, מתוכן זכה ב-6 פרסים, בהם פרס הסרט הטוב ביותר ופרס הבמאי הטוב ביותר, שהוענק לקרול ריד.[1] בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-26 שהתקיים ב-24 בפברואר 1969 זכה הסרט בפרס הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי, והשחקן רון מודי זכה בפרס השחקן הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי.[1]
בבית יתומים שבבדפורדשייר, אנגליה, מוגשת ליתומים היחפים מנת הדייסה היומית שלהם, בעוד הם חולמים לאכול ארוחות שחיתות, כאדוניהם העשירים (Food, Glorious Food). בלחץ חבריו, אוליבר טוויסט (מארק לסטר) נאלץ לגשת אל מנהלי בית היתומים, מר באמבל (הארי סקומבה) וגב' באמבל (פגי מאונט), ולבקש תוספת לדייסה. השניים מזדעזעים, מתלבטים מה לעשות עם הילד (Oliver), ומחליטים למכור אותו (Boy for Sale). אוליבר נמכר לקברן מר סאוורברי (ליאונרד רוזיטר), אך עד מהרה אוליבר מסתכסך עם גב' סאוורברי (הילדה בייקר) ועם נח קלייפול (קנת' קרנהאם), השוליה של מר סאוורברי, שמחזיר אותו לרשותו של מר באמבל, שנועל אותו במרתף בתור עונש. לאחר שננעל לבדו במרתף חשוך (?Where is Love), אוליבר בורח דרך החלון ועושה את דרכו ללונדון.
זמן קצר לאחר הגעתו ללונדון, אוליבר מתיידד עם כייס צעיר בשם ג'ק דוקינס, המכונה בקיצור דודג'ר (ג'ק ויילד). דודג'ר לוקח את אוליבר תחת חסותו (Consider Yourself), ומוביל אותו לביתו - מקום מסתור עבור חבורת כייסים צעירים המנוהלים על ידי פייגין (רון מודי), שמנצל את תמימותו של אוליבר, בכך שהוא מעמיד פנים שהכייסות איננה אלא משחק (Pick a Pocket or Two). לאחר שכל הילדים הולכים לישון, פייגין מתגנב מהמקום, ויוצא לפאב המקומי לפגוש את העבריין המסוכן ביל סייקס (אוליבר ריד) וחברתו ננסי (שאני וואליס). בעוד פייגין וסייקס זוממים מזימות, ננסי, יחד עם חברתה בט (שילה וייט), חולמת על החיים שהיא הייתה רוצה שיהיו לה עם ביל (It's a Fine Life). בהמשך הלילה פייגין חוזר לביתו עם שלל, ובעודו הוא מחביא אותו במקום מסתור, אוליבר מתעורר משנתו ומגלה את סודו. בתחילה פייגין זועם שסודו נחשף, אך הוא מרגיע את אוליבר, שחוזר לישון.
למחרת, ננסי ובט מגיעות לביתו של פייגין, על מנת לאסוף ממנו כסף עבור ביל, והן פוגשות את אוליבר. הבנים לועגים לנימוס של אוליבר כלפי ננסי, שמוקסמת מאוליבר. דודג'ר והבנים מנסים להתנהג כג'נטלמנים כלפי ננסי (I'd Do Anything), עד אשר פייגין מפזר את החגיגה, ושולח אותם "לעבודה" (Be Back Soon). אוליבר מתלווה אל דודג'ר, שמנסה לכייס אדם ברחוב. למרות שהוא חף-מפשע, אוליבר נתפס ומואשם בגנבה. פייגין וסייקס שולחים לבית המשפט את ננסי, על מנת לוודא שאוליבר לא מלשין עליהם. אוליבר מובא בפני שופט (יו גריפית'), אשר מתכוון לשלוח אותו לכלא, אך באופן מפתיע, להגנתו של אוליבר יוצא מר בראונלו (ג'וזף או'קונור), אדם שהיה עד ראייה לאירוע, שמכריז על חפותו של אוליבר. בראונלו לוקח את אוליבר לביתו, ופייגין וסייקס שולחים את דודג'ר לעקוב אחריו, למורת רוחה של ננסי.
אוליבר מעביר מספר ימים במעונו המפואר של מר בראונלו העשיר (?Who Will Buy), בעוד סייקס ממשיך לעקוב אחריו, מחשש שיסגיר אותם לרשויות החוק. הוא מבקש מננסי שתפתה אותו לחזור אליהם, אך לאחר שהיא מסרבת הוא מכה אותה, והיא מסכימה, בחוסר רצון, בשל אהבתה הבלתי מתפשרת לביל, על אף התנהגותו (As Long As He Needs Me). למחרת, בראונלו שולח את אוליבר לשליחות מטעמו, אולם ננסי וסייקס חוטפים אותו, ומשיבים אותו לבית המסתור של פייגין. סייקס מאיים על פייגין, שחושש יותר ויותר מטבעו האלים של סייקס, ואף שוקל לפרוש מחיי הפשע (Reviewing the Situation), אבל מבין שיתקשה לשנות את אורחות חייו.
מר באמבל מגיע לביתו של מר בראונלו, ומציג בפניו תליון שהיה שייך לאמו של אוליבר, בטרם מתה בבית המחסה, מיד לאחר הלידה. בראונלו מזהה את התליון שהיה שייך לאחייניתו, שברחה מהבית לאחר שנכנסה להיריון לא רצוי. בינתיים, סייקס לוקח איתו את אוליבר על מנת לפרוץ לבית, דרך חלון קטן שרק אוליבר יכול להיכנס דרכו. אוליבר מעיר בטעות את דיירי הבית, ושני הפורצים בורחים מהמקום. ננסי, החוששת לחייו של אוליבר, נפגשת עם מר בראונלו, ומסכמת איתו כי תחזיר לו את אוליבר באותו הלילה, בשעת חצות, על גשר לונדון.
סייקס ואוליבר מגיעים אל הפאב, ופוגשים שם את ננסי, שמתחילה לשיר, על מנת להסיח את דעתו של סייקס (Oom-Pah-Pah), בעוד היא מבריחה החוצה את אוליבר. סייקס רודף אחריה ומצליח לתפוס את אוליבר. ננסי מנסה להגן עליו, אך סייקס מכה אותה, עד שהיא מתה. סייקס בורח מהמקום, לוקח איתו את אוליבר, ומגיע לבית המסתור של פייגין ודורש ממנו כסף. אל המקום מגיע המון רב של אנשים, שרדפו אחר סייקס, שמנסה לברוח מהמקום עם אוליבר כבן-ערובה, אך סייקס נורה למוות על ידי שוטר. פייגין מנסה גם הוא לברוח מהמקום, יחד עם הכסף והשלל הרב שלו, אך כל רכושו היקר נשמט מידיו ושוקע בבוץ. פייגין שוקל לרגע לחזור לדרך הישר, אבל מיד מחליט להתחיל הכל מחדש, ביחד עם דודג'ר ((reprise) Reviewing the Situation). אוליבר שב לביתו של מר בראונלו, הפעם - לתמיד.
| הדמות | שם השחקן/ית | הערות |
|---|---|---|
| פייגין | רון מודי | |
| ביל סייקס | אוליבר ריד | |
| מר באמבל | הארי סקומבה | |
| ננסי | שאני וואליס | |
| אוליבר טוויסט | מארק לסטר | השירים מדובבים על ידי קאת'י גרין |
| ג'ק "דודג'ר" דוקינס | ג'ק ויילד | |
| השופט | יו גריפית' | |
| מר בראונלו | ג'וזף או'קונור | |
| גב' באמבל | פגי מאונט | |
| מר סאוורברי | ליאונרד רוזיטר | |
| גב' סאוורברי | הילדה בייקר | |
| נח קלייפול | קנת' קרנהאם | |
| גב' בדווין | מגס ג'נקינס | |
| בט | שילה וייט | |
| ד"ר גרימוויג | וסלי פיטי |
ובהשתתפות רוברט ברטלט, גרהם באטרוז, ג'פרי צ'נדלר, קירק קלאגסטון, דמפסי קוק, כריסטופר דאף, נייג'ל גרייס, רוני ג'ונסון, נייג'ל קינגסלי, רוברט לנגלי, בריאן ויד, פיטר נעילה, קלייב מוס, איאן רמזי, פיטר רן, בילי סמית, קים סמית', פרדי סטיד, ריימונד וורד וג'ון ווטרס כילדיו של פייגין.
| מס' | שם השיר | ביצוע |
|---|---|---|
| 1 | Food, Glorious Food | אוליבר והילדים |
| 2 | Oliver | מר וגב' באמבל |
| 3 | Boy for Sale | מר באמבל |
| 4 | ?Where is Love | אוליבר |
| 5 | Consider Yourself | דודג'ר, אוליבר והלהקה |
| 6 | Pick a Pocket or Two | פייגין והילדים |
| 7 | It's a Fine Life | ננסי, בט |
| 8 | I'd Do Anything | דודג'ר, אוליבר, ננסי, בט, פייגין והילדים |
| 9 | Be Back Soon | דודג'ר, אוליבר, פייגין והילדים |
| 10 | ?Who Will Buy | אוליבר והלהקה |
| 11 | As Long As He Needs Me | ננסי |
| 12 | Reviewing the Situation | פייגין |
| 13 | Oom-Pah-Pah | ננסי והלהקה |
| 14 | (reprise) Reviewing the Situation | פייגין, דודג'ר |
| 15 | (reprise) Consider Yourself | הלהקה |
בסרט נעשה שימוש בעיקר בשחקנים צעירים ולא מוכרים, דוגמת מארק לסטר (אוליבר), שאני וואליס (ננסי) וג'ק ויילד (דודג'ר); יחד עם זאת, משתתף בסרט בהופעת קמאו יו גריפית', שחקן זוכה פרס אוסקר לשחקן המשנה הטוב ביותר על הופעתו בסרט "בן חור", בתפקיד השופט. הארי סקומבה, שגילם את דמותו של מר באמבל, היה שחקן ידוע בבריטניה, אך לא בארצות הברית, ואילו אוליבר ריד, שגילם את דמותו של ביל סייקס, היה רק בראשית דרכו המקצועית. רון מודי, שגם הוא היה ידוע בבריטניה בלבד, אך לא בארצות הברית, שב לגלם את דמותו של פייגין, אותה ביצע בעבר על במות תיאטרון לונדון, וזאת לאחר שפיטר סלרס, דיק ואן דייק ופיטר או'טול דחו את התפקיד, כך על פי דיווחים.
כמו כן, אליזבת טיילור דחתה את התפקיד של ננסי. ג'ולי אנדרוז נשקלה גם כן לתפקיד זה. הבמאי קרול ריד שקל ללהק לתפקיד את הזמרת הוולשית שירלי באסי, אבל הבחירה שלו נפסלה על ידי מנהלי האולפן ההוליוודי, שחשו כי הציבור האמריקאי עדיין לא היה מוכן לננסי שחורה.[2] השחקן קלאסי ג'וזף או'קונור, שהיה לא ידוע בארצות הברית, לוהק לתפקיד מר בראונלו.
הצילומים באולפני Shepperton Studios, שבסארי, אנגליה, החלו ב-23 ביוני 1967.[3]
התסריט עובד הן על פי הרומן של דיקנס והן על פי המחזמר של ליונל בארט (Lionel Bart),התסריט נכתב על ידי ורנון האריס, ואת הסרט ביים סר קרול ריד, שהוא דודו של אוליבר ריד. במספר שירים אשר הופיעו בהפקה הבימתית של המחזמר לא נעשה שימוש בסרט, למרות שחלק מהם, בגרסה אינסטרומנטלית בלבד, משולבים במהלך הסרט. לדוגמה, המוזיקה של שירו של ביל סייקס "My Name" נשמעת ברקע, כאשר הדמות מופיעה לראשונה על המסך, ולאחר מכן נשמעת שוב, מספר פעמים, בכל פעם שהוא עומד לבצע מעשה נפשע.
השירים נכתבו, מילים ולחן, על ידי המוזיקאי הבריטי ממוצא יהודי ליונל בארט, ששילב בשיריו של הנוכל היהודי פייגין מוטיבים של מוזיקה יהודית.
אחד משירי המחזמר, המבוצע על ידי מר במאבל והאלמנה קורני, שני תפקידים גדולים יותר במחזמר מאשר בסרט, הושמט מהסרט, כמו גם כמעט כל החזרות על שירים (reprises) הקיימות במחזמר, כך שלמחצית השנייה של הסרט ניתן טון רציני וקודר יותר, לעומת הפקת המקור הבימתית, למעט השיר האופטימי "?Who Will Buy" והשיר הקומי "(reprise) Reviewing the Situation".
בסרט, השירים "Food, Glorious Food" ו-"Consider Yourself" מבוצעים על ידי מקהלת ילדים לונדונית, בניצוחו של סר ג'ורג' ת'אלבן-בול.
הפתיחה של הרומן של דיקנס, שבה אוליבר נולד בבית מחסה לעניים, לא צולמה, למרות שישנן ראיות לכך שכן הייתה כוונה לצלם סיקוונס זה. צילומי סטילס של הסצנה קיימים בספר הילדים "אוליבר!", שפורסם בשנת 1968.
באותו ספר, ננסי, לאחר שהוכתה נמרצות על ידי ביל סייקס, משתנקת ומספיקה לומר את מילותיה האחרונות למר בראונלו, אבל אין שום ראיה כי קטע זה צולם, כך שייתכן ונוסף רק עבור ספר זה, על מנת להעצים את הדרמטיות של מותה של ננסי. עם זאת, כאשר בראונלו רץ במורד המדרגות של גשר לונדון לננסי, היא בבירור עדיין בחיים - רגליה נראות כנעות. הסרט, במקום להמשיך עם הסצנה, חותך משם לסצנה אחרת, המראה את סייקס מנסה להרוג את הכלב שלו, מחשש שהכלב יוביל את המשטרה אליו, וכאשר הסרט חוזר שוב לבראונלו, ננסי כבר מתה.
הסרט הכניס 10,500,000 $ בצפון אמריקה (בקופות הכרטיסים ובהשכרה בארצות הברית ובקנדה)[4] וכן 77,402,877 $ ברחבי העולם,[5][6] ובכך הפך להיות סרט הקולנוע השביעי הרווחי ביותר בשנת 1968.
הסרט זכה לשבחים חיוביים מאוד, הן מצד המבקרים והן מצד הקהל. פאולין קייל, בסקירתה בעיתון "הניו יורקר", הכתירה את הסרט כאחת מהדוגמאות הבודדות של סרט מוזיקלי שהוא עיבוד קולנועי העולה על המחזמר הבימתי המקורי. "הקטעים המוזיקליים בסרט נובעים מתוך הסיפור עם חן שכמעט שלא נראה כדוגמתו מאז מחזות הזמר של רנה קלייר".[7]
רוג'ר איברט מהשיקגו סאן-טיימס זיכה הסרט בארבעה כוכבים מתוך ארבעה, והיה נלהב מאוד כלפי הסרט, וכתב ” "אוליבר!" של סר קרול ריד הוא אוצר של סרט. זהו בידור אוניברסלי כמעט, אחד מהסרטים הנדירים אשר, כמו "הקוסם מארץ עוץ", קוסם בדרכים רבות לכל מיני אנשים. הסרט יהיה מסעיר עבור ילדים באופן מיידי, אני חושב, בגלל הסיפור והדמויות הבלתי נשכחות של דיקנס. מבוגרים יאהבו את הסרט בשל ההפקה המלהיבה. וכיצירת אמנות פופולרית, אני מניח שהסרט הזה יעמוד במבחן הזמן. הוא עשוי היטב.” איברט הביע הערכה רבה לעבודתו של קרול ריד עם הילדים בסרט: ”אפילו לא לרגע אחד, אני סבור, ריד לא התייחס אל הילדים בצוות כאל ילדים. הם שותפים שווים בהרפתקה הגדולה, והם צריכים לדאוג לעצמם או לפנות את הדרך. זה לא סרט מתוק. יש בו עוקץ ורשעות, יחד עם הומור ורומנטיקה.” הוא הצהיר כי הפצת הסרט המקורית היוותה בעיה קלה עבור ילדים, שאינם רגילים לצפייה בסרטים ארוכים כל כך,[8] עם זאת הוא אהב את העיצוב האמנותי, העיבוד המוזיקלי, הליהוק והמשחק, במיוחד של רון מודי וג'ק ויילד. איברט הגיע למסקנה כי ” "אוליבר!" מצליח לבסוף בגלל טעמו. הוא אף פעם לא עוצר בשביל אפקטים זולים ולא מעליב את האינטליגנציה שלנו. ומכיוון שאנחנו יכולים לבטוח בו, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לזרום איתו, וכך אנו עושים. זוהי חוויה נפלאה.”[9] מאוחר יותר הוא דירג את הסרט בתור הסרט השביעי הטוב ביותר של שנת 1968,[10] אחרי "הקרב על אלג'יר", "אודיסיאה בחלל", "המפיקים" ועוד.
משחקו של אוליבר ריד הוגדר על ידי דאג ווקר כאחד מאחד עשר התפקידים המפחידים ביותר והוא דורג במקום ה-11.
| שנה | אירוע הפרס | קטגוריה | מקבל/ת הפרס | תוצאה |
|---|---|---|---|---|
| 1968 | פרס אוסקר | הסרט הטוב ביותר | ג'ון וולף | זכייה |
| הבמאי הטוב ביותר | קרול ריד | זכייה | ||
| השחקן הטוב ביותר | רון מודי | מועמדות | ||
| שחקן המשנה הטוב ביותר | ג'ק ויילד | מועמדות | ||
| התסריט המעובד הטוב ביותר | ורנון האריס | מועמדות | ||
| הצילום הטוב ביותר | אוסוולד מוריס | מועמדות | ||
| המוזיקה המקורית הטובה ביותר | ג'וני גרין | זכייה | ||
| העיצוב האמנותי הטוב ביותר | ג'ון בוקס וטראנס מארס | זכייה | ||
| הסאונד הטוב ביותר | אסטר אמבלר, ג'ון קוקס, ג'ים גרום, בוב ג'ונס וטוני דוויי | זכייה | ||
| עיצוב התלבושות הטוב ביותר | פיליפ דלטון | מועמדות | ||
| העריכה הטובה ביותר | ראלף קמפלן | מועמדות | ||
| פרס האקדמיה לשם כבוד | אונה ווייט "על הישגיה המבריקים באמנות הכוריאוגרפיה בסרט אוליבר!" |
זכייה | ||
| 1968 | פרס גלובוס הזהב | הסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי | זכייה | |
| הבמאי הטוב ביותר - סרט קולנוע | קרול ריד | מועמדות | ||
| השחקן הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי | רון מודי | זכייה | ||
| שחקן המשנה הטוב ביותר - סרט קולנוע | יו גריפית' | מועמדות | ||
| הכוכב החדש של השנה - שחקן | ג'ק ויילד | מועמדות | ||
| 1969 | פסטיבל הסרטים הבינלאומי במוסקבה | פרס מיוחד | קרול ריד | זכייה |
| השחקן הטוב ביותר | רון מודי | זכייה |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
