Loading AI tools
גר יהודי במזרח אירופה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אברהם בן אברהם, ובשמו המקורי הגרף ולנטין פוטוצקי, היה בן למשפחת פוטוצקי, משפחת אצולה נוצרית-קתולית רמה, שהתגייר ונשרף על קידוש השם בעודו בחיים על ידי הכנסייה הקתולית במאה ה-18. הגאון מווילנה אמר עליו כי כל השנים בהן חי כיהודי היו כתיקון של אברהם אבינו.
ישנם כמה עיבודים ספרותיים למעשה גר הצדק מווילנה. לפי אחד הידועים שבהם, אברהם בן אברהם נולד בסוף המאה ה-17 או בראשית המאה ה-18 בעיר וילנה שבליטא, שהייתה אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי, כוולנטין פוטוצקי. משפחת פוטוצקי הייתה משפחת אצולה פולנית עשירה ומפורסמת. בעת לימודיו באוניברסיטה בפריז פקד בית מרזח שהיה בבעלות יהודי זקן שהיה מנצל כל רגע פנוי ללימוד תורה, ודרכו התוודע ליהדות וחש צורך להתחבר אליה. למרות האיסור בחוק הפולני על המרת דת מנצרות ליהדות, שהעונש על הפרתו היה מוות, התגייר פוטוצקי, ומאז נקרא, כמו גרים אחרים, "אברהם בן אברהם" (על שם אברהם אבינו).
הגרף פוטוצקי האב שוכנע שבנו מת, ולכן לא חיפש אחריו. לאחר גיורו באמסטרדם חזר לווילנה, ולאחר מכן לעיירה לידא הסמוכה, כדי שלא תתגלה זהותו. כעבור פרק זמן הגיעה השמועה על גיורו למשפחתו, והיא פתחה בחיפושים אחריו כדי להחזירו לחיק הנצרות.
עקב הלשנה של יהודי בעיירה שהסתכסך עמו, נתפס אברהם, נחקר ועונה קשות. הוא הודה מיד כי הוא גר ולא הסכים לחזור בו למרות המחילה, העושר והכבוד המובטח לו אם ישוב אל הנצרות. עד הרגעים האחרונים לפני עלייתו למוקד ניסו הכמרים לשכנעו לחזור בו, ללא הצלחה.
בדרכו אל המוקד ניגן אברהם את מילות התפילה "אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ בְּנֵי בְרִיתֶךָ, בְּנֵי אַבְרָהָם אֹהַבְךָ, שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לּוֹ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה; זֶרַע יִצְחָק יְחִידוֹ, שֶׁנֶּעֱקַד עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ"[1]. בישיבת וולוז'ין נהגו לנגן ניגון זה. גם הרב איסר זלמן מלצר היה נוהג לנגן ניגון זה בכל מוצאי יום הכיפורים[2][3].
לפי המסורת, אברהם הועלה על המוקד בכיכר העיר בווילנה בז' בסיוון תק"ט (13 במאי 1749), יום טוב שני של חג השבועות. הוא קפץ אל האש הבוערת בזעקת "שמע ישראל". הכנסייה הנוצרית, שראתה באירוע ביזיון עבורה, אסרה על קבורת אפרו, ורק לאחר שוחד שנתן אחד מיהודי הקהילה ניתן חלק מאפרו לקבורה בבית העלמין היהודי שם. טרם פטירתו, ביקש הגאון מווילנה להיקבר ליד קברו של אברהם בן אברהם.
ייתכן שמקור המעשה הוא במקרה האמיתי של רפאל סנטימני, קרואטי קתולי שהתגייר והועלה על המוקד בווילנה ב-1753[4].
יסודות הסיפור בספרות העברית מצויים כבר במאה ה-18[5]. סיפור מעשה הגרף פוטוצקי - בגרסאות שונות - הופיע בדפוס במקורות עממיים רבים. כך, למשל, בספר חיי מוהר"ן מברסלב[6] ובספר 'מעשה צדיקים'[7] של הרב אברהם כלפון. גם בן התקופה רבי יעקב עמדין שמע את הסיפור. הוא כתב בשנת תקט"ז (1755)[8]:
מה אירע בימינו לפני איזה שנים בווילנא... שנתגייר שר גדול מגזע פאטאצקא ותפשוהו וחבשוהו ימים רבים בחשבם שיחזור לדתם... שחק להם בזה להם, ובחר מות ארוך וערוך לפניו עם יסורים אכזרים משונים מאוד, מחיי עולם עובר, קבל וסבל הכל מאהבה ומת על קידוש השם.
— ויקם עדות ביעקב, דף כה, ב
לציון מיוחד ראויים תיאורים ספרותיים של בני העיר וילנה, המקום בו לפי המסורת התרחשו האירועים הכרוכים בו. כך למשל, בן תקופתו יוצא וילנה, הרופא יהודה בן מרדכי הורביץ מתאר את קורות הגרף פוטוצקי בספרו 'עמודי בית יהודה' (נדפס: אמסטרדם 1766). ומאוחר הרבה יותר חוזר על הסיפור גם אחד מראשי קהילת וילנה שמואל יוסף פין בספרו 'קריה נאמנה' (וילנה 1860).
לפי האגדה הציע לו הגאון מווילנה, שהיה אז בן 29, להצילו על ידי הזכרת שמות קדושים, כלומר שימוש בקבלה מעשית, אך הוא סירב מתוך רצון לקדש שם שמיים.
הרב שלמה זלמן אוירבך, אמר שמקובל לומר בשם הגר"א שאין להקפיד בהליכת ארבע אמות לפני נטילת ידיים שחרית, כיוון שיש אומרים שלאחר מותו של הגרף פוטוצקי, שמסר נפשו על קידוש השם, נחלשה הסטרא אחרא מאוד[9].
החפץ חיים כתב על מעשה הגרף פוטוצקי:[דרוש מקור]
על עלילת הגרף פוטוצקי נכתבה פואמה בידי שמואל לייב גורדון בשם "גר צדק". הפואמה מתחילה במילים: "גרף פוטוצקי גרף פולני-רם..."
ד"ר סופי בן ארצי כתבה את הרומן ההיסטורי "הענף הגדוע של הגרף פוטוצקי", המתאר את סיפורו.[10]
הסיפור עובד למחזמר בתיאטרון משמחי לב: בשנת 2008 עלתה ההצגה "הגראף פוטוצקי" בהשתתפות עופר הלוי, יקר צמח, שמעון סיאני, ניסים ורטה, יוסף דיין ושי זביב עם מוזיקה מאת עידן יצחקי[11][12][13][14]. בשנת 2019 עלה חידוש להצגה זו בשם "אחד מול כולם"[15][16][17] בהשתתפות עופר הלוי, דני שטג, צור עמר, בני שיף, איתי בלייברג, אליעזר שמעון, יוסף דיין ואודי בן דוד.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.