האלה האם היא אלה המופיעה בשני ייצוגים עיקריים. האחד הוא 'הרחם הקדמונית', רחם של ים עמוק, תהום ואפלה – לפי הפסוק בספר בראשית "והארץ הייתה תוהו ובוהו". והיצוג השני הוא האם הראשונית, אמא אדמה, אם כל חי אלת האדמה, האם הגדולה. קיימת התייחסות אל רחם ה(אמא-)אדמה.[1] בתרבויות קדומות הוחזרו המתים אל רחם אמא-אדמה קבורים בתנוחה עוברית וצבועים באוכרה אדומה המדמה ככל הנראה את דם הלידה.[1]
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: דרושות הבהרות רבות. | |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: דרושות גם ויקיזציה והגהה. | |
האלה האם מייצגת אלוהות נשית שסמלה העיקרי הוא המיכל. האם האדירה היא אמא טבע ולכן יש להבין את תמונתה האמביוולנטית. אמא טבע היא עץ החיים והפירות המזינים כמו שהיא הנחש שמסתתר בין הענפים וטורף ילדים לכן התמונה של חצויה לאם חיובית ואם נוראית.[2] כמשתמע מכך, לא כל "אלה" במיתולוגיות קדומות, מיוצגת במושג "האלה האם". קיימת הבחנה נוספת בין הנשיות הארכיטיפית לאם האדירה.[3] זאת אומרת שאלה כמו אתנה אשר נולדה מראשו של זאוס לא תיחשב אם אדירה ולמעשה טבעה מנוגד.[2] כאשר פסיכולוגית מעמקים מדברת על התמונה הבראשיתית או ארכיטיפ של האם האדירה, היא לא פונה לתמונה מוחשית הקיימת במרחב ובזמן אלא לתמונה פנימית הפועלת בנפש האנושית[3]. הביטוי הסמלי של התופעה הנפשית הזו נמצא בדמויות של האלילות האדירות המיוצגות במיתוסים והיצירות האומנותיות של האנושות. השפעות הארכיטיפ ניתנות למעקב בכל ההיסטוריה, בטקסים, במיתוסים ובסמלים של האדם המוקדם וגם בחלומות, פנטזיות ועבודות יצירתיות של האדם הבריא וחולה הנפש של ימנו.
על מנת להסביר את הכוונה בארכיטיפ יש עלינו להבחין בין המרכיבים האמוציונליים-דינמיים, הסמליות, המרכיב החומרי והמבנה.[3]
הסיבה הטבעית לארכיטיפ המים הקדמונים בנפש האדם הוא היות המים מקיפים את האדם מכל עבר, בים (אשר בימי קדם לא ניתן היה למדוד את עומקו ונחשב שהוא מגיע אל מתחת לאדמה), במי התהום, בתהום המים המתוקים שמתחת לאדמה אשר חשבו שהיא מקור המעיינות הגדולים, ובמים שמעל השמים אשר האמינו בהם עקב צבע השמים. נוסף על התחושה שהמים הם מקור החיים. הסיבה לארכיטיפ האדמה היא תפיסת האדם את השמים כיסוד אבהי ואת האדמה כיסוד אמהי, בשל היותם של השמים מורידים גשם ומעברים את האדמה, היולדת יבול וצמחים.
מיתוסים קדומים
השם Prunus amygdalus מקורו בצירוף השמי "אם גדולה" או השומרי ama.gal (באותה משמעות), ומתייחס ככל הנראה להיותו של השקד ייצוג לאלה האם; במובן זה, אשרה, הידועה בשירת אוגרית כ"אם האלים" או "קונת האלים", מתאימה לתיאור זה, וכך גם האלה תנת (המוכרת בפיניקית כ"אם").[4]
האלה נאמו – במיתולוגיה השומרית
כתב היתדות השומרי הוא מן הכתבים הקדומים ביותר באנושות, והמיתולוגיה השומרית היא מהמיתולוגיות הקדומות ביותר שתועדו. ראשיתה של תרבות זו בסביבות שנת 3500 לפנה"ס. בסיפור הבריאה השומרית מסופר על נאמו (Nammu)[5] אשר כונתה בפי השומרים "האם היולדת שמים וארץ", "היולדת את כל האלים". "היוצרת של כל הדברים", "האם הראשונית".[6][7] היא ילדה את אן (An) השמים- וגן-עדן ואת קי (Ki) ארץ.[8] המומחה העולמי הידוע לתרבות השומרית סמואל נוח קרמר מתייחס לאלה נאמו כאל "הים הבראשיתי".[9] נאמו היא אמו של אנכי, אל מי-התהום, החוכמה והמאגיה. אחד המיתוסים מייחס לאל זה את "יישובו של עולם" וקביעת סדרי התרבות והציוויליזאציה, ומספר כיצד יצר אנכי בימי בראשית את הנהרות והביצות ומילא אותם בדגים ובעופות; כיצד כיסה את פני האדמה בצמחייה, ברא את חיות-השדה וגרם את התרבותן. על פי המיתוס השומרי האלה הראשונית נאמו הדריכה את אנכי כיצד ליצור את האדם, ועזרה לו לגבש את האנשים מחימר.[10] האלה נאמו מכונה גם נאמה (Namma).[11]
האלה תיאמת – במיתולוגיה הבבלית
באפוס אנומה אליש בכתב יתדות אכדית מתחילת האלף השני לפנה"ס מתוארת תיאמת כאם כל האלים. כתוצאה ממיזוג מימיה עם מימיו של אַפְּסוּ, אל המים המתוקים, נולדו האלים לַחְ'מוּ ולַ'חַמוּ, ומהם נולדו האלים האחרים. האלים החדשים וצאצאיהם מילאו את העולם והפרו את ההרמוניה הסטטית ששררה בו לפני הולדתם. כתוצאה מכך מחליט אפסו להשמיד את צאצאיו, אך האל אאה, שמזהה נכונה את כוונותיו של אפסו, מקדים ורוצח אותו ומכונן על גופתו את מקדשו. מרדוך, בנו של אאה, מסכים להתייצב נגד תיאמת האם הגדולה, ובתנאי שהאלים ימליכו אותו למלכם. מרדוך מצליח לכתר את תיאמת בעזרת ארבע רוחות ולשלח בה חץ שמפלח את גופה. לאחר שהרגה, מבתר מרדוך את גופתה של תיאמת ויוצר ממנה את השמים והארץ. מעיניה הדומעות של תיאמת נוצרו המעיינות של נהרות הפרת והחידקל וזנבה היה לשביל החלב. מרדוך לוקח מקינגו את לוחות הגורל ומוכתר לראש הפנתאון הבבלי.[12]
האלה בוהו במיתולוגיה הפיניקית
האלה מופיעה בסיפורי הבריאה של המיתולוגיה הפיניקית ומזוהה במחקר בתיעתוק לאנגלית כ-Bahu, Bohû, או Baau. על פי הערכות של מספר חוקרים, שמה נהגה במקור בפיניקית כמו בעברית בשם "בוהו", המתועתק באנגלית ל-Bohû, ובהמשך תורגם ליוונית והופיע כ-Baau.[13]
האלה מופיע בתחילתו של סיפור הבריאה הפיניקי. באאו (Baau) מתוארת על ידי סנכוניאתון,[14][15] אשר חי במאה ה-12 לפנה"ס בתור "הלילה הראשוני הקדום"[16][17] האלה מוגדרת גם: האם של בני התמותה הראשונים.[18][19] האם הבוראת, האם הראשונית[20] כמו כן, בוהו מקושרת אל מושג הכאוס.[21][22][23]
חוקרים מוצאים קשר בין המיתולוגיה הפיניקית לבין הביטוי תֹהוּ וָבֹהוּ המופיע בבראשית א 2 . ומקשרים את תהו אל האלה תיאמת המופיעה באפוס אנומה אליש הבבלי ואת בהו אל האלה הפיניקית באאו.[24][25][26] על פי אדמיאל קוסמן המנתח את פסוק א2 בבראשית ואת הפסוק המקביל במיתולוגיה הפיניקית בקטע המובא שם,[27] מוצגת "סצנת־בראשית" ובה שני האלמנטים הקדומים, הרוח והכאוס, כשהרוח נושבת על פני הכאוס האפֵל. לאחר מכן בא תיאור של רוח זו כאחוזת תאווה־מינית.[28]
האלה אררו, האלה ארורו – במיתולוגיה של אכד ושומר
האלה אררו (Araru). החוקר סמואל נוח קרמר מתייחס אל האלה השומרית אררו כאל "האלה האם"[29] אלה אררו מופיעה בעלילות גילגמש.
הפרופסורית פטרישיה מונאהאן מתייחסת לאלה אררו ומביאה תיעוד לסיפור המקביל לנרטיב הבריאה העברי שנמצא בלוחות עם טקסט אכדי, המתורגם לתרגום שמי. האלה אררו מופיעה כאלה הבוראת, בזמן המתואר כתקופה לפני שהשמים והארץ היו קיימים.[30]
האשורולוג א. אי ספייזר טוען שהגדרתה של חוה "אם כל חי" הוא האופן בו מוגדרת האלה אררו. באפוס של גילגמש מסופר שכוהנותיה של אררו בעזרת טקס מיני הפכו את הפרא אנקידו לאדם מתורבת ועשו אותו "חכם ... כמו אל"[31]
הסופרת וחוקרת האבולוציה אליס בודינגטון, מצטטת את עבודת הפיענוח של ג 'ורג' סמית "גרסה חדשה של סיפור הבריאה" עבודת המחקר שלו הוקראה על ידי מר ט. ג. פינצ'ס מהמוזיאון הבריטי בקונגרס המזרחי הבינלאומי. ועל פי דבריו האלה אררו (Araru) היא המקבילה לבוהו (Bohu) המופיעה בבראשית 1.2 ועל אררו נאמר שהיא בוראת זרע האנושות.[32]
האלה אררט, האלה אררטו – במיתוסים של אסיה הקטנה
האלה אררט היא אלת הבריאה של אזור אסיה הקטנה, טורקיה וארמניה. לפי המיתוס אלת הבריאה אררט מגולמת בהר אררט, ארץ ההרים שם חיים האלים. היא אלת אדמה, יוצרת חיים מעצמותיה והיא מקיימת את החיים לאורך כל הזמנים.[33] במיתוסים הארמנים היא מופיעה גם בשם האלה אררטו (Urartu )[34]
האלה האם – במיתוסים הודים
החוקר נורמן בראון מציע שכל אחת ואחת מהאלות של הודו היא וריאציה של "האם הגדולה" הברשיתית האחת.[35]
מאפיינים
בניגוד לאל-הגבר שמפגין את כוחו לעיתים קרובות, ונדרש "לנצח", האלה האם אינה זקוקה לכך (אף אם לעיתים היא מכניעה את יריביה), ושליטתה היא באמצעות סמכותה, יופייה וכוחה הפנימי. בחלק מהמיתולוגיות, כגון המסופוטמיות, משמשת האלה-האם כאמם הקדמונית והבכירה של אלים אחרים בעלי משמעות קונקרטית ומוחשית יותר, כגון נינחורסג/נינמח.
בגישות הנאו פגניות המודרניות, מייצגת דמות "האלה האם" קריאה לשוויון פמיניסטי, ולא ל"ניצחון" או השגת עליונות על פני הגברים.
הציוויליזציה של האלה האם
הציוויליזציה של האלה שנוסחה על ידי מריה גימבוטאס, דוקטור ופרופסור, פמיניסטית, חוקרת פולקלור וארכאולוגית, מגדירה הבדלים בין המערכת החברתית האירופית הישנה שאותה היא מגדיה כתרבות האלה שבה הנשים הן במרכז (gynocentric, woman-centered) ומתקופת הברונזה ההודו-האירופי הפטריארכלית ("androcratic") התרבות אשר החליפה אותה.
על פי הפרשנות שלה, תרבויות שהיו gynocentric או מטריארכליות התאפיינו בשלווה ושלום, כבוד לנשים ודגלו בשוויון כלכלי. במחקריה היא מצאה כפרים שהגיעו עד לגודל של 17,000 איש שבהם נמצאו בבתים צלמיות נשיות, וגודל כל הבתים היה שווה. לדבריה מי שהמציא את חוסר השוויון – זאת התרבות הגברית.[36] בכל הכפרים שנחפרו לא נמצאו חומות ולא כלי נשק, ומכאן המסקנה שהתרבות הנשית הקדומה הייתה תרבות של שלום.
ממצאים דומים לכך התגלו גם בכפר הירמוכי[37] שנחפר על ידי הארכאולוג יוסף גרפינקל. זהו כפר מלפני כ־8000 שנה, על גדות הירמוך בסמוך ליישוב שער הגולן שהיווה מרכז פולחן ואמנות מן החשובים במזרח הקדום. פה החלה ראשית החקלאות והקדרות. מהתקופה הנאוליתית. זהו כפר של 20,000 איש, בבתים נמצאו צלמיות נשיות. לא נמצאו כלי נשק ולא חומות – דבר המעיד על תרבות של שלום. זהו היישוב הגדול ביותר בעולם שנחשף מתקופה זאת.
לקריאה נוספת
- בהו – אנציקלופדיה מקראית כרך ח עמ' 436–437
- בהו – לקסיקון מקראי כרך ל-ת עמ' 884
קישורים חיצוניים
- האלה האם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- האלה האם – אמא אדמה, בהקשר של ונוס (באנגלית)
- הקונספט של האלה האם בהודו (באנגלית)
אדמיאל קוסמן, לעשות אהבה כדי לברוא את העולם, באתר הארץ, 13 בספטמבר 2015- ייסוד התרבויות במסורת העברית, הכנענית והשומרית מתוך:עולם התנ"ך – בראשית > בראשית > פרק ד
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
