תרבות אפרו-אמריקאית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
התרבות האפרו־אמריקאית מתייחסת לתרומותיהם של אפרו-אמריקאים לתרבות ארצות הברית, בין אם כחלק מהתרבות האמריקאית המרכזית או נבדלת ממנה. הזהות הנבדלת של התרבות האפרו־אמריקאית נעוצה בחוויה ההיסטורית של העם האפרו־אמריקאי. התרבות עומדת בפני עצמה אך גם השפיעה מאוד על התרבות האמריקאית והעולמית בכלל.
מקור התרבות האפרו־אמריקאית בתערובת בין תרבויות מערב ומרכז אפריקה והתרבות האנגלו־קלטית שהשפיעה על התפתחותה בדרום ארצות הברית. אף על פי שהעבדות הגבילה מאוד את יכולתם של אפריקאים־אמריקאים לקיים את המסורות התרבותיות המקוריות שלהם; מנהגים, ערכים ואמונות רבים שרדו, ועם הזמן השתנו או השתלבו עם תרבויות אירופיות ותרבויות אחרות כמו זו של אמרינדיאנים. הזהות האפרו־אמריקאית נוצרה במהלך תקופת העבדות, יוצרת תרבות דינמית שהיה לה וממשיך להיות לה השפעה עמוקה על התרבות האמריקאית כולה, כמו גם על זו של העולם הרחב.[1]
ריטואלים וטקסים היו חלק משמעותי בתרבות האבות האפרו־אמריקאים. הרבה חברות מערב אפריקאיות האמינו באופן מסורתי שרוחות שוכנות בטבע סביבם. מתוך נטייה זו הם התייחסו לסביבתם בכובד ראש. בין השאר הם האמינו שמקור חיים רוחני קיים לאחר המוות וכי נשמות אבותיהם יכולים לתווך בינם לבין הבורא העליון ולכן הם נהגו כבוד והתפללו למתים. מערב אפריקניים גם האמינו בבעלות רוחנית.[2]
בראשית המאה ה-18 החלה הנצרות להתפשט ברחבי צפון אפריקה; שינוי דתי זה החל להחליף מנהגים רוחניים אפריקאיים מסורתיים. האפריקאים המשועבדים הביאו את הדינמיקה הדתית המורכבת הזו בתוך תרבותם לאמריקה. המיזוג הזה של אמונות אפריקאיות מסורתיות עם הנצרות הפך עניין שבשגרה עבור העוסקים בדת באפריקה ובאמריקה.[2]
לאחר האמנציפציה, המשיכו מסורות אפריקניות־אמריקאיות ייחודיות לפרוח, כמסורות ייחודיות או כחידושים רדיקליים בתחום המוזיקה, האמנות, הספרות, הדת, המטבח ותחומים אחרים. סוציולוגים מהמאה העשרים, כמו גונר מירדל, האמינו כי אפרו־אמריקאים איבדו את מרבית קשריהם התרבותיים עם אפריקה.[3] אולם, מחקר אנתרופולוגי של מלוויל הרשקוביץ ואחרים הוכיח כי היה רצף של מסורות אפריקאיות בקרב אפריקאים מהפזורה.[4] ההשפעה הגדולה ביותר של פרקטיקות תרבותיות אפריקאיות על התרבות האירופית נמצאת מתחת לקו מייסון־דיקסון בדרום ארצות הברית.[5][6]
במשך שנים רבות התפתחה התרבות האפרו־אמריקאית בנפרד מהתרבות האמריקאית, הן בגלל העבדות והן בגלל האפליה הגזעית המתמדת בארצות הברית, כמו גם הרצון של צאצאי העבדים האפרו־אמריקאים ליצור ולשמור על המסורות שלהם. כיום, התרבות האפרו־אמריקאית השפיעה על התרבות האמריקאית אך גם נותרה גוף תרבותי עצמאי.[7]