תקיעת כף
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תקיעת כף היא מושג עתיק יומין הבא לבטא התחייבות משפטית בין שני אנשים. כוחה המשפטי בהלכה שנוי במחלוקת.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
במשפט העברי שימשה תקיעת כף כאות לגמר קניין, וכתחליף למעשה קניין[1]. בנוסף, שימשה תקיעת הכף כמעשה התחייבות הדומה לשבועה, שיש הסבורים שהיא חזקה יותר משבועה והיא דומה לברית בין הבתרים[2] ויש הסבורים שכוחה היחיד הוא מדין "שארית ישראל עוולה ולא ידברו כזב", שלפיו על יהודי לקיים את מה שהבטיח[3].