תל ירמות
אתר ארכאולוגי בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תֵּל יַרְמוּת (בערבית: חִ'רבּת אל-יַרְמוּכּ) הוא תל גדול המשתרע על שטח של כ-180 דונם בשפלה, בתוך שטחי העיר בית שמש, בין תל בית שמש לגן לאומי תל עזקה.
 | |
| מידות | |
|---|---|
| שטח | 180 דונם |
| גובה מעל פני הים | 490 מטר |
| היסטוריה | |
| תרבויות |
התרבות הכנענית התרבות הפלישתית. |
| תקופות |
התקופה הכלקוליתית תקופת הברונזה הקדומה תקופת הברזל I תקופת הברזל II התקופה הפרסית |
| ננטש | התקופה הפרסית בארץ ישראל |
| סוג | תל |
| אתר ארכאולוגי | |
| מצב | בתהליכי שימור והנגשה |
| גישה לציבור | כן |
| מיקום | |
| מדינה |
ישראל  |
| מיקום | רמת בית שמש ד' |
| קואורדינטות | 31°42′30″N 34°58′30″E |
|
(למפת השפלה רגילה)   תל ירמות  | |
  | |
האתר, תל ירמות נמצא באזור השפלה, בסמוך לעיר בית שמש המודרנית. האתר משתרע על פני כ-180 דונם, בהם העיר העליונה (האקרופוליס) והעיר התחתונה (המדרון המערבי) שבשטחו נמצא הארמון [1]. העיר העליונה הייתה מוכרת במחקר כבר משנת 1867, והפעם הראשונה בה יש התייחסות לעיר התחתונה היא על ידי מחלקת העתיקות הישראלית ב-1963, את החפירה הראשונה במקום ערך אמנון בן-תור. בן-תור ביצע חפירת בדיקה באתר מטעם האוניברסיטה העברית ירושלים. בחפירה זו נבדקו שלושה שטחים בעיר התחתונה, מבני מגורים ומבני ציבור מתקופת הברונזה הקדומה[2]. החל משנת 1980 חקר פייר דה-מירשודג'י. מירשודג'י חפר חלקים משטח המגורים J, שטח המגורים G, שטח התעשייה H[3].
לאחר תקופת הברונזה הקדומה 3 יש שפל ישובי בכל המרחב של ארץ ישראל וכך גם בתל ירמות. מירושדג'י התייחס לדלות הממצאים באתר וטען שייתכן שדבר זה הוא תוצאה של נטישה שלווה או מתוכננת של המקום. ההשערה היא שהמתיישבים האחרונים של תקופת הברונזה הקדומה 3 נטשו את המקום. ככל הנראה שהם לקחו עימם את כל חפצי היוקרה ואת כל הכלים שהצליחו לשאת. המעט שנשאר באתר הם הכלים הכבדים, שברי חרסים ודברים קטנים שככול הנראה היו בעלי חשיבות נמוכה לבעליהם [4].
התל מזוהה עם העיר המקראית יַרְמוּת שמלכה פִּרְאָם נמנה עם חמשת מלכי האמורי שהביס יהושע בן נון כשנחלץ לעזרתם של תושבי העיר גבעון בני בריתו, כפי שכתוב: ”וַיִּשְׁלַח אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם אֶל הוֹהָם מֶלֶךְ חֶבְרוֹן וְאֶל פִּרְאָם מֶלֶךְ יַרְמוּת וְאֶל יָפִיעַ מֶלֶךְ לָכִישׁ וְאֶל דְּבִיר מֶלֶךְ עֶגְלוֹן לֵאמֹר. עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן...”[5].
בתקופת התנחלות השבטים נכללה ירמות בנחלתו של שבט יהודה, כאמור: ”זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם...יַרְמוּת וַעֲדֻלָּם שׂוֹכֹה וַעֲזֵקָה...”[6], מה שהועבר על פי הגורל במשכן שילה אל שבט לוי כאחת מערי הלויים שהשתמש גם לעיר מקלט.
כפי הנראה גם נבואת מיכה[7] העוסקת בערים שנחרבו בזמן מסע סנחריב, ומזכירה את "יושבת מרות"[8], כוונתה לעיר יַרְמוּת.
ירמות נזכרת פעם נוספת בתקופתו של נחמיה ברשימת הערים בהן חזרו להתגורר בני שבט יהודה: ”וְאֶל הַחֲצֵרִים בִּשְׂדֹתָם מִבְּנֵי יְהוּדָה יָשְׁבוּ...וּבְעֵין רִמּוֹן וּבְצָרְעָה וּבְיַרְמוּת”[9], אך ככל הנראה התקיימה התיישבות רציפה במקום מתקופת ההתנחלות ועד סוף תקופת ממלכת יהודה במאה ה-6 לפנה"ס. היישוב מוזכר גם באונומסטיקון של אוזביוס.
היישוב המחודש התקיים עד לתקופה הביזנטית ונקרא בשם ירמס (ΊЄρμοхώς). ההתיישבות במקום נפסקה עם הכיבוש הערבי, ומאז לא ידוע על יישוב שהוקם שם.
בחפירות הרבות שנערכות בתל, מ-1970 ועד ימינו אנו, נחשפה מערכת ביצורים הכוללת חומת אבן, ארמון מונומנטלי רחב ממדים, אזורי מגורים ואזור תעשייה מתקופת הברונזה הקדומה. בנוסף, ישנו אקרופוליס מהתקופות המאוחרות יותר.
מערכת הביצורים והחומה של העיר היא אחת מהמערכות הגדולות ביותר שנמצאו באזור, והיא כוללת חומה בעובי של 30 מטר, ושערים ששרידיהם עדיין בגובה 4 מטרים.[10]
בעקבות הממצאים של החומה הקדומה, התעורר בשנת התשפ"ב, בזמן אכלוס השכונה החדשה רמה ד' בבית שמש השוכנת על צד התל, פולמוס סביב קריאת המגילה וחגיגת פורים ברמת בית שמש. רבנים שונים הורו לקרוא מגילת אסתר גם בט"ו אדר מחמת הספק מדין עיר מוקפת חומה מימות יהושע בן נון.[11] לעומתם רבנים אחרים הורו לקרוא בי"ד בלבד. נשמעו גם דעות יחידאיות לקרוא רק בט"ו, ומי שרוצה להחמיר יקרא גם בי"ד בלי ברכה.[12]
- דובי טל, מוני הרמתי, רוני רייך, אבנים גדולות מן השמיים, הוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1998, עמ' 28.
- איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב-בית הוצאה לאור, 2003.
- כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000.
- תל ירמות, באתר רשות העתיקות
- תל ירמות: סקר ופרוגרמה ראשונית, אתר רשות העתיקות - מינהל שימור, 2005
- תל ירמות, באתר WeShemesh
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
