קצבת אזרח ותיק
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קצבת אזרח ותיק (בעבר קצבת זקנה) היא קצבה חודשית המשולמת על ידי המוסד לביטוח לאומי[1] לכל תושב ישראל שעונה על תנאי הזכאות. הקצבה נועדה להבטיח לתושבי ישראל הכנסה חודשית קבועה לעת זקנה. הקצבה משולמת החל מחודש אפריל 1954, מועד כניסתו לתוקף של חוק הביטוח הלאומי.
על קצבת הזקנה הבסיסית, האחידה והאוניברסלית, קיימים תוספים: תוספת ותק לקצבת אזרח ותיק, תוספת בעד בן זוג וילדים לקצבת אזרח ותיק, קצבת זיקנה לנכה, תוספת השלמת הכנסה לקצבת אזרח ותיק[2] ותוספת דחיית קצבה. לצד קצבת אזרח ותיק קיימת גם קצבת שאירים.