Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכנית החלל הסינית לחקר הירח (במנדרינית: 中国探月 ובאנגלית: Chinese Lunar Exploration Program (CLEP)), הידועה גם כפרויקט צ'אנג-אה (במנדרינית: 嫦娥工程, על שמה של אלת הירח הסינית צ'אנג-אה) היא תוכנית מתמשכת של משימות רובוטיות לחקר הירח, המנוהלת על ידי מינהל החלל הסיני (CNSA). התוכנית משלבת גשושיות, מקפות ירח, נחתות, רוברים וחלליות להחזרת דגימות מהירח, ששוגרו באמצעות משגרי צ'אנג ג'נג. השיגורים והגששויות משתמשים בשילוב אנטנות רדיו – אנטנות של 40 מטר הנמצאות בבייג'ינג ואנטנות 50 מטר בקומינג בשאנגחאי ובאורומצ'י כדי ליצור מערך אינטרפרומטרי של VLBI.
החללית הראשונה של התוכנית, המקפת צ'אנג-אה 1, שוגרה ממרכז מרכז שיגור הלוויינים שיצ'אנג ב-24 באוקטובר 2007.[1] המקפת השנייה, צ'אנג-אה 2, שוגרה ב-1 באוקטובר 2010.[2]
השלב השני של התוכנית התחיל עם משימת צ'אנג-אה 3, שכללה נחתת ורובר, ושוגרה ב-1 בדצמבר 2013. משימה זו נחתה בהצלחה על הירח ב-14 בדצמבר 2013.
צ'אנג-אה 4, גם כללה נחתת ויוטו 2, שוגרה ב-7 בדצמבר 2018 ונחתה בהצלחה ב-3 בינואר 2019 על אגן הקוטב הדרומי-אייקטן, בצד הרחוק של הירח, המשימה הראשונה בהיסטוריה לנחות בהצלחה בצד זה.[3] כדי לצור קשר עם הרובר, שוגרה החללית צ'ואה צ'יאו (Queqiao) להעברת מידע, הנמצאת בנקודת לגראנז' L2 בין כדור הארץ והירח.
בשנת 2020 שוגרה משימת צ'אנג-אה 5 לנחיתה והחזרת דגימות מהירח. החללית שוגרה ב-23 בנובמבר 2020, נחתה על הירח ב-1 בדצמבר 2020, אספה דגימות מהקרקע ושוגרה מהירח ב-3 בדצמבר 2020. לאחר מפגש במסלול סביב הירח, שבה החללית עם הדגימות חזרה לכדור הארץ ב-16 בדצמבר 2020. זוהי החללית הראשונה שהחזירה דוגמיות מהירח מאז לונה 24, והפעם הראשונה מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 שמדינה נוספת החזירה דגימות מהירח מלבד ארצות הברית וברית המועצות.
המטרה הסופית של התוכנית היא לסלול את הדרך למשימות מאוישות לחקר הירח. ראש מינהל החלל הלאומי של סין, ג'אנג קהג'ייֵן, הודיע בשנת 2019, כי סין מתכננת להנחית צוות על הקוטב הדרומי של הירח "בעשר השנים הבאות" (2029–2030).[4]
תוכנית חקר הירח הסינית מחולקת לארבעה שלבים מבצעיים עיקריים, כאשר כל משימה משמשת כמדגים טכנולוגי לקראת משימות עתידיות. סין מזמינה שיתוף פעולה בינלאומי בצורת מטענים שונים ותחנת חלל רובוטית.[5]
השלב הראשון כלל שיגור של שתי מקפות לחקר הירח, והושלם בהצלחה.
השלב השני כולל משלב מקפות, נחתות על הירח ופריסה של רוברים לחקור את הירח. הנחיתות בוצעו גם בצד הקרוב וגם בצד הרחוק של הירח.
השלב השלישי כולל משימות להחזרת דגימות מהירח.
שלב זה כולל הקמה ובנייה של תחנת מחקר רובוטית ליד הקוטב הדרומי של הירח.[5][26]
המשימות המתוכננות לשלב זה יכללו:
נכון ל-2020, סין מנהלת מחקרים ראשוניים לבחינת התכנות של נחיתה מאוישת על הירח בשנות ה-2030.[37][38] ייתכן שסין מעוניינת לבנות בסיס מאויש ליד הקוטב הדרומי של הירח כחלק משיתוף פעולה בינלאומי.[5]
| שם המשימה | תאריך שיגור | משגר | מטרה | הגעה לירח | סטטוס |
|---|---|---|---|---|---|
| השלב הראשון – מקפות ירח | |||||
| צ'אנג-אה 1 | 24 באוקטובר 2007 | צ'אנגג'נג 3 | מקפת ירח המשימת הראשונה של סין לירח. |
5 בנובמבר 2007 | הושלמה בהצלחה התרסקה במכוון על הירח עם סיום המשימה ב-1 במרץ 2009 |
| צ'אנג-אה 2 | 1 באוקטובר 2010 | צ'אנגג'נג 3C | מקפת ירח לאחר השלמת המשימה העיקרית עברה למסלול סביב נקודת לגראנז' L2 באוגוסט 2011 באפריל 2012 עברה למשימה ליעף ליד האסטרואיד טוטאטיס 4179 |
6 באוקטובר 2010 | הושלמה בהצלחה |
| השלב השני – נחיתה על הירח | |||||
| צ'אנג-אה 3 | 1 בדצמבר 2013 | צ'אנגג'נג 3B | מקפת ונחתת לירח; הנחיתה הראשונה של גשושית סינית, נחתה בים הגשמים עם הרובר יוטו | 6 בדצמבר 2013 נחיתה על הירח, 14 בדצמבר 2013 |
הושלמה בהצלחה |
| צ'ואה צ'יאו | 20 במאי 2018 | צ'אנגג'נג 4C | לוויין ממסר ממוקם בנקודת נקודת לגראנז' L2 של כדור הארץ-ירח על מנת לאפשר תקשורת עם צ'אנג-אה 4. | - | עדיין בפעולה |
| צ'אנג-אה 4 | 7 בדצמבר 2018 | צ'אנגג'נג 3 | מקפת ונחתת על הירח נחיתה רכה ראשונה אי פעם בצד הרחוק של הירח, נחתה במכתש פון קרמן עם הרובר יוטו 2 |
נחיתה על הירח – 3 בינואר 2019 | עדיין בפעולה |
| השלב השלישי – החזרת דגימות מהירח | |||||
| צ'אנג-אה 5 T1 | 23 באוקטובר 2014 | צ'אנגג'נג 3C | בדיקת טכנולוגיות לקראת החזרת דגימות מהירח. נבדק מפגש עם מודול הממריא מהירח (וירטואלי) ואת מודול החזרת הדגימות בחזרתו לאטמוספירת כדור הארץ | 27 באוקטובר 2014 | הושלמה בהצלחה, נחיתה במונגוליה ב-31 באוקטובר 2014 |
| צ'אנג-אה 5 | 23 בנובמבר 2020 | צ'אנגג'נג 5 | מקפת ירח, נחתת, מודול הממריא עם הדגימות וחובר אוטונומית עם מודול ההמראה, קפסולה חזרה לכדור הארץ. נחתה בהצלחה ליד מונס רומקר והחזירה לכדור הארץ 1700 גרם של דגימות מאדמת ירח | 28 בנובמבר 2020 נחיתה על הירח 1 בדצמבר 2020 המראה מהירח 3 בדצמבר 2020 |
הושלמה בהצלחה, נחיתה קפסולת החזרת הדוגמאות ב-16 בדצמבר 2020 |
| השלב הרביעי – תחנת מחקר רובוטית על הירח | |||||
| צ'אנג-אה 6 | 2024 (מתוכנן) | צ'אנגג'נג 5 | מקפת, נחתת והחזרת דוגמיות מהירח; מתוכנן לנחות באתר שטרם פורסם ליד הקוטב הדרומי של הירח | נחתה על הצד הרחוק של הירח ב 2 ביוני 2024[28] | |
| צ'אנג-אה 7 | 2023 (מתוכנן) | צ'אנגג'נג 5 | מקפת, נחתת, רובר ומסוק רובוטי צפוי לבצע חקירה של הקוטב הדרומי של הירח כדי לחפש משאבים שניתן יהיה לנצל אותם בהתיישבות על הירח.[35] |
- | מתוכנן |
| צ'אנג-אה 8 | 2027 (מתוכנן) | צ'אנגג'נג 5 | עשוי לבחון טכנולוגיות חדשות לקראת הקמת מערכת ניצול משאבים מקומיים (ISRU), טכנולוגיות הנדרשות לקראת התיישבות ומשימות מאוישות על הירח | - | מתוכנן |
אחד האתגרים הראשוניים להצלחת התוכנית הייתה הקמה והפעלת מערכת לתקשורת פיקוד וטלמטריה (TT&C) שתוכל לתקשר עם הגשושיות סביב הירח.[39][40]
סביבת החלל במסע לירח מורכבת ודורשת עמידה גבוהה יותר בקרינה מאשר במסלול סביב כדור הארץ. כמו כן, אמינות הרכיבים ויכולות זיהוי תקלות נדרשות לאור חוסר תקשורת רציפה עם הגשושיות. טווח הטמפרטורות הקיצוני בנחיתה על הירח דורש בחירה קפדנית של חלקים ויכולת בקרה תרמית גבוהה. נדרשת יכולת של הרוברים לשרוד לילה ירחי.
תכנון מסלולים לירח מורכב יותר ממסלולי לוויינים סביב כדור הארץ ודורש יכולת לפתור ולהתמודד עם בעיית שלושת הגופים (כדור הארץ, ירח והגשושית). המשימות צ'אנג-אה 1, צ'אנג-אה 2 וצ'אנג-אה 3 נשלחו בתחילה במסלול אליפטי החוצה את מסלול הירח וביצעו תמרון כדי להיכנס ולהתפס במסלול סביב הירח. עם הצלחת תמרון זה, ביצעו תיקוני מסלול כדי להיכנס למסלול הסופי סביב הירח, במספר שלבים.
בזמן תפעול המשימות הגשושיות נדרשות לשמור על הכוון יחסי ספציפי ביחס לכדור הארץ, הירח והשמש. המטע"דים המדעיים צריכים לשמור על הכוון לירח, האנטנות צריכות להיות מכוונות לכדור הארץ כדי לקבל פקודות ולהעביר מידע, והפאנלים הסולרים צריכים להיות מכוונים לשמש כדי להשיג חשמל לתפעול. מהלך התפעול הוא ביצוע מיטוב בין כל הצרכים של תתי-המערכות והמטע"דים.
במהלך השלב השני של התוכנית, בו מבצעים נחיתה רכה על הירח, היה צורך לתכנן מערכת אוטומטית להימנע מסכנות כדי לא לנחות על משטחים שאינם מתאימים ויכולים לפגוע בנחתת. צ'אנג-אה 3 השתמשה במערכת ראייה ממוחשבת ששכללה עיבוד תמונה וזיהוי סכנות מהתמונות המצולמות ושני מכשירי מדידת טווח לקרקע. במהלך השלבים האחרונים של הנחיתה, התוכנה פעלה כדי להתאים את קצב ירידת המסלול וביצועי המדחפים. החללית ריחפה תחילה בגובה 100 מטר, ואז בגובה 30 מטר, כאשר חיפשה מקום מתאים לנחיתה. הרובר יוטו מצויד גם הוא במצלמות קדמיות הנותנות ראיית סטריאו ובשילוב עיבוד תמונה כדי להימנע מסכנות.
בנובמבר 2017 חתמו סין ורוסיה על הסכם בנושא שיתוף פעולה בחקר הירח והחלל העמוק. ההסכם כולל שישה חלקים, המכסים חקר הירח, חלל עמוק, פיתוח חלליות משותפות, אלקטרוניקה לשימוש בחלל, שיתוף פעולה בחישה מרחוק של כדור הארץ וניטור פסולת חלל.[41][42] שיתוף פעולה בתחום הטיסות המאוישות לירח נדון גם כן.[43]
בשלב השלישי של התוכנית, דובר על שיתוף פעולה עם סוכנות החלל הצרפתית ושימוש במטע"דים של הסוכנות בחלק מהמשימות. מתוכנן מטעד צרפתי על צ'אנג-אה 6.[30]
{{cite web}}: (עזרה){{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: multiple names: authors list (link)Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
