תאוריית ההשוואה החברתית
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
תאוריית ההשוואה החברתית היא תאוריה שהוצעה על ידי לאון פסטינגר שלפיה יש דחף אנושי ללמוד על עצמך, יכולותיך ודעותיך, על ידי ההשוואה אל אחרים.[1] התיאוריה גורסת כי הדימוי העצמי נוצר תוך השוואה שעורך האדם בינו לבין אנשים אחרים בסביבתו. בבסיס ההשוואה החברתית קיים מניע להשתפרות מתמדת בביצועים ובאמצעות השוואה זו אדם יכול לבחון את עצמו ואת התקדמותו. עם זאת, ההשוואה של הפרט עם אחרים אינה תמיד בכיוון המקדם את הפרט. לעיתים בני אדם מעדיפים לערוך השוואה חברתית לאחרים התפסים בעיניהם כטובים פחות (השוואה כלפי מטה), למשל במצבים שהם חשים נחיתות גופנית. השוואה זו גורמת לשיפור עצמי והאדרה של הדימוי העצמי.[2] במצבים אחרים בני אדם עורכים השוואה חברתית לאחרים הנתפסים בעיניהם כטובים יותר (השוואה כלפי מעלה). בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה ומבצעים השוואות המראות את הדמיון בינם לבין לבין קבוצת ההשוואה. מחקרים מראים כי השוואה כזאת כלפי מעלה עשויה למעשה לפגוע בדימוי העצמי.[3] בנוסף, קיימת גם השוואה חברתית צדדית (Lateral), בהם בני אדם משווים את עצמם לאחר שנתפס על ידיהם כ"שווה" אליהם בתחומים שונים.[4]
ילדים קטנים בונים את דימויים העצמי ללא השוואה לאחרים. השימוש בהשוואה חברתית מתחיל עם הגיעו של הילד לגיל 8 וגובר בהדרגה. מגיל 9 ואילך הילד מתחיל לערוך השוואות חברתיות באופן קבוע.[5] מנגד, ישנם מחקרים הטוענים כי השוואה חברתית מתבצעת מגיל מוקדם מזה. מחקר המתייחס לגילאי 3, הגיל הצעיר ביותר שנבדק בהקשר זה, הראה כי ילדים הגיבו בתגובות מצוקה כאשר ביצועיהם היו נמוכים משל אחרים.[6] עם זאת, התמונה אינה חד משמעית וממחקרים שונים עולות תמונות שונות לגבי התפתחותה וזמן הופעתה של ההשוואה החברתית בקרב ילדים.
מחקרים מראים שתהליך ההשוואה החברתית הוא ספונטני, לא דורש מאמץ, לעיתים גם לא מכוון ואוטומטי באופן יחסי.[7][8] באופן כללי, הצורך בהשוואה חברתית מתקשר למצבים בהם האי-ודאות גוברת. כך, בתקופות של מתח, חדשנות ושינוי הנטייה להשוואה חברתית תגבר. באופן דומה, מצבי תחרות מגבירים גם את העניין בהשוואה חברתית לגבי רוב האנשים, בעוד שמצבים בהם התנהגות מבוצעת במצבים שאינם תחרותיים תוביל להשוואה חברתית בקרב קבוצה מצומצמת יותר.[1]
לשם המחשה, כאשר אין קריטירון אובייקטיבי לתכונה מסוימת – לדוגמה, "נחמדות", פלוני ישווה את עצמו לאחרים כדי לדעת אם הוא נחמד או לא.