שפות איראניות מזרחיות

השפות האיראניות המזרחיות היא תת-קבוצה של השפות האיראניות, שהתהוותה בתקופה האיראנית התיכונה (מהמאה הרביעית לפני הספירה לערך).

גרף המתאר חלוקה של שפות איראניות לפי אזור

השפה האווסטית לרוב מסווגת כשפה איראנית מזרחית מוקדמת. השפה האיראנית המזרחית הגדולה ביותר שעדיין מדוברת היא פשטו, עם כ־50 מיליון דוברים בין הרי הינדו־כוש באפגניסטן לבין נהר האינדוס בפקיסטן. בניגוד לניבים האיראניים המרכז־מערביים, הניבים המרכז־מזרחיים האיראניים משמרים את ההברות בסוף המילה.

השפות האיראניות המזרחיות מדוברות באזור רציף, באפגניסטן וגם בחלקים הסמוכים במערב פקיסטן, במחוז האוטונומי גורנו־בדקחשאן במזרח טג'יקיסטן והמערב הרחוק של מחוז שינג'יאנג בסין. עם זאת, יש שתי שפות המשתייכות למשפחה המדוברות באזורים נפרדים, שפת היע'נובי של צפון־מערב טג'יקיסטן (צאצאית של הסוגדית) והאוסטית של הקווקז (צאצאית של הסקיטו־סרמטית). הן שאריות של רצף אתנו־לשוני שנמתח על רוב מרכז אסיה באלף הראשון לפני הספירה.

סיווג

השפות האיראניות המזרחיות מחולקות לענף צפון־מזרחי ולענף דרום־מזרחי. על אף ההפרדה הזו, השפות האיראניות נשארו רצף דיאלקטי אחד.

צפון־מזרחיות

לפי אנציקלופדיה איראניקה, הקבוצה הצפון־מזרחית כוללת את רוב השפות המזרחיות, כולל פשטו ושפות הפאמיר, על אף שאינה כוללת את השפה האווסטית, שהיא שפה איראנית עתיקה.^[1]

עם זאת, אתנולוג מגדיר את השפות הבאות בלבד כצפון־מזרחיות:

• אווסטית
• בקטרית
• ח'וארזמית
• סוגדית (דיאלקטים: נוצרית, בודהיסטית, מניכאי)
  • יע'נובי
• סקיטית
  • סקיטית סרמטית
    • אוסטית (דיאלקטים: אירון, דיגור, יאסיק)

דרום־מזרחיות

הקבוצה הדרומית כוללת את הפשטו, את שפות הפאמיר ואת ארמורי-פראצ'י.^[1] פשטו מדוברת במזרח אפגניסטן, בדרומה ובחלקים נוספים שלה ובמערב פקיסטן. שפות הפאמיר מדוברות בהרי פאמיר. ארמורי מדוברת בקאניגוראם ובדרום וזיריסיטן שבפקיסטן, אך ייתכן שעדיין יש דוברים בבברקאי ברק שבמחוז לוגאר באפגניסטן. פרצ'אי מדוברת בחלק העליון של ניג'ראב בצפון מחוז קאבול.

• סכה (סקיטו־ח'ואטנזית)
  • חואטנזית
  • טומשוקסית
• שפות הפאמיר
  • קבוצת שוע'ני
    • שוע'ני
    • ח'ופי
    • סריקולי
  • יזגולאמי
  • ידע'ה־מונג'י
  • זבכי
  • ו'חי (עם השפעה סַכַּנִית)
• פשטו
  • וזירי
  • ונצ'י
• ארמורי־פרצ'אי
  • ארמורי
  • פרצ'אי

אתנולוג, בניגוד לאנציקלופדיה איראניקה, מסווגים את ארמורי־פרצ'אי כצפון־מזרחיות.

היסטוריה

נהוג במחקר להניח שהחלק המזרחי נפרד מהחלק המערבי במהלך סוף המילניום השני לפני הספירה, ומקובל גם להניח שהיה ממוקם בתרבות היאז.

בזכות הנוכחות היוונית במרכז אסיה, חלק מהשפות המזרחיות תועדו בשלב האיראני התיכוני שלהם (ולכן הסיווג כמזרחיות), בעוד שמעט מעוד תיעוד של הרצף הסקיטו־סרמטי שהשתרע מקזחסטן מערבה לערבה הפּוֹנטית־כַּספית ועד לאוקראינה הצליח לשרוד.

הבדלים פונולוגיים

בשפות האיראניות המזרחיות יש מעתקי הגאים רחבי היקף, לדוגמה č > c, d > ð > l, ו־b > v כמוצג בטבלה מטה.

אווסטית	פשטו	מונג'י	סנגל'צי	וח'י	שוענ'י	פראצ'י	אורמרי	יע'נובי	אוסטית
aēva- "אחד"	yaw	yu	vak	yi	yiw	žu	sō	ī	iu
čaθwārō "ארבע"	calṓr	čfūr	cəfúr	cībɨr	cavṓr	čōr	cār	tafór	cippar
hapta "שבע"	ōwə	ōvda	ōvδ	ɨb	ūvd	hōt	wō	avd	avd
dasa "עשר"	las	los / dā1	dos	δas	δis	dōs	das	das	dæs
gav- "פרה"	γwā	γṓw	uγūi	γīw	žōw	gū	gioe	γov	x”ug
brātar- "אח"	wrōr	vəróy	vrūδ	vīrīt	virṓd	byā	marzā2	virūt	ærvad

מעתק הגאים נוסף הנמצא בענף השוע'ני ובניבי הפשטו הוא ṣ̌ > x̌ > x. לדוגמה, ״בשר״ זה ɡuṣ̌t בווח'י אך משתנה ל־guxt בשוע'ני, והמילה הדרום־פשטו לבשר, γwaṣ̌a, משתנה ל־γwax̌a בפשטו מרכזית ול־γwaxa בפשטו צפונית.

הערות

• הגזע המונג'י dā הוא שאילה מפרסית, אך שפת הידע'ה עדיין משתמשת ב־los.
• למילה marzā באורמרי יש מקור אטימולוגי שונה, אך באופן כללי [b] האורמרי נשאר ללא שינוי. לדוגמה, *bastra- > bēš – המילה הארמורית לחוט. (אווסטית band- "לקשור").

ראו גם

• רשימת שפות איראניות
• שפות איראניות מערביות
• דארי, הידועה גם כפרסית מזרחית, שעל אף שמה היא דיאלקט של שפה מערבית.
• סַכַּן^{[דרושה הבהרה]}

הערות שוליים

1. Nicholas Sims-Williams, Eastern Iranian languages, in Encyclopaedia Iranica, Online Edition, 2008