Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שמשון אהרן פולונסקי (ידוע בכינוי הרב מטפליק; תרל"ו, 1876 - כ"ח בסיוון תש"ח, יולי 1948) היה פוסק בולט בירושלים ורבה של שכונת בית ישראל[2].
הרב שמשון אהרן פולונסקי | |
לידה |
1876 תרל"ו צ'רקאס שבפלך קייב |
---|---|
פטירה |
יולי 1948 (בגיל 72 בערך) כ"ח בסיוון תש"ח ירושלים |
כינוי | הרב מטפליק |
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה |
מדינה | ישראל |
מקום פעילות | ירושלים |
תקופת הפעילות | ? – יולי 1948 |
תחומי עיסוק | רבה של שכונת בית ישראל |
תפקידים נוספים | רבה של העיירה טפליק |
תלמידיו | הרב דוד יונגרייז, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב חנוך דב פאדווא, הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב ישראל יעקב פישר, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב, הרב בנימין מנדלזון[1], הרב יוסף שאול אלישר בעל ויוסף שאול. |
בני דורו | הרב צבי פסח פרנק |
נולד בעירה יקטרינופול במחוז זבניהורודקה שבפלך קייב, בתחום המושב של האימפריה הרוסית, לאסתר רייזל ויצחק אברהם מקלינבלט. על מצבתו נכתב שהיה מגזע רבי פנחס מקוריץ, רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ורבי נחום מצ'רנוביל. אביו היה ממקורבי האדמו"ר מטולנה. למד אצל הרב שמואל אברהם בלכמן, המכונה רבי אלטר קונסטנטינר. נישא למרים בת רבי מרדכי קונסטנטינר.
בהיותו בן עשרים התקבל לרבה של העיירה מדווין בפלך קייב, שבה כיהן כחמש שנים. בשנת תרס"א מונה לרבה של העיירה טפליק שעל יד אומן בפודוליה. שימש בתפקיד זה במשך 21 שנים.
בחורף תרפ"ב הגיע לקישינוב בין פליטי פרעות סימון פטליורה ואנטון דניקין, שם עמד בראשות ישיבת קישינוב. בשנת תרפ"ב (1922) עלה ארצה עם אשתו ושתי בנותיו. הרב יוסף חיים זוננפלד השיג עבורו את הסרטיפיקט, ובבואו סידר לו דירה בקומת מרתף בשכונת בית ישראל, בחצר בית הכנסת השכונתי "בית יעקב". שם התגורר עד ליומו האחרון.
בהשפעת הרב זוננפלד סירב לקבל משרת דיינות מטעם הרבנות הראשית[דרוש מקור]. שימש כרב שכונת בית ישראל בירושלים וכראש "ישיבת רבינו חיים יוסף", שהקים בשנת תש"ב. בישיבה למדו עשרות אברכים ובחורים במגמה שיוכשרו כ"מורי הוראה"[3]. השיב לשאלות בהלכה בבית ההוראה שעל יד הישיבה. לעיתים שימש כבורר בין סוחרים ובנקאים[4]. בסוף ימיו היה דיין בבית הדין של אגודת ישראל.
היה מיודד במיוחד עם הראי"ה קוק, שסידר לו משרה בתור משגיח כשרות מטעם הרבנות הראשית על טחנות הקמח בחיפה. במסגרת זו היה הרב מטפליק עושה תקופות בחיפה, בעיקר בחודשי החורף.
נפטר בכ"ח בסיוון תש"ח[5], ובשל מלחמת העצמאות שהתחוללה אז נקבר בבית הקברות סנהדריה[6] .על שמו נקרא רחוב שמשון פולנסקי סמוך לשכונת שמואל הנביא בירושלים.
נכדו, רבי סיני הלברשטאם מז'מיגראד ארצות הברית, עורך מדי שנה טיש ביום פטירתו. חתנו של רבי סיני, הרב אלישע יונגרייז, פתח בירושלים את "כולל טעפליק" לזכרו.
הרב פולנסקי חתם על איסור השתתפות בבחירות שבהן יש לנשים זכות לבחור ולהיבחר, וכן התנגד להיתר מכירה[7]. הוא זכה להערכה מרבנים מחוגים שונים, כולל רבני המזרחי. לפי מקור מאוחר, רבה של ירושלים, הרב צבי פסח פרנק לא היה פוסק בשאלות חמורות בלי לקבל את חוות דעתו, והרב אברהם יצחק הכהן קוק אמר עליו שהוא "הלמדן מספר אחד בירושלים"[8]. הרב מטפליק היה ממעריציו של הרב קוק ואמר על דברי תורתו שהם "תורת כנסת ישראל"[9].
נתן הסכמות לספרים רבים. הרב יעקב משה חרל"פ כתב קונטרס גדול בשם "קונטרס ונצדק קודש" שבו השיב על קושיות שהקשה בספר "דברי אהרן"[10]. חידושים משמו מופיעים בספרים רבים.
דרכו בהוראה הייתה לחפש את צד ההיתר וה'קולא'. ש"י עגנון כתב סיפור בשם "האתרוג" (בתוך "האש והעצים"), שבו הוא מתאר טיפוס של איש הלכה מובהק המגשים את הצדק והיושר בחייו נגד גזל עניים ואנקת יתומים. גיבורו של הסיפור הוא הרב שמשון אהרן פולונסקי, וכפי שכותב עגנון ”הטיתי עצמי ושאלתי אותו, זה שאתה קורא לו רבי מי הוא? לחש לי: זה הרב מטפליק, תמיה אני שאין אתה מכירו; כל ירושלים אומרת עליו שהוא גאון אמיתי. אמרתי לחנוני, את שמו שמעתי, את פניו לא ראיתי אלא עכשיו. מה שמעתי עליו? מלבד שהוא גדול בתורה ויראה, הרי הוא עוסק בצרכי העניים ומשחיר עצמו עליהם בפני קשוחי לב הגבאים הרחוקים מצדקה ומתבזה בפני הממונים שפרנסת העניים מסורה בידם”.
נודע כמומחה בהלכות נידה. רבים מרבני ירושלים ומפוסקי הדור הבא שימשו גם אצלו בהוראה, בהם: הרב דוד יונגרייז, הרב שלמה זלמן אוירבך, הרב חנוך דב פאדווא, הרב שמואל הלוי ואזנר, הרב ישראל יעקב פישר, הרב עובדיה יוסף, הרב יוסף שלום אלישיב והרב בנימין מנדלזון[11]. מסורותיו ופסיקותיו בהלכות כתמים ומראות השפיעו רבות בתחום זה[12].
בשנותיו האחרונות כונסו דברי תורתו בספר 'דברי אהרן' שחובר על ידי תלמידיו ובפרט הרב אברהם אהרון פרג (ירושלים, תש"ח) ויצא לאור בשנית בשנת ה'תשמ"ד בשם 'חידושי הרב מטפליק', על ידי אברהם ביק (שאולי) והרב חיים אורי ליפשיץ, עם הוספות רבות[13].
תלמיד נוסף שלו, הרב יוסף שאול אלישר, הכניס בספרו "ויוסף שאול" עשרים ושניים סימנים של "חידושי הגאון מטפליק". הספר יצא לאור בירושלים בשנת תש"ב.
בשנים ה'תרפ"ו - ה'תרפ"ז השתתף בעריכת המאסף התורני "אוהל תורה", שעורכו האחראי היה הרב גרשון לפידות. תשובות שלו נדפסו גם בשו"ת "יפה לבשמים" של הרב חיים אבא יפה, ירושלים ה'ת"ש. כמו כן סייע הרבה בביקורת והוספת הערות לספר "מדרש דוד", פירוש על מסכת אבות מאת רבי דוד הנגיד, נכדו של הרמב"ם, שיצא לאור בהוצאת בן ציון קרינפיס[14].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.