שמן מקדמיה
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמן מקדמיה הוא שמן לא נדיף המופק מהאגוזים של עץ המקדמיה. בקולינריה, שמן זה משמש כשמן לטיגון או לסלט. כמו כן, השמן מופיע במוצרי קוסמטיקה בעיקר בשל תכונותיו המרגיעות והיותו חומר מקבע ריח.
 | |
| מאכלים | |
|---|---|
| סוג |
שמן זרעים, שמן בישול  |
| מרכיבים עיקריים |
אגוז מקדמיה |
  | |
| פרמטר | ערך |
|---|---|
| חומצה אולאית | עד 1.5% |
| חומצה מיריסטית (אנ') | 0.7–1.6% |
| חומצה פלמיטית | 9.3–13.1% |
| חומצה פלמיטולאית (אנ') | 24–36% |
| חומצה סטארית | 4.6–6.1% |
| חומצה אולאית | 40–51% |
| חומצה לינולאית | 1.6–3.7% |
| חומצה ארכידית (אנ') | 2.9–4% |
| חומצה גדולית (אנ') | 2.3–3.7% |
| חומצה בהנית (אנ') | 0.6–1.7% |
תכולת השומנים של שמן מקדמיה הוא כ-65–75% ותכולת הסוכר של שמן זה הוא כ-6–8%.[3] השמן צלול בצבע ענברי קל עם ריח מעט אגוזי. המשקל הסגולי שלו הוא 900–920, ונקודת ההבזק שלו נמצאת מעל 300 מעלות צלזיוס (572 מעלות פרנהייט).[4]
לשמן אגוזי מקדמיה יש תכונות המועילות לבישול בחום גבוה, כגון נקודת עשן גבוהה ועמידות בפני פירוק חמצוני. תכונות אלו מעידות על התאמתו לטכניקות קולינריות הכרוכות בחום. במחקר שבדק את ההבדלים בין ביצועי שמן דקלים מעודן ומפושט ריח לבין שמן מקדמיה מהמין Macadamia integrifolia (אנ'), נמצא כי שמן מקדמיה זה הפגין יציבות מוגברת וחמצון מופחת לעומת שמן הדקלים.[5]
השימוש העיקרי של שמן מקדמיה הוא כרוטב.[6] בעוד שסבילות החום של שמן מקדמיה נתמכת בבישול, לרוב הוא מועדף ביישומים גולמיים כדי למנף באופן מלא את פרופיל הטעמים הייחודי של השמן.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
