Loading AI tools
מעדן גלידה על מקל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שַׁלְגּוֹן או שִׁלְגּוֹן, הידוע גם בשמו העממי אַרְטִיק, הוא מעדן גלידה על מקל. בדומה לו, קרחון ("קרטיב") הוא מעדן קרח על מקל (בדרך כלל בתוספת צבעי מאכל).[1]
השם העממי "ארטיק", המשמש בפי רבים כשם גנרי למוצר, הוא במקורו שם מותג של מפעל וחברה "ארטיק" שפעלה בישראל ושיווקה מותג שלגון נפוץ. המפעל בתורו נקרא על שם המפעל בבלגיה שממנו נרכש הידע לייצור שלגונים. השם ארטיק הוא שיבוש של המילה הלועזית arctic, שמתארת את חוג הקוטב הצפוני.[2]
נקרא עממית קרטיב (גם הוא במקור שם מותג) או ארטיק קרח, ובעבר אֶסְקִימוֹ. קיימים מקורות פופולריים המייחסים את ההמצאה לאמריקאי פרנק אפרסון, אך לכך אין ביסוס – וקיימות עדויות למעדן דמוי שלגון-קרח עוד במאה ה-19. גם אם אפרסון לא היה הראשון שייצר שלגוני קרח, הוא היה הראשון שניצל את ההמצאה לייצור תעשייתי ומסחרי של המעדן. הקרחון הראשון שיוצר והוגן על ידי פטנט יוצר בארצות הברית על ידי חברת Popsicle של אפרסון ב-1924. השם "פופסיקל" עודנו שם גנרי בארצות הברית לשלגוני קרח.
שורשי השלגון ב"סנדוויצ'י גלידה" (גלידת קסטה), גלידה מצופה בשתי עוגיות. גלידות כאלו הופיעו במחצית השנייה של המאה ה-19 בניו יורק ובסן פרנסיסקו. בראשית שנות ה-20 החלו להופיע בארצות הברית מוצרי גלידה על מקל. אחד המוצרים הראשונים היה Good Humor, גלידה על מקל מצופה שוקולד שפיתח הארי ברט ב-1920. מוצר אחר שהופיע באותה תקופה היה ה-Eskimo Pie, שפיתח מהגר מדנמרק, כריסטיאן נלסון, שהוציא פטנט על המצאתו ב-1921 (תוקף הפטנט פג ב-1929). ה"אסקימו פיי" היו שלגונים בטעם וניל עם ציפוי שוקולד.
כיום מיוצרים גם שלגונים שאינם מורכבים מגלידה (על בסיס שמנת) אלא מסורבה, חלב סויה, ללא סוכר (עם תוספת אספרטם) ועוד.
בישראל נהנים שלגונים מפופולריות המתבטאת גם בתרבות הפופולרית:
דורון פישלר, ארטיק קרטיב, בפודקאסט "התשובה", 8 ביוני 2020Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
