Loading AI tools
תאגיד סטטוטורי האחראי לתפעול שדות התעופה האזרחיים בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רשות שדות התעופה בישראל (מכונה גם בראשי תיבות רש"ת) הוקמה בשנת 1977 כתאגיד סטטוטורי מכוח חוק רשות שדות התעופה, התשל"ז-1977, כרשות המופקדת על תפעולם של שדות התעופה האזרחיים העיקריים בישראל. מקום מושבה הוא בנמל התעופה בן-גוריון.
מידע כללי | |
---|---|
מדינה | ישראל |
תחום שיפוט | ישראל |
משרד אחראי | משרד התחבורה |
תאריך הקמה | 1977 |
חוק | חוק רשות שדות התעופה |
מנכ"ל | אמנון כהן (ממלא מקום) |
יו"ר | יצחק גרשון |
מטה מרכזי | נמל התעופה בן-גוריון |
עובדים | 6,000 |
תקציב | 3 מיליארד שקל הכנסה שנתית (2014) |
www | |
תפקידי הרשות מוגדרים בסעיף 5(א) לחוק רשות שדות התעופה, הקובע כדלקמן:
ואלה תפקידי הרשות:
(1) להחזיק, להפעיל, לפתח ולנהל את שדות התעופה המפורטים בתוספת (להלן - שדות התעופה של הרשות), לבצע בהם פעולות תכנון ובניה ולתת בהם שירותים נלווים לכל הפעולות האלה;
(2) לתכנן ולהקים שדה תעופה שנקבע בתוכנית אב של שדות תעופה שאישר שר התחבורה;
(3) לנקוט אמצעים לביטחונם של שדות התעופה של הרשות, ושל בני האדם, הטובין, כלי הטיס, המבנים, המיתקנים והציוד שבהם, בהתאם להוראות שר התחבורה;
(4) לתת בשדה תעופה צבאי שאינו שדה תעופה של הרשות, שירותים שעליהם יורה שר התחבורה בצו, בהתייעצות עם מועצת הרשות ובאישור שר הביטחון; על מתן השירותים יחולו הוראות חוק זה שיפורטו בצו; צו כאמור יובא לידיעת ועדת הכלכלה של הכנסת.
בנוסף מוענקת לרשות שדות התעופה בסעיף 5(ב) לחוק, רשות לתת שירותים אחרים בשדות התעופה או בקשר אתם. שדות התעופה שבאחריותה של רשות שדות התעופה:
בעקבות הסכמי השלום בין ישראל לשכנותיה נקבע בחוק רשות שדות התעופה כי הרשות תהיה אחראית גם על אחזקתם, פיתוחם וניהולם של מעברי הגבול היבשתיים שהוקמו בעקבות הסכמים אלה:
בראש הרשות עומדת מועצת הרשות המכהנת משך ארבע שנים ובה חברים יושב ראש, שבעה נציגי ציבור ושבעה נציגי מדינה. כל חברי המועצה ממונים על ידי שר התחבורה באישור הממשלה. מועצת הרשות פועלת באמצעות שבע ועדות המופקדות על נושאי כספים, פיתוח, ביקורת, מינהל ארגון וכוח אדם, בטיחות וביטחון, שדות תעופה פנים ארציים ומסופים וקשרים בינלאומיים.
המועצה ממנה מנהל כללי לפי הצעת שר התחבורה ובאישור הממשלה. פעילות הרשות מתבצעת באמצעות שש חטיבות שבראש כל אחת מהן ניצב סמנכ"ל - חטיבת מינהל וארגון, חטיבת כלכלה וכספים, חטיבת תכנון והנדסה, חטיבת מסופי גבול ושדות תעופה פנים ארציים, חטיבת התקשוב וחטיבת מבצעים.
הרשות נמצאת תחת פיקוחו הכללי של שר התחבורה המאשר, יחד עם שר האוצר את תקציבה. תקציב הפיתוח של הרשות כפוף לאישורם של שר התחבורה ושל הממשלה.
שם | תקופת כהונה |
---|---|
אריה רביב | 1977–1978 |
רמון הראל | 1978–1982 |
צבי גוב-ארי | 1982–1989 |
ברוך לוי | 1989–1993 |
מוטי דבי | 1993–1997 |
אבי קוסטליץ | 1997–2001 |
גבי אופיר | 2001–2007 |
קובי מור | 2007–2012 |
יעקב גנות | 2012–2021 |
חגי טופולנסקי | 2022–2023 |
אמנון כהן (מ"מ) | 2023 ואילך |
שם | תקופת כהונה |
---|---|
אהרן רמז | 1977–1981 |
אריה גרוסבורד | 1981–1990 |
יעקב אבן | 1990–1992 |
חיים קורפו | 1992–1996 |
אבי קוסטליץ | 1996–1997 |
צבי שלום | 1997–2006 |
עובדיה עלי | 2006–2015 |
אלי מרום | 2015–2018 |
יצחק גרשון | 2020 ואילך |
הרשות עצמאית מבחינה תקציבית, כלומר היא מממנת את עצמה מבלי להיסמך על תקציב המדינה. הכנסותיה מגיעות מאגרות שמשלמים הנוסעים ליעדים בעולם, וחברות התעופה, לצד ההכנסות משטחי המסחר בטרמינלים. אגרות אלה עלו בשנים האחרונות. כך למשל, אגרת הנוסע היוצא, שאותה משלם כל אדם שיוצא מישראל בכלי טיס, הייתה 13 דולר בשנת 2008, לעומת 26.82 דולר בשנת 2014. בסך הכל הסתכמו ההכנסות מאגרות נוסע בשנת 2014 ב–409 מיליון שקל[1]. כ–80% מההכנסות של המסחר בנתב"ג מקורן במסחר קמעוני, הכולל את חנויות הדיוטי פרי, חניה, מסעדות, חדרי אח"מים ודוכני המרת מטבע. היתר מגיע ממסחר שאינו קמעוני, כמו חוזי תדלוק למטוסים, מזון למטוסים, חברות שירותי קרקע, פרסום ומסופי מטען.
בשנת 2014 סך כל הכנסות הרשות הסתכמו בכ–3 מיליארד שקל. סך כל ההוצאות הסתכמו בכ–2.5 מיליארד שקל, מתוכם הוצאות שכר היו כ–1.11 מיליארד שקל. בקופתה של הרשות נצברים מדי שנה עודפים בסך של כחצי מיליארד שקל. העודפים אמורים לממן את השקעות הרשות בפיתוח שדות תעופה ותשתיות בשנים הבאות. בקרן הפיתוח של הרשות הצטבר, נכון לשנת 2015, סכום של כ-5.6 מיליארד שקל[2].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.