![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/40/NonomiyaRickshaw0289.jpg/640px-NonomiyaRickshaw0289.jpg&w=640&q=50)
ריקשה
כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת. / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ריקשה (מיפנית: 力車, rikisha) היא כלי רכב דו- או תלת-גלגלי המשמש להסעת נוסע בודד (לרוב) או מספר נוסעים ומונע בכוח שרירי הנהג או בצורה ממונעת.
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/4/40/NonomiyaRickshaw0289.jpg/640px-NonomiyaRickshaw0289.jpg)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/1/14/Goa_Rickshaw.jpg/640px-Goa_Rickshaw.jpg)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/f/f5/Tierecke_dhaka.jpg/640px-Tierecke_dhaka.jpg)
הריקשה פותחה לראשונה ביפן, ובעקבות המחיר הנמוך של הנסיעה בה הפכה הריקשה לפופולרית בעריה והתפשטה לשאר ארצות אסיה.
ישנם שני סוגים עיקריים של ריקשות:
- ריקשה דו-גלגלית, המונעת על ידי אדם, הרתום אליה ומושך אותה תוך כדי הליכה או ריצה.
- ריקשה תלת-גלגלית, הרתומה לאופניים המופעלים על ידי נהג הריקשה.
ריקשות נפוצות בימינו באזורים מסוימים בהודו, בנפאל ובמדינות אחרות באסיה.
ריקשות ממונעות (אנ') קיימות במדינות הודו-סין (שבהן הן מכונות "טוק-טוק") ובהודו, שבה גם ריקשה ממונעת נקראת ריקשה או אוטו-ריקשה.
מקור שמה של הריקשה במילה היפנית 人力車 (ג'ינריקישה), כאשר 人 (ג'ין) משמעותו "אדם", משמעות המילה 力 (ריקי) היא כוח, ו-車 (שה) היא המילה היפנית לכלי רכב. ביחד, משמעות הצירוף המילולית היא "כלי רכב מונע-אדם".[1]