רובעי אשדוד
רשימת ערכים / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
אשדוד היא העיר המתוכננת הגדולה והוותיקה בישראל. היא מחולקת ל-17 רובעי מגורים מינהליים, ו-4 רבעים מעורבי שימושים – גם מגורים וגם מסחר. המע"ר (מרכז עסקים ראשי), המרינה, קריית התרבות, רובע פארק לכיש והרובע המיוחד (קריית פרס). רבעי המגורים בעלי שמות בספרות עבריות (למשל: רובע ח'), והשאר נקראים על שם תפקידם (כגון המע"ר, ורובע המרינה הממוקם סביב למרינה אשדוד). בנוסף, שניים מן הרבעים בעלי ייעוד ספציפי – קריית פרס שבדרום נועדה לשירותים מיוחדים, דוגמת בית חולים ואוניברסיטת אשדוד העתידית, ורובע פארק לכיש מיועד לשמש קריית ספורט.
לחצו כדי להקטין חזרה לחצו להגדלה |
מפת רובעי אשדוד |
---|
בצפון העיר קיימים גם שלושה אזורי תעשייה גדולים – אזורי התעשייה הקלה (קריית חלוצים), הכבדה (קריית איתנים), והצפוני, וכן נמל אשדוד, שהם נפרדים מרובעי המגורים. הפרדת השימושים באשדוד, בין התעשייה למגורים באשדוד, מושתת על משטר הרוחות באזור, ולכן התעשייה נמצאת מצפון ולא מדרום – כדי למנוע זיהום מרבעי המגורים.[1]
החלוקה בעיר באה לידי ביטוי בעיקר בטיפולה ובנהליה של עיריית אשדוד בעניינים הפנים-עירוניים, וכן בנושא תוכניות מתאר שונות. כל רובע בעיר מתפקד כיחידה אורבנית עצמאית, ולכן ברבעים השונים קיימים השירותים היומיומיים של התושבים באותם רבעים כמו מרכזים קהילתיים, בתי ספר וגני ילדים, וקופות חולים. מאז 2011, ניהול רבעי המגורים מופקד בידי מינהלות הרבעים, שתפקידן לשמש זרוע ביצועית של גופי העירייה לתושב ברמה הפנים-רובעית.
בשונה מערים אחרות בישראל, רובעי אשדוד לא מחולקים פנימית לשכונות. בין כל רובע ורובע מפרידות שדרות רחבות, המצטלבים בזוויות ישרות ומהוות רשת ("גריד") של שתי וערב. צורת העיר הקיימת כמעט זהה לתכנון המקורי שלה בסוף שנות ה-50, עם שינויים שהתרחשו בשנות ה-90, בעקבות גל העלייה מברית המועצות לשעבר.
במהלך השנים, העיר התפתחה דרומה, דבר שהוביל להבדלי מראה בולטים בין רובעי העיר הצפוניים לאלו הדרומיים, עם סוגי בנייה שונים בהתאם לגלי העלייה והאדריכלות הישראלית ששלטה באותה תקופה. כמו כן, למרבית הרבעים נושא ייחודי לשמות הרחובות (למשל: סופרים עבריים, פרחים ושמות תנ"כיים),[2] בשונה מהרבעים הוותיקים שאינם אחידים בנושא זה.
נכון להיום, אשדוד טרם מיצתה את בנייתה המתוכננת.