תסביך נחיתות
מונח פסיכולוגי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מונח פסיכולוגי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח הפסיכולוגי "תסביך נחיתות" מתאר את התחושה המקננת באדם לפיה הוא נחות או פחות מזולתו במובן מסוים. לעיתים זו תחושה תת-הכרתית, אשר מניעה את הלוקים בה לפצות עליה, מה שעשוי להביא להישגים מרשימים, התנהגות אנטי-חברתית קיצונית, או שניהם.
חלוץ המחקר בתחום הזה הוא הפסיכולוג הנודע אלפרד אדלר.[1] הוא עשה שימוש בדוגמה של "תסביך נפוליאון" כדי להמחיש את התאוריה שלו. ישנם סוציולוגים שגורסים כי תסביך נחיתות עשוי להתקיים גם ברמת הכלל, ולהשפיע על תרבויות שלמות – תאוריה זו ידועה בשם "רפיסות תרבותית".
האסכולה של אדלר מבחינה בין רגשי נחיתות ראשוניים ושניוניים. לשיטתה, מקורם של רגשי הנחיתות הראשוניים נעוץ בחוויות החולשה, חוסר האונים והתלותיות המוקדמות של הילד. אלו יכולים להתעצם כאשר משווים בינו לבין אחיו הבוגרים, או המבוגרים. לעומתם, רגשי נחיתות שניוניים מתקשרים לחוסר יכולתו של אדם בוגר להגיע ל"יעד" מדומה ובלתי-מודע של ביטחון והצלחה סובייקטיביים שיפצו על רגשי הנחיתות. המרחק מאותו "יעד" יוביל לתחושה שלילית ולפגיעה בדימוי העצמי, שעלולה להצית מחדש, ובעוצמה רבה, את רגשי הנחיתות הראשוניים.
ה"יעד" המדומה נוצר בתפישתו של אדם כדי להפיג את רגשי הנחיתות הראשוניים שלו, אולם למעשה גורם לרגשי הנחיתות השניוניים, ובכך מהווה מעין מלכוד 22; מעגל הרסני זה רווח בקרב בני אדם נוירוטיים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.