רב סעדיה גאון
איש אשכולות, מגאוני בבל, ושימש כראש ישיבת סורא / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
רב סעדיה בן יוסף אלפיומי גאון (882, ד'תרמ"ב[1] – 16 במאי 942, כ"ו באייר ד'תש"ב), המכונה גם בקיצור: רס"ג, היה איש אשכולות, מגאוני בבל. בגיל 46 מונה לראש ישיבת סורא בבגדאד.
המונח "רס"ג" מפנה לכאן. לערך העוסק בשנה העברית ה'רס"ג (1502–1503), ראו ה'רס"ג.
עובדות מהירות לידה, פטירה ...
לידה |
882 ד'תרמ"ב דילץ, מחוז פיום שבמצרים, הח'ליפות העבאסית | ||
---|---|---|---|
פטירה |
16 במאי 942 (בגיל 60 בערך) כ"ו באייר ד'תש"ב סורא | ||
כינוי | סעדיה אלפיומי | ||
מקום קבורה |
סורא, בבל (מסורת מהמאה ה-12) הר סיני (מסורת מהמאה ה-17) בית העלמין העתיק בצפת, ישראל (מסורת מהמאה ה-18) | ||
מדינה | הח'ליפות העבאסית | ||
מקום מגורים | סורא | ||
מקום פעילות | סורא | ||
תקופת הפעילות | 928–942 (כ־14 שנים) | ||
השתייכות | גאונים | ||
תחומי עיסוק | תנ"ך, הלכה, פילוסופיה יהודית, דקדוק, פיוט | ||
רבותיו | עלי בן יהודה הנזיר | ||
חיבוריו | אמונות ודעות, ספרי הלכה, תרגום התנ"ך לערבית עם פירוש (ה'תפסיר'), "ספר האגרון" ועוד | ||
אב | רבי יוסף אלפיומי | ||
צאצאים | רב שארית אלוף, רב דוסא גאון | ||
| |||
סגירה
היקף מפעלו הספרותי היה גדול ביותר: הוא כתב ספרים בענייני הלכה, הלשון העברית ודקדוקה, פיוטים, פרשנות מקרא, ונושאים תאולוגיים ופילוסופיים. בתחומים רבים הוא נחשב למייסד וראשון. הוא הראשון שעסק בדקדוק של השפה העברית באופן שיטתי, בהשפעת המדקדקים של השפה הערבית שפעלו באותה עת, ועל כן הוא נחשב לראשון מבין מדקדקי ימי הביניים. שפת כתיבתו הייתה ערבית יהודית, והוא מראשוני הרבנים שכתבו בהרחבה בשפה זו, ולכן הוא נחשב למייסד הספרות הערבית-יהודית[2]. הוא גם הראשון שחיבר ספר שיטתי ומקיף בפילוסופיה יהודית, ספר אמונות ודעות. כמו כן, הוא הראשון שהתפלמס עם הקראים בכלים ספרותיים ושיטתיים.