Loading AI tools
התפקיד הממשלתי השני בחשיבותו ברוסיה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ראש ממשלת רוסיה (ברוסית: Председатель Правительства Российской Федерации, מילולית: יושב ראש הממשלה של הפדרציה הרוסית) הוא התפקיד הממשלתי השני בחשיבותו ברוסיה.
איוש נוכחי | מיכאיל מישוסטין | ||
---|---|---|---|
תאריך כניסה לתפקיד | 16 בינואר 2020 | ||
דרכי מינוי | ממונה על ידי הנשיא באישור הדומה הממלכתית | ||
תחום שיפוט | רוסיה | ||
כפוף | לנשיא ולדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית | ||
מעון | הבית הלבן של רוסיה | ||
מושב המשרה | הבית הלבן, מוסקבה | ||
משך כהונה קצוב | 6 שנים | ||
ייסוד המשרה |
25 בדצמבר 1991 (הקמת תפקיד ראש ממשלת הפדרציה הרוסית) 17 בדצמבר 1997 (אשרור סעיף 6 בחוקת רוסיה) | ||
איוש ראשון | בוריס ילצין | ||
http://premier.gov.ru | |||
ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא רוסיה בהסכמת הדומה (הפרלמנט הרוסי). לתפקיד הייתה מקבילה בימי האימפריה הרוסית ובימי ברית המועצות (התפקיד המקביל בברית המועצות נקרא עד 1946 "יושב ראש מועצת הקומיסרים העממיים" ומ-1946 ואילך "יושב ראש מועצת השרים"). משרד ראש הממשלה במתכונתו הנוכחית נוסד בשנת 1991 והמבנה הנוכחי מתבסס על חוקת רוסיה הנוכחית שהתקבלה בשנת 1993.
ראש הממשלה מכהן במשך שש שנים, ומתוקף החוק עליו להגיש את התפטרותו עם בחירת נשיא חדש לתפקיד, אולם הוא יכול להתמנות מחדש ואין מגבלה על מספר הקדנציות שראש הממשלה יכול להתמנות אליהן.
כיום מכהן בתפקיד מיכאיל מישוסטין, שמינויו אושר בפרלמנט בינואר 2020.
תפקיד ראש הממשלה ברוסיה נוצר ב-1802 כיושב ראש ועדת השרים של האימפריה הרוסית. ראש הממשלה הראשון היה אלכסנדר וורונצוב. ב-1905 הוחלפה ועדת השרים במועצת השרים, ויש הרואים ביושב ראש מועצה זו את ראש ממשלת רוסיה הראשון, שאז היה סרגיי ויטה שכיהן כיו"ר ועדת השרים מ-1903 והמשיך לכהן כיו"ר מועצת השרים עד 1906. ראש ממשלת רוסיה המפורסם ביותר באותן שנים היה ראש הממשלה פיוטר סטוליפין, שהיה אחד הרפורמטורים הגדולים ביותר בתקופת האימפריה הרוסית. הוא נרצח, כחלק מגל בלתי ניתן לעצירה שהביא להתפרקות האימפריה הרוסית.
הרפובליקה הרוסית הונהגה על ידי גאורגי לבוב תחילה ואחר כך על ידי שר המשפטים לשעבר, אלכסנדר קרנסקי, אך פרוץ מהפכת אוקטובר הביאה לפרוץ מלחמת האזרחים ברוסיה, ואף שהוקמו שורת ממשלות זמניות כממשלות אנטי בולשביקיות שהתנגדו לממשלה הבולשביקית בראשותו של ולדימיר לנין, ממשלתו של לנין הפכה לממשלת רוסיה הסובייטית וברית המועצות. באותן שנים בלטו כראשי ממשלה ויאצ'סלב מולוטוב, יוסיף סטלין ובתקופת המלחמה הקרה נודע אלכסיי קוסיגין כראש ממשלת ברית המועצות המשפיע ביותר.
ב-1991 הפך ילצין לראש ממשלה ונשיא רוסיה, והרפורמות הכלכליות שלו נוהלו בידי ראשי ממשלתו, ייגור גאידר תחילה ואחריו ויקטור צ'רנומירדין, שהיה לאחד מראשי הממשלה המפורסמים ביותר בשנות ה-90. יבגני פרימקוב נודע יותר כראש הביון הרוסי ושר החוץ, ומינויו לראש הממשלה נתפס כחלק מגל המינויים של ראשי ממשלה בשנים 1998–1999, על מנת לקבוע מי יירש את ילצין עם פתיחת המאה ה-21.
לאחר שורת מינויים, המליצו האוליגרכים למנות לראש ממשלה את ראש הפס"ב, ולדימיר פוטין, שהתברר כטכנוקרט קר רוח בתקופת כהונתו כראש ממשלה בשנים 1999–2000. עם זאת, הפופולריות שלו נסקה מאוד באותן שנים, ולבסוף הוא נבחר לנשיא המדינה, תוך שהוא ממנה את מיכאיל קסיאנוב לראש ממשלתו והוא היה לראש הממשלה המשפיע ביותר בתקופת הקדנציה הראשונה של פוטין. ב-2004 הוא פוטר לאחר שהביע ביקורת נגד פוטין ולאחר מינוי זמני של ויקטור כריסטנקו מונה לראש ממשלה מיכאיל פרדקוב, שכיהן כראש משטרת המס הרוסית. כאשר פרדקוב מונה לראש שירות הביון הרוסי, מונה ויקטור זובקוב להחליפו, ובתקופה ההיא נודעה ממשלת זובקוב כממשלה אנמית.
ב-2008 מונה שוב ולדימיר פוטין לראש ממשלה, הפעם כשהוא נהנה מפופולריות רבה. ב-2012 נבחר בבחירות הארציות ולדימיר פוטין לתפקיד נשיא רוסיה בפעם השלישית. את פוטין החליף כראש ממשלת רוסיה דמיטרי מדבדב, ראש הממשלה הראשון שכיהן קודם לכן כנשיא המדינה. ב-2018 הוא מונה לקדנציה נוספת ובכך הפך לראש ממשלת הפדרציה הרוסית שמכהן הכי הרבה זמן בתפקיד. ב-2020 הגיש את התפטרותו ובמקומו מונה מיכאיל מישוסטין.
בהתאם לחוק "אודות ממשלת רוסיה", ראש ממשלת רוסיה:
ראש הממשלה ממונה על ידי נשיא רוסיה, באישור הדומה הממלכתית של הפדרציה הרוסית. מועמד לתפקיד חייב להיות אזרח רוסי שאינו מחזיק באזרחות כפולה. טרם מינויו, עליו לקבל את הסכמת הדומה למינוי אשר עורכת הצבעה למינוי ראש הממשלה.
הנשיא, בתוך שבועיים לאחר השבעה או התפטרותם של חברי הממשלה, מגיש לדומה הממלכתית הצעה על מועמדו לראשות הממשלה. במקרה של התפטרותו של ראש הממשלה, פיטוריו על ידי ראש המדינה, או דחיית המועמדות על ידי הדומה, על הנשיא להגיש לפרלמנט מועמד חלופי בתוך שבוע. בתורו, ראש הממשלה שאושר על ידי הדומה יציע את מועמדיו לסגני ראש הממשלה ושרים, תוך שבועיים מרגע המינוי.
לדומה יש שבוע לשקול את מועמדותם של ראש הממשלה, סגניו והשרים. אם הדומה סירבה למנות מועמד במשך שלוש פעמים, הנשיא ממנה אותו ללא אישור הפרלמנט ובמקרה זה תהיה לראש המדינה אפשרות לפזר את הדומה לקראת בחירות חדשות. עם זאת, הנשיא אינו יכול לפזר את הפרלמנט מסיבה זו בששת החודשים האחרונים לסיום הקדנציה שלו, בעת חירום או בעת הליך מתמשך להדחת נשיא רוסיה המתנהל בדומה. אותו נוהל יבוא במקרה של דחיית מועמדים לסגני ראשי ממשלה ושריו.
ראש הממשלה מפוטר על ידי הנשיא בלבד. לעיתים הצבעת אי אמון בממשלה העוברת בפרלמנט מאלצת את הנשיא לפטר את הממשלה והעומד בראשה. לאחר קבלת החלטה על פיטורי ראש הממשלה, על הנשיא לעדכן את הבית העליון והבית התחתון באספה הפדרלית של רוסיה.
מועמד | תאריך מינוי |
סך כל חברי הפרלמנט | חברי פרלמנט נוכחים |
בעד | נגד | נמנעו | לא הצביעו | תוצאה | אחוז המצביעים בעד מכלל חברי הפרלמנט |
אחוז המצביעים בעד מחברי הפרלמנט הנוכחים |
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
יגור גאידר | 9 בדצמבר 1992 | 1040 | 467 | 486 | 26 | 61 | נפסל | 44.90 | ||
ויקטור צ'רנומירדין | 14 בדצמבר 1992 | 1040 | 721 | 172 | 48 | 1 | אושר | 69.33 | ||
10 באוגוסט 1996 | 450 | 389 | 314 | 85 | 3 | 48 | אושר[1] | 69.78 | 80.72 | |
סרגיי קיריינקו | 10 באפריל 1998 | 450 | 396 | 143 | 186 | 5 | 116 | נפסל[2] | 31.78 | 36.11 |
17 באפריל 1998 | 450 | 226 | 115 | 271 | 11 | 53 | נפסל[3] | 25.56 | 50.88 | |
24 באפריל 1998 | 450 | 315 | 251 | 25 | 39 | 135 | אושר[4] | 55.78 | 79.68 | |
ויקטור צ'רנומירדין | 31 באוגוסט 1998 | 445 | 94 | 253 | 0 | 98 | נפסל | 21.12 | ||
7 בספטמבר 1998 | 444 | 138 | 273 | 1 | 32 | נפסל | 31.08 | |||
יבגני פרימקוב | 11 בספטמבר 1998 | 444 | 317 | 63 | 15 | 49 | אושר | 71.40 | ||
סרגיי סטפאשין | 19 במאי 1999 | 440 | 301 | 55 | 14 | 70 | אושר | 68.41 | ||
ולדימיר פוטין | 16 באוגוסט 1999 | 439 | 233 | 84 | 17 | 105 | אושר | 53.08 | ||
מיכאיל קסיאנוב | 17 במאי 2000 | 447 | 325 | 55 | 15 | 52 | אושר | 72.71 | ||
מיכאיל פרדקוב | 5 במרץ 2004 | 447 | 352 | 58 | 24 | 13 | אושר | 78.75 | ||
12 במאי 2004 | 447 | 356 | 72 | 8 | 11 | אושר | 79.64 | |||
ויקטור זובקוב | 14 בספטמבר 2007 | 445 | 381 | 47 | 8 | 9 | אושר | 85.61 | ||
ולדימיר פוטין | 8 במאי 2008 | 448 | 392 | 56 | 0 | 0 | אושר | 87.50 | ||
דמיטרי מדבדב | 8 במאי 2012 | 443 | 299 | 144 | 0 | 0 | אושר | 67.49 | ||
8 במאי 2018 | 446 | 430 | 379 | 56 | 0 | 16 | אושר | 81.03 | ||
מיכאיל מישוסטין | 16 בינואר 2020 | 449 | 424 | 383 | 0 | 0 | 41 | אושר | 85.1 | 90.03 |
מאז 1993, משרדו של ראש ממשלת רוסיה ממוקם בבית הלבן שבמוסקבה, בו גם נערכות ישיבות הממשלה השבועיות. אין מעון מגורים רשמי קבוע לראש הממשלה ובכל עת שנבחר ראש ממשלה, הלה בוחר את המעון המועדף עליו מבין אלה המצויים ברשות המדינה. מדבדב למשל התגורר במעון גורקי-9 שבמחוז מוסקבה, אך מישוסטין מתגורר באחוזתו הפרטית ברובליובקה שבמחוז מוסקבה.
להלן רשימת ראשי ממשלת הפדרציה הרוסית מאז שנת 1991.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.