Loading AI tools
הפכה לאישה ה -60 שטסה בחלל[2] כששוגרה בחללית סויוז לתחנת החלל הבינלאומית ב- 6 ביולי 2016 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קת'לין רובינס (באנגלית: Kathleen Rubins; נולדה ב-14 באוקטובר 1978) היא מיקרוביולוגית ואסטרונאוטית בנאס"א.[1] עם שיגורה לחלל בשנת 2016, היא הפכה לאישה ה-60 שטסה בחלל[2] ושהתה בחלל יותר מ-115 ימים כמהנדסת טיסה במשלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית. באוקטובר 2020 חזרה לחלל כמהנדסת טיסה במסגרת משלחות 63 / 64 לתחנת החלל.[3]
קת'לין רובינס | |
לידה |
14 באוקטובר 1978 (בת 46) פרמינגטון, קונטיקט, ארצות הברית |
---|---|
מידע כללי | |
בשירות | אסטרונאוטית בשירות נאס"א |
לאום | אמריקאית |
השכלה |
|
עיסוקים נוספים | מיקרוביולוגית |
תקופת השירות | 2009–הווה (כ־15 שנים) |
זמן שהייה בחלל | 300 יום |
מספר פעילות חוץ-רכבית | 2 |
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית | 12 שעות, 46 דקות |
ביוגרפיה בנאס"א | קת'לין רובינס |
משימות | |
סויוז MS-01 (משלחת 48 / 49 לתחנת החלל הבינלאומית) סויוז MS-17 (משלחת 63 / 64 לתחנת החלל הבינלאומית) | |
, , ,, , | |
רובינס נולדה בפרמינגטון, קונטיקט וגדלה בנאפה, קליפורניה.[1] בילדותה חלמה להיות אסטרונאוטית, ובכיתה ז' היא ביצעה מטלות כדי לגייס מימון להשתתף במחנה חלל.[4] רובינס מתגוררת בפרינדזווד, טקסס.[5]
רובינס סיימה את לימודיה בית הספר התיכון וינטג' בשנת 1996, וקיבלה תואר ראשון במדע בביולוגיה מולקולרית מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו בשנת 1999.
כמו כן היא קיבלה תואר דוקטור (תואר שלישי) בביולוגיה של הסרטן בשנת 2005 באוניברסיטת סטנפורד לרפואה (ממהחלקה הביוכימית, מחלקת המיקרוביולוגיה ומחלקת האימונולוגיה).[1]
במהלך התואר הראשון, רובינס ביצעה מחקר על ההשתלבות של נגיף הHIV-1 במעבדה למחלות זיהומיות במכון סאלק למחקרים ביולוגים (אנ').
במסגרת לימודיה לתואר שלישי, היא הייתה מעורבת בפיתוח מודל להתפשטות אבעבועות שחורות בסיוע המכון הצבאי למחלות מידבקות והמרכזים לבקרת מחלות ומניעתן, ופיתחה גם מודל להתפשטות הנגיף.
בשנת 2009, קת'לין הייתה עמיתה וחוקרת במכון וייטהד (whitehead) למחקר ביו-רפואי במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס .[4] והובילה מעבדה שחקרה התפשטות מחלות נגיפיות במרכז ומערב אפריקה. רובינס עבדה בשיתוף עם צבא ארצות הברית לפיתוח טיפול בנגיפים כמו אבולה וLassa mammarenavirus.
רובינס נבחרה ביולי 2009 למחזור האסטרונאוטים ה-20 של נאס"א. הכשרתה כללה תדריכים מדעיים וטכניים, הדרכה אינטנסיבית במערכות תחנת החלל הבינלאומיות, מטיילים בחלל, רובוטיקה, אימונים פיזיולוגיים, אימוני טיסה ואימוני הישרדות במדבר.[1]
רובינס המריאה לחלל במסגרת משלחות 48/49 לתחנת החלל הבינלאומית, שם שימשה כמהנדסת טיסה. היא המריאה לחלל על סויוז MS-01 ב־6 ביולי 2016.[2]
במהלך שהותה בחלל, רובינס ביצעה למעלה מ-275 ניסויים על תחנת החלל, כולל ניסויים ביולוגים, ניסויים בפיזיקה והנדסת חומרים, ומחקר מיקרוביולוגי ועל השינויים בגוף האדם.[4] רובינס הייתה האדם הראשון שרצף דנ"א (DNA), בחלל, ובסופו של דבר רצפה יותר מ-2 מיליארד זוגות בסיס של דנ"א במהלך סדרת ניסויים לניתוח רצף בתנאי מיקרוכבידה.
רובינס גידלה גם תאי לב (קרדיומיוציטים) בתרבות תאים וביצעה ניסויים בתגובת שרשרת של פולימראז (PCR) ומיקרוביומה כמותיים בתנאי המיקרוכבידה בחלל.
בנוסף למחקר ביולוגי, היא ביצעה שתי הליכות חלל, בשהות מצתברת של 12 שעות ו-46 דקות.[1] בהליכת החלל הראשונה שלה, יחד עם האסטרונאוט ג'ף ויליאמס, הם התקנו את מתאם העגינה הבינלאומי הראשון, נמל עגינה חדש לחללית המסחרית האמריקאית. במהלך הליכת החלל השנייה, הם ביצעו תחזוקה של מערכת הבקרה התרמית החיצונית של התחנה והתקנו מצלמות בחדות גבוהה, מה שאיפשר תמונות שלא נראו בעבר על פני כדור הארץ ותחנת החלל,
רובינס חזרה לכדור הארץ ב־30 באוקטובר 2016 בחללית סויוז MS-01.[6] לאחר שהות מצטברת של 115 יום, 12 שעות ו-46 דקות.
רובינס שוגרה למשימתה השנייה בחלל ב-14 באוקטובר 2020 (ביום הולדתה ה-42) יחד עם הקוסמונאוטים הרוסיים סרגיי ריז'יקוב וסרגיי קוד-סברדצ'וק על גבי החללית סויוז MS-17.[7][3]
השנה | הפרס/ההצטינות |
---|---|
1998 | פרס מלגה למלגת אגודת כבוד אומגה |
1998 | המנהיג העולה של השנה אוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו |
2000 | מלגת בוגרי סטנפורד - עמית גבילן |
2000 | מלגת טרום דוקטורט במוסד הלאומי למדעים |
2009 | עשרת המבריקים של המדע הפופולרי |
רובינס הייתה בקבוצת הטריאתלון של סטנפורד, והיא מתמקדת במרוצי ספרינט, מרחק אולימפי וריצת מרתונים.
כמו כן היא מטיסה מטוסים וביצוע צניחה חופשית, כאשר למדה טיסה וצניחה חופשית יחד עם בעלה, מייקל מגנני.[8]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.