קסת דיו
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קֶסֶת דיו (בעברית ארכאית: דְּיוֹתָה) היא צנצנת או מיכל קטן, עשויה לרוב זכוכית, חרסינה, כסף, פליז או פיוטר ומיועדת לאחסון דיו במיקום נוח עבור הכותב. הכותב או האמן טובל מכחול, קולמוס או עט ציפורן בדיו לפי צרכיו, או משתמש בקסת כמקור למילוי המיכל של עט נובע.
המונח "קסת" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו קסת (פירושונים).
לקסת דיו יש לרוב מכסה (מחובר באמצעות ציר או מתברג) שנועד למנוע את זיהום הדיו, התאיידותו, שפיכתו בשוגג וחשיפת יתר שלו לאוויר.
במשך מאות שנים, עד המצאת העט הנובע, הייתה קסת הדיו כלי חיוני לכתיבת כתב יד. כשהוחלפה באמצעי כתיבה אחרים חדלה מלהוות כלי יומיומי והפכה למושא אספנות.