קליאו

במיתולוגיה היוונית קליאו (Κλειώ - "המספרת") הייתה אחת מתשע המוזות, מלוותיו של האל אפולו וצאצאיותיהם של זאוס, ראש האלים, ומנמוסינה, אלת הזיכרון. קליאו הייתה המוזה הממונה על ההיסטוריה ועל שירת הגבורה.

ערך זה עוסק באחת המוזות. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קליאו (פירושונים).

קליאו
Κλειώ

המוזה קליאו; הדמות של פטרונית ההיסטוריה בציורו של פייר מיניאר, 1689
תרבות	דת יוון העתיקה, מיתולוגיה יוונית
אב	זאוס
אם	מנמוסינה
אחים	מלפומנה, אראטו, פוליהימניה, תאליה, טרפסיכורה, אוראניה, אוטרפה, קאליופה
בן או בת זוג	אפולו
צאצאים	יקינתון, Hymen

דמות קליאו במיתולוגיה

אפולו ויקינתון מאת בנוונוטו צ'ליני במוזיאון הלאומי ברג'לו

המיתוס מספר שהיא זו שהעניקה ליוונים הקדמונים את האלף-בית הפיניקי. בהתאם לתפקידה, היא בדרך כלל תוארה מחזיקה קולמוס, מגילות קלף או לוחות לכתיבה.

לפי סיפורי המיתולוגיה, קליאו נזפה באפרודיטה, אלת האהבה והיופי, על אהבתה רבת התשוקה לאדוניס. אפרודיטה הכועסת החליטה להעניש אותה, וגרמה לה להתאהב בפיראוס, מלך מקדון, ממנו היא הרתה וילדה את יקינטון יפה התואר, שברבות השנים היה למאהבו של האל אפולו. אך אהבתם של השניים לא האריכה ימים, כיוון שיקינטון נהרג בשגגה על ידי אפולו (לפי מסורות אחרות, יקינטון דווקא נהרג על ידי זפירוס, אל הרוח המערבית). לאחר מותו, אפולו יצר מדמו את פרח היקינטון, הקרוי על שמו.

על שמה של קליאו

שמה של קליאו הוענק, בין השאר, להיסטוריה הכמותית הנמדדת - קליאומטריה; לאסטרואיד 84, שנתגלה ב-1865; לפרס שמוענק, החל מ-1959, לפרסומות הטלוויזיה הטובות ביותר; למספר יישובים ברחבי ארצות הברית, וכן שמה הוא גם השם הרשמי של החברה להיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', שקמה ב-1997. יש שהציעו שהשם המדעי שניתן לצמח באשן (Cleome) הוא לכבודה של קליאו.

גלריה

• 
  קליאו בפסל רומי עתיק מהמאה ה-2 במוזיאון פיו קלמנטינו
• 
  קליאו מאת אנטוניו קנובה במוזיאון פברה במונפליה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא קליאו בוויקישיתוף

• קליאו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

ערך זה הוא קצרמר בנושא מיתולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.