![cover image](https://wikiwandv2-19431.kxcdn.com/_next/image?url=https://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/f4/%25D7%25AA%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2594_500.jpg/640px-%25D7%25AA%25D7%259E%25D7%2595%25D7%25A0%25D7%2594_500.jpg&w=640&q=50)
קינת דוד
שיר מקראי / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קינת דוד היא הקינה שנשא דוד על שאול ויהונתן לאחר מותם בקרב מול הפלשתים שנערך על הר הגלבוע.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/f/f4/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_500.jpg/640px-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_500.jpg)
![Thumb image](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/he/thumb/e/e3/%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_502.jpg/640px-%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%A0%D7%94_502.jpg)
בקינה ביטא דוד את היגון, העצב והצער שחש לנוכח מותם של שאול ויהונתן ואת סערת הרגשות שהתחוללה בו.[1] קינה זו היא אחת היצירות המפורסמות במקרא, ופסוקים וביטויים ממנה מצוטטים תדיר בימינו ושגורים בשפה העברית.[2]
הקינה מופיעה בספר שמואל ב', פרק א', מתחילה כהערת המספר המקראי (פסוקים י"ז–י"ח),[3] וכוללת תשעה פסוקים (פסוקים י"ט–כ"ז). המבנה של קינת דוד אינו אופייני לקינה אלא לשירת ניצחון של השירה הישראלית המוקדמת.[3]