קורבן פסח
גדי או טלה שנאכל בליל יציאת מצרים ומצווה לאכלו בכל שנה בליל הסדר / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קורבן פֶּסַח ביהדות הוא קורבן של טלה או גדי שהוקרב לראשונה שעות ספורות לפני מכת בכורות – המכה האחרונה מעשר המכות, ערב יציאת בני ישראל ממצרים, ובעקבות זאת נקבע כקורבן המוקרב בכל שנה במקדש, מעת הכניסה לארץ ישראל, בי"ד בניסן אחר הצהריים, מועד תחילת עשיית הפסח, ונאכל בליל ט"ו בניסן – ראשית חג המצות, וליל עשיית הפסח. הפסח נקרא על שם ה"פסיחה"[1] של אלוהים על בתי ישראל בזמן מכת בכורות.
עובדות מהירות מקרא, משנה ...
בקורבן הפסח מוקרב שה תמים (בלא מום) עד גיל שנה. | |
מקרא | שמות, י"ב, א'–י' ופסוקים מ"ג–נ' ופרק כ"ג, פסוק י"ח, במדבר, ט', א'–י"ד, דברים, ט"ז, א'–ח' |
---|---|
משנה | מסכת פסחים, פרק ה' עד פרק ט'. |
תלמוד בבלי | מסכת פסחים מפרק ה עד פרק ט |
משנה תורה | ספר הקורבנות, הלכות קרבן פסח |
ספרי מניין המצוות | ספר המצוות, עשה נ"ה עד עשה נ"ח לאו קט"ו עד לאו קי"ט מלאו קכ"א עד לאו קכ"ג ומלאו קכ"ה עד לאו קכ"ח סה"כ 4 עשה ו-12 לא תעשה. |
סגירה
למצווה זו משמעות היסטורית ודתית רבה, והמקרא מדגיש את קיומה של המצווה מספר פעמים באירועים היסטוריים מיוחדים.