קּוּקִיָּתִיִּים[1] (שם מדעי: Cuculidae) היא משפחה יחידה בסדרת הקוקאים[2], של עופות בגודל בינוני הנפוצים באזורים טרופיים וממוזגים בכל העולם. בישראל נפוצים שני מינים, ועוד שני מינים שלא מופיעים בארץ בקביעות.
 קוקייתיים | |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| על־מחלקה: | בעלי ארבע רגליים |
| מחלקה: | עופות |
| תת־מחלקה: | עופות בתראים |
| קבוצה: | דמויי יונאים |
| סדרה: | קוקאים |
| תת־סדרה: | תרופודה |
| משפחה: | קוקייתיים |
| שם מדעי | |
 Cuculidaeויגורס, 1825 | |
| תחום תפוצה | |
 | |
 | |
השמות Cuckoo באנגלית, Kakukk בהונגרית, Kuckuck בגרמנית וקוקייה בעברית הן דוגמה מובהקת לאונומטופיה אקוסטית – מילים שמחקות את הצליל של מושאיו, במקרה זה, חיקוי קול ה"קוקו" של העוף.
מאפיינים
צבעי הנוצות חום, אפור וערמוני והן מנוקדות בלבן. לקוקייה גוף וזנב ארוכים, רגליים קצרות ומקור בינוני וכפוף במקצת. באביב משמיע הזכר את שירתו האופיינית "קו קו", המזכירה קצת את זו של העורב. בשל שירה זו קיבלה הקוקייה את שמה. הקוקייה ניזונה מחרקים ומזחלים שעירים של פרפרים. כשאינה אוכלת, היא מרבה להסתתר בסבך של עצים ושיחים. מינים אחדים כמו הקוקייה רצנית מעדיפים לרוץ על הקרקע מאשר לעוף.
הגדולה במיני הקוקיות היא קוקיית מקור צ'אנל (Scythrops novaehollandiae) ששוקלת עד 930 גרם ודומה בכך לקוקאל שחור (Centropus menbeki). הקטנה ביותר היא קוקיית ברונזה קטנה (Chrysococcyx minutillus) ששוקלת עד 17 גרם.
הטלת ביצים
חלק ממיני הקוקיות הם עופות טפילים. הנקבה מטילה את הביצים בקנים של ציפורים זרות (פונדקאיות), ואלה דוגרות על ביציה ומגדלות את גוזליה. נקבת הקוקייה עשויה להטיל ביצה מדי יום ובסך הכול 16–18 ביצים בעונה. בישראל מטילה הקוקייה את ביציה בקני עורבים. הקוקייה ממתינה בסתר בסמוך לקן, וכשהציפור עוזבת את הקן, הקוקייה ממהרת אליו ומטילה בו את ביצתה בתוך מספר שניות ועפה במהירות. לעיתים היא מוציאה ביצה אחת מהקן, כדי שהציפור הפונדקאית לא תבחין בהוספת הביצה הזרה.
העוף הפונדקאי דוגר על ביצת הקוקייה עם ביציו שלו. גוזלי הקוקייה בוקעים לאחר 13 ימי דגירה, בדרך כלל לפני בקיעת ביצי הפונדקאי. במינים רבים של קוקיות פועל גוזל הקוקייה לסילוק ביצי הפונדקאי וגוזליו מהקן. לעומתם, גוזל הקוקייה המצויצת אינו מסלק את גוזלי העורב מהקן אלא גדל איתם כאילו היו אחיו. הפונדקאים מגדלים את גוזל הקוקייה ומספקים לו את מזונו, גם כאשר הוא מגיע לגודל העולה על זה שלהם, עד התבגרותו.
זמן קצר לאחר גמר הקינון נודדות הקוקיות דרומה – קודם הבוגרים ואחריהם הצעירים.
מיון
- משפחה קוקייתיים (Cuculidae)
- תת־משפחה קוקיתיים (Cuculinae) – בה 12 סוגים
- תת־משפחה קוקליים (Centropodinae) - בה סוג אחד – קוקל (Centropus)
- תת־משפחה מלקוניים (Phaenicophaeinae) – בה חמישה סוגים
- תת־משפחה קוליקיים (Coccyzinae) – בה שלושה סוגים
- תת־משפחה אניים (Crotophaginae) – בה שני סוגים
- תת־משפחה קוקיים (Neomorphinae) – בה חמישה סוגים
מיני קוקיות בישראל
- קוקייה אירופית – Cuculus canorus
- קוקייה מזרחית – Cuculus saturatus
- קוקייה מצויצת – Clamator glandarius
- קוקייה ירוקה – Chrysococcyx caprius
גלריה
Coua gigas
Phaenicophaeus curvirostris
Crotophaga ani
_GC.JPG)
קישורים חיצוניים
- קוקייתיים, באתר ITIS (באנגלית)
- קוקייתיים, באתר NCBI (באנגלית)
- קוקייתיים, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- קוקייתיים, באתר GBIF (באנגלית)
קוקייה, דף שער בספרייה הלאומית- מעקב צילומים של גידול גוזלי קוקייה בקן עורבים
- יורם שורק, דברים שיורמים יודעים: הקוקיה, הברבור והברווזון המכוער, (על ההגיון האבולוציוני שבטפילות קינון), באתר "הידען"
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
