קדש ברנע
עיר מקראית / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
קדש ברנע הוא אתר מקראי במדבר פארן[1], ממנו שלח משה את המרגלים לתור את ארץ כנען, ואחד מנקודות הגבול הדרומי של ארץ ישראל. הוא מזוהה בדרך כלל בתל אל קודיראת.
![פירוש נוסף](http://upload.wikimedia.org/wikipedia/commons/thumb/b/bc/Disambig_RTL.svg/25px-Disambig_RTL.svg.png)
בשנת 1842 זיהה ג'ון רולאנדס את קדש בעין קדיס, על פי הראיות הבאות:
- שם המעיין "קדיס", זוהי הצורה הערבית של "קדש" העברי.
- המיקום מתאים לגבולה הדרומי של ארץ ישראל.
- המקום אף מתאים לסדר שבו מוזכרים המקומות בקו הגבול – אדר ועצמון. שני המקומות לאורך הגבול הם אודיראת ואסימה הידועים לפעמים כקודיראת וקוסיימה, כיום, וכנראה גם בעבר, כל המעיינות הנמצאים ממערב לקדיס הם בוואדי אל עריש, שהוא נחל מצרים – כולם בקו המתואר במקרא.
- המעיין נמצא ממזרח לג'בל חלאל, אותו זיהה עם ההר החלק, המוזכר בספר יהושע כקצה הדרומי ביותר של הארץ המובטחת.
- הוא שוכן למרגלות הר האמורי.
- הוא שוכן ליד הכניסה הגדולה לארץ ישראל ליד באר לחי רואי, שהוא המקום היחיד הנוח לכניסה לארץ ישראל ממזרח לג'באל חלאל.
- דרך טובה מובילה לעין קדיס מג'בל מוסה, המזוהה עם הר סיני – מרחק 11 יום רכיבה רגילה על גמל.
- דרך רחבה, מובילה מקדיס לג'בל נבי הארון, המזוהה עם הור ההר.
לדעת המחקר כיום, סביר יותר להניח שקדש ברנע הייתה כעשרה קילומטרים משם, בתל אל קודיראת, הסמוך לעין קודיראת – הגדול מבין מעיינות האזור; אך השם העתיק השתמר דווקא בקטן ובקיצוני בין המעיינות - בעין קדיס[2]. האתר נחפר ביסודיות, אך השרידים המוקדמים ביותר שנמצאו הם מהמאה ה-10 לפנה"ס, כ-200–300 שנה לאחר התאריך המשוער של יציאת מצרים[3].
ד"ר יצחק ביילי מאוניברסיטת תל אביב טוען שאין קשר בין השם "קדיס" לקדש. לדעתו, קדיס קשור למונח גדוס, שפירושו "שוקת"; הוא משער שפעם הייתה שם שוקת, אותה כינו בשם חיבה - קדיס[4].