Loading AI tools
זואולוג וחוקר אקולוגיה התנהגותית ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבי סבר (נולד ב-5 באוקטובר 1951) הוא זואולוג וחוקר בתחום האקולוגיה ההתנהגותית, בעיקר את הקשר שבין התנהגות החיה לבין תנאי הסביבה. בעל דוקטורט בזואולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. סבר היה פרופסור חבר במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת אינדיאנפוליס, אינדיאנה, שבארצות הברית, בשנים 2003–2012.[1]
 | |
| לידה |
5 באוקטובר 1951 (בן 73) תל אביב-יפו, ישראל  |
|---|---|
| ענף מדעי | זואולוגיה |
| מקום מגורים | ישראל |
| מקום לימודים | אוניברסיטת תל אביב |
| מנחה לדוקטורט | היינריך מנדלסון |
| מוסדות |
אוניברסיטת אינדיאנפוליס |
| מספר צאצאים |
3 |
  | |
סבר נולד בתל אביב, גדל והתחנך בקיבוץ יפתח. החל את לימודיו היסודיים בבית הספר בקיבוץ ולאחר מכן עבר לבית הספר האזורי "מבוא הגליל" בקיבוץ איילת השחר, שם השלים את לימודיו התיכוניים.
עם גיוסו לצה"ל בשנת 1970 התנדב לצנחנים והתקבל לסיירת החטיבתית. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר, שבסיומו מונה למפקד צוות בסיירת צנחנים. לאחר מכן התנדב לקורס טיס, אך לא השלים אותו. לאחר השחרור מצה"ל נסע למזרח אפריקה על מנת לעבוד בהתנדבות בשמורות טבע ולצוד בעלי חיים למען גני חיות ברחבי העולם.[2] בזמן שהותו באתיופיה חי עם השבט היהודי (ביתא ישראל), ולאחר שובו נפגש עם הראשון לציון, הרב עובדיה יוסף, וסייע לו בניסיונותיו לשכנע את הרב הראשי האשכנזי, שלמה גורן, לפסוק כי מדובר ביהודים ועליהם לעלות לישראל.[3]
עם שובו מאתיופיה חזר לשירות קבע בחטיבת הצנחנים ושימש כסגן מפקד פלוגה תחת גיורא איילנד. במילואים שירת כמפקד יחידת סיור למתארי עומק אויב באיגוף אנכי, נטל חלק במבצעי הסיירת בסוריה במלחמת יום הכיפורים והשתתף במבצע כותונת ובמבצע דוידקה.[4] בהמשך שירת במפקדת כוחות האוויר המיוחדים ולקח חלק במבצעי העלייה הגדולים של יהודי אתיופיה – מבצע משה ומבצע שלמה.[5]
למד בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, החל מהתואר הראשון ועד קבלת תואר דוקטור. את התזה בתואר השני כתב על פרקים בביולוגיה של הדרבן Histrix indica במישור החוף,[6] ואת הדוקטורט על דגמי תקשורת בדרבנים Histrix indica,[7] שניהם בהנחייתו של הפרופסור היינריך מנדלסון.
בין השנים 1995–2015 חדל מלעסוק בתחום הזואולוגיה ופנה לשירות הציבורי, במסגרתו ניהל פרויקטים חינוכיים במשרד החינוך, וכיהן כראש לשכתה של שלומית עמיחי כמנכ"לית המשרד. בתקופה זו היה חבר ב"מטה מחר 98" בלשכת סמנכ"לית משרד החינוך שתפקידו היה ליישם את מסקנות ועדת הררי בתחום קידום החינוך למדעים וטכנולוגיה בישראל.[8]
עוד ריכז את הוועדה לגיבוש עקרונות להקמת מרכזי מורים אזוריים ולהפעלתם, בשנת 1997. בהמשך היה חבר במטה מרכזי מורים אזוריים, שהפעיל את המרכזים וקבע את תקצובם ופעילותם.[9]
בין השנים 2000 ל-2015 היה שותף בצוות הלאומי לקידום תלמידי הפריפריה המגזרית והגאוגרפית לסביבות עתירות טכנולוגיה. פעילותו התמקדה באיתור וליווי תלמידי חטיבות ביניים ותיכונים מהפריפריה לשירות בעתודה האקדמית, במסגרת תוכנית עתידים.[10] סבר היה יועץ לוועדת ההיגוי לקידום החינוך למחוננים בישראל בשנת 2004, ושותף לניסוח הצעת חוק זכויות תלמידים מחוננים ומצטיינים, התשס"ו-2006, שעברה בקריאה טרומית כמרכיב בחוק חינוך מיוחד, התשמ"ח-1988.[11]
בשנת 2003 השתתף בהקמתו של קמפוס מאר אליאס באעבלין, כשלוחה של אוניברסיטת אינדיאנאפוליס.[12] הקמפוס פעל עד 2006 וסבר המשיך את פעילותו באוניברסיטת אינדיאנפוליס עד יולי 2020.
בשנת 2015 חזר לעסוק בזואולוגיה, טס לאוגנדה והחל בהקמת תחנת מחקר ביער הגשם סמוליקי ובחקר רצפת היער.[13]
נוסף על פעילותו זו, סבר מרצה בתחומי התמחותו בפורומים שונים בישראל ומחוצה לה, וכן מדריך טיולים באפריקה.[14]
מתגורר בתל אביב. נשוי ואב לשלושה ילדים.
סבר עוסק בעיקר בתחום האקולוגיה ההתנהגותית ובקשר שבין התנהגות החיה לבין תנאי הסביבה. במסגרת מחקריו הגיע לשתי תגליות חדשות על אוכלוסיית הדורבנים – האחת שהיא מונוגמית, והשנייה שהיא מזדווגת בכל לילה לאורך כל חייה לא בהכרח לרבייה אלא לטובת הידוק וקיום הקשר הזוגי.[15] גילויים אלה נחשבו חדשניים בחקר האבולוציה של המיניות, משום שהזדווגות שלא רק לצורכי רבייה אלא גם לקיום קשר, יוחסה עד אז רק לאדם, לקופי בּוֹנוֹבּוֹ ולחלק ממיני הדולפינים.[16][17][18]
סבר יזם שני פרויקטים בינלאומיים: הראשון עוסק בהשבת האוקאפי לאוגנדה במסגרת "פרויקט שימור האוקאפי". האוקאפים נמצאים בסכנת הכחדה ומשום שהם חיים רק בקונגו הנחשבת לא יציבה ובה חסרה מודעות לשימור החיה, השבה של האוקאפי ליער הגשם סמוליקי שבאוגנדה תסייע לשימור המין כולו.[19]
בפרויקט השני מתמקד סבר בניסוח קוד אתי לפעילות בחלל, על מנת לפתח את מה שהוא מגדיר "חברה מבוססת מוסר" בחלל. לדבריו, ההתיישבות בכדור הארץ ללא קוד אתי הביאה בראייה היסטורית לתוצאות הרסניות כגון: מלחמות, השמדות עמים, עבדות, פגיעה במערכת האקולוגית ועוד, ועל כן הוא מקדם אימוץ קוד אתי לפעילות ולהתיישבות עתידית בחלל, על פי המודל של לוחות הברית. את המודל הזה שואף סבר להביא בפני עצרת האו"ם על מנת לרתום את האנושות כולה לקידומו.[20][21]
בשנת 1998 הקים סבר את הארגון לזואותרפיה בישראל במטרה לקדם את תחום הטיפול באמצעות בעלי חיים.[22] הארגון הצליח להציג את נושא הזואותרפיה לוועדה לבחינת מקצועות הרפואה המשלימה במשרד הבריאות והניע מהלך להקמת ועדה לאומית מקצועית במשרד החינוך, בה היה סבר חבר. כיום מכשירות עשר מכללות בישראל סטודנטים בתחום הזואותרפיה.[23] העמותה נסגרה לאחר 17 שנות פעילות כאשר בוגרי המכללות בתחום הקימו עמותה נוספת שמובילה את הפעילות בתחום.
בנוסף, חבר בעמותת "בשער" המשמשת כקהילה אקדמית למען החברה בישראל, ומאגדת חברי סגל אקדמי על מנת לקדם ולהפיץ את תרומת האקדמיה לחברה בישראל.
סבר הוא ממקימי העמותה לשמירת קופי האדם באפריקה (The Last Great Ape organization) וחבר בה מאז 1998. העמותה עוסקת בעיקר באיתור צייד וסחר לא חוקיים בבעלי חיים ופעולות לטובת אכיפת החוק.[24]
עוד משמש כיועץ מומחה לפרויקט Horizon 2020 של האיחוד האירופי שמטרתו קידום מוסדות חינוך והשכלה גבוהה במדינות בגבולו המזרחי של האיחוד.
צבי סבר, ברשת החברתית אקס (טוויטר).svg){kind=icon}
צבי סבר, סרטונים בערוץ היוטיוב
מאיה גז, הסיפור הלא ייאמן על חוקר הדורבנים שכתב את הקוד האתי לחלל, באתר TheMarker, 16 בפברואר 2024מכּתביו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
