פרימוס (תואר)

התואר פְּרִימוּס שימש בימי הביניים ואחריהם כתואר כבוד לאדם בעל תפקיד ראשון במעלה. התואר גזור מהמילה הלטינית "primus", שפירושה – ראשון במעלה.

בתואר זה כונה הבישוף האחראי של הכנסייה ההגמונית בסקוטלנד^[1].

הפרימאס של פולין (Prymas Polski), כלומר ראש הכנסייה הקתולית הפולנית, הוא הארכיבישוף של גנייזנו.

בתואר הכבוד "פרימוס" כונה הפרנס והגבאי הראשי, בקהילות יהודיות מרכזיות בצ'כיה, בבוהמיה ומוראביה, והמפורסמת שבהן היא קהילת פראג.

רבים מנכבדי פראג, ששימשו בדרך כלל גם כפרנסים ומנהיגים ודיינים בוררים התכנו "פרימוס". כך למשל חותנו של ר' נפתלי כ"ץ הראשון, הרב ישעיה ליברמן פרימוס; הרב שמעון הלוי ברנדיס חתנו של המהר"ל מפראג, ועוד רבים נוספים. כינוי זה ניתן למנהיגה הראשי של הקהילה, והוא כלל במשמעותו גם את היותו של מנהיג זה שתדלן אצל השלטונות.

בעיר ניקלשבורג, עד לשנת ה'ת"פ היה נקרא אחד מהגבאים הראשונים, החשוב שבהם, בשם "פרימוס". בשנת ה'ת"פ התקבלה החלטה למנות ארבעה גבאי-על ולבטל את משרת ה"פרימוס"^[2]. בפראג נקרא ראש הקהל בתואר "פרימוס", והמהר"ל בדרשתו לשבת הגדול גינה כינוי זה משום חוקת הגויים. הפרימוס היהודי היה גם מתכבד בכיבודים שונים, כעלייה לתורה ראשון.