פפלוס
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פֶפְלוֹס (ביוונית: ὁ πέπλος) הוא בגד באורך-גוף שנוצר כלבוש טיפוסי עבור נשים ביוון העתיקה עד שנת 500 לפנה"ס בקירוב, בזמן התקופה הארכאית המאוחרת והתקופה הקלאסית.
פפלוס היה בד מלבני ארוך שקצהו העליון מקופל כלפי מטה בערך בחציו, כך שחלקו העליון של המלבן עטוף כעת מתחת למותניים, וחלקו התחתון של המלבן נמצא באזור הקרסול. ניתן להשאיר צד אחד של הפפלוס פתוח, מוצמד או תפור.[1] בלטינית ובהקשר רומי הבגד נקרא גם פאלה (palla).[2]