פלס (צבא)

פַּלָּס הוא מקצוע צבאי המיישם את מטרות ההנדסה הצבאית. פלס הוא חייל בחיל הנדסה, הוא מיומן בלחימה רגלית וממוכנת והכשרת חבלה והנדסה בסיסית. המונח פלס בא משם הפועל לפלס, "לפלס דרך", שפירושו לפרוץ ולעבור מכשולים כדי ליצור דרך עבירה. לעיתים ניתן למקצוע זה שם אחר כגון חפר או מהנדס קרב.

פלס של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל באימון פינוי מוקשים ברמת הגולן.

פלסים של צה"ל מפנים מוקשים במהלך מלחמת העצמאות

פלס של חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל מתכונן ל"הרמת שדה מוקשים", כלומר: פיצוץ שדה המוקשים באמצעות חבלה.

היסטוריה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מקצוע הפלס בצבאות רבים קיבל עדיפות רבה עקב חשיבותו למאמץ הטלת המצור ופריצת הביצורים, ומנגד, הסיכון הרב שהיה כרוך בהימצאות בחזית הכוח. בקרבות מסוימים, כגון במצור על אלסיה, עצם הטלת מצור אפקטיבי שמנעה הגעת אספקה לכוחות הנצורים, הובילה לכניעת צבאו של ורקינגטוריקס ואף לכישלון כוחות התגבורת, שלפי דיווחו של יוליוס קיסר היו עדיפים על כוחותיו. מנגד, צבאות לרוב לא הסתפקו בהטלת מצור והפלסים היוו חלק מרכזי בפריצת הביצורים: כך למשל סוללת העפר שבנו הרומאים הביאה למפנה במצור על מצדה. כמו כן, במצד עתרת, חפריו של צלאח א-דין, שרפו את יסודות החומה והובילו לקריסתה.

גם בעת המודרנית פלסים לקחו תפקיד משמעותי בפריצת ביצורים שאפשרה כניסת כוחות משמעותית יותר לקרב. במהלך הפלישה לנורמנדי, כאשר הכוחות שהצליחו לעלות לחוף אומהה נתקעו אל מול ביצורי הגרמנים ונאלצו לתפוס מחסה תחת אש מקלעים, פלסים יצרו נתיב למעבר כוחות באמצעות טורפדו בנגלור וכך הביאו למפנה בקרב. בחלק אחר של עבודת הפלסים בחוף, פינוי המכשולים הימיים, כ-40% מהכוח הושמד עקב התפוצצות מטענים וירי ארטילרי.
בשלביה הראשונים של מלחמת יום הכיפורים, לאחר פשיטת הקומנדו המצרי על המוצבים הישראלים בתעלת סואץ, הורדו למים אסדות עם זרנוקי מים שתפקידן היה לבקע את חומת העפר הישראלית, במטרה לאפשר מעבר של שריון מצרי אל חצי האי סיני.

בצה"ל

פַּלָּס הוא הכינוי הצה"לי ללוחם חיל ההנדסה שעבר הכשרה קרבית בתחום החבלה והכשרה הנדסית כללית, בנוסף להכשרה הצבאית. חיילי ההנדסה נלחמים רגלית בשטח פתוח ובשטח אורבני, ולחימה ממוכנת בהפעלת כלי רק"ם. הפלס מיומן בחבלה בסיסית, פריצת מכשולים, הנחת והרמת מוקשים, תפעול פומ"ה (רכב הנדסה משוריין), ופלוגות הצמ"ה מתעסקות בניית ביצורים וחפירת תעלות, בניית סוללות וכדומה. הם אינם פלסים אלא מתפקדות כפלוגות מכניות בלבד.

כל לוחמי חיל ההנדסה מוכשרים ברמה של פלס 05 ואז מתמיינים לאחד מהתפקידים: פלוגות הנדסה קרבית, מפעילי צמ"ה ולוחמי סיירות הנדסה. פלסי חה"ן הלוחמים בגדודי החיל מוכשרים גם לרובאי 07-חה"ן לאחר האימון המתקדם. לוחמים הממשיכים למסלול פיקודי בחיל או בסיירות פלחה"ן החי"ר מוסמכים לפלס 08, וקציני הנדסה מוסמכים לפלס 12.

את הסמכות הפלס מעניק בית הספר להנדסה צבאית לחיילים שעברו הכשרה מתאימה במסגרתו.

ראו גם

• הנדסה קרבית
• חיל ההנדסה הישראלי
• סילוק פצצות
• מתנדבי היישוב בחיל החפרים

לקריאה נוספת

• ג'ון קיגן, ריצ'רד הולמס וג'ון גאו, חיילים-אדם בקרב, הוצאת מודן, 1989, פרק 8: הפלס.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פלס בוויקישיתוף

• פלס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)