פלמארס
יישוב של עבדים אפריקאים בני חורין שנמלטו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יישוב של עבדים אפריקאים בני חורין שנמלטו מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פלמארס (ספרדית: Palmares; וכן קילומבו דוס פלמארס) היה קילומבו, יישוב של עבדים אפריקאים בני חורין שנמלטו.
| מדינה |
 ברזיל |
|---|---|
| תאריך ייסוד |
1605  |
| תאריך נטישה |
1710 |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 11,000 (1690) |
| קואורדינטות | 9°10′14″S 36°05′02″W |
 | |
  | |
נוסד בסביבות שנת 1600 בגבעות סרה דה בריגה (Serra da Barriga) בברזיל הצפונית-מזרחית. פלמארס התקיים כרפובליקה עצמאית עצומה, המחזיקה את עצמה, והפך לאגדה בשל גודלו וכוחו. בשיאה אכלס אוכלוסייה של יותר מ-30,000 גברים, נשים וילדים אפריקאים בני חורין. בקהילה היו יותר מ-200 בניינים, כנסייה, ארבע נפחיות ובית מועצה.
המנהיג הראשון של פלמארס היה גנגה זומבה (Ganga Zumba), שנמלט מעבדות במטע סוכר ועבר לפלמארס.
פלמארס הגן על עצמו בהצלחה כנגד מספר ניסיונות של הולנדים, ומאוחר יותר של כוחות של קולוניות פורטוגזיות להשמיד אותו, ולהרוג או לשבות את תושביו.
בשנת 1655, אפריקאי שנודע כזומבי נולד בפלמארס. בהיותו ילד צעיר הוא נשבה על ידי הפורטוגזים, אבל נמלט ושב לפלמארס ב-1670. תושבי פלמארס תחת מנהיגותו של זומבי, התנקמו בפלישות התכופות של הפורטוגזים על ידי פעולות תגמול - פשיטות למטעים ולכפרים הפורטוגזים, שחרור עבדים, כך הם גם הגדילו את מספרם. עשר שנים לאחר מכן, זומבי, כעת לוחם מיומן ואסטרטג צבאי, ירש את גנגה זומבה כשליט פלמארס. היה זה זומבי שהנהיג את הצבא של פלמארס כנגד חיל התותחנים של המפקדים הצבאיים הפורטוגזים דומינגוס ג'ורג' וליו (Domingos Jorge Velho) וויירה דה מלו (Vieira de Mello). התקיפה האחרונה נגד פלמארס ארעה ב-1694. סרקה דו מקאקו (Cerca do Macaco), היישוב הראשי, נפל; וזומבי נפצע. הוא הבריח את הפורטוגזים, אבל נבגד, לבסוף נשבה, וראשו נערף ב-1695.
