פואמת מוות
ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
פואמת מוות (Jisei) היא סוג של פואמה שפותחה בתרבויות המזרח, בעיקר ביפן, סין ושושלת ג'וסון בקוריאה והיא מכונה גם פואמה של פרידה מן החיים.[1] הפואמה נכתבת על ידי אדם העומד לפני מותו ומטרתה לשקף תובנות של לפני מוות ולסייע לקורא לחוות את מחשבותיו האחרונות של העומד למות.
ערך מחפש מקורות | |
פואמות מוות נכתבו באופן מסורתי על ידי כלל שכבות האוכלוסייה, ובתנאי שהכותב הוא בעל יכולת כתיבה וקריאה.[2] בתחילת המאה ה-7 לספירה, אנשים שכתבו פואמות מוות כתבו אותן באופן חופשי ללא סגנון מוכתב מראש. עם הזמן, כתיבת פואמת מוות הפכה לנפוצה, ונכנסו כללי כתיבה מקובלים, ובהם:
- הימנעות מהתייחסות ישירה למוות. במקום זאת קיים שימוש בביטויים מעולם הטבע המרמזים על כך, כגון עלה נופל, פרח קמל, שקיעת שמש וכדומה.
- גישה נייטרלית ולא רגשית ביחס למוות
- אמנות כתיבת הפואמות היא חלק בלתי נפרד מהתרבות היפנית; הפואמות מתארות בדרך כלל תחושות והרמוניה עם הטבע בהתאם לדת הבודהיסטית ולדת השינטו היפנית.
היה מקובל להתייעץ עם משוררים לפני כתיבת הפואמה ולהכינה מראש, אך היה אפשר לשנותה לאור אירועים שהתרחשו אחרי כתיבת הפואמה.
כתיבת הפואמה מהווה חלק משמעותי בטקסי הספוקו היפנים. הפואמה נכתבת בסגנון וקה (5 שורות ובשורות יש 5 מילים,7,5,7, ו-7 לפי הסדר הזה).