ערפד
יצור מיתולוגי הניזון מדם / ויקיפדיה האנציקלופדיה encyclopedia
ערפד הוא יצור מיתולוגי מהפולקלור, אל-מת ודמוי אדם שניזון מהמהות החיונית (בדרך כלל בצורת דם) של בני אדם או בעלי חיים.[1] הערפד ניחן בכוחות על-אנושים ועל-טבעיים. יכולותיהם המיוחדות ואפיוניהם של הערפדים משתנים במסורות שונות על פי פולקלור, סרטים וספרות בדיונית, אך ברוב רובן של המסורות הם מוצגים כיצורי לילה הרגישים לאור השמש, מאופיינים בניבים ארוכים וחדים ובשינוי צורה (לרוב הפיכה לעטלף, עורב, זאב או ערפל).[1]
בפולקלור האירופי, ערפדים הם יצורים אל-מתים שלעיתים קרובות ביקרו את יקיריהם וגרמו לשובבות או למוות בשכונות שבהן חיו בעודם בחיים. הם לבשו תכריכים ולעיתים קרובות תוארו כנפוחים ובעלי פנים אדמדמות או כהות, בשונה מהערפד הכחוש והחיוור של ימינו, שראשיתו בתחילת המאה ה-19.[1]
ישויות ערפדיות תועדו ברוב התרבויות; המונח ערפד זכה לפופולריות במערב אירופה לאחר דיווחים על היסטריה המונית מהמאה ה-18 של אמונה עממית הקיימת בחבל הבלקן ובמזרח אירופה, שבמקרים מסוימים הביאה לכך שגופות הועמדו על השערים ואנשים הואשמו בערפדות.[1] גרסאות מקומיות במזרח אירופה היו ידועות גם בשמות שונים, כמו שטריגה באלבניה, וריקולקס ביוון וסטריגוי ברומניה.[1]
הערפד הכריזמטי והמתוחכם של הסיפורת המודרנית נולד ב-1819 עם פרסום "הערפד" (The Vampyre) מאת הסופר האנגלי ג'ון ויליאם פולידורי; הסיפור היה מוצלח ביותר וללא ספק עבודת הערפדים המשפיעה ביותר של תחילת המאה ה-19.[1] הרומן דרקולה של בראם סטוקר משנת 1897 זכור כרומן הערפדים המובהק והיווה את הבסיס לאגדת הערפדים המודרנית, אף על פי שהוא פורסם לאחר הרומן "כרמילה" (Carmilla) של ג'וזף שרידן לה פאנו משנת 1872.[1] הצלחתו של ספר זה הולידה ז'אנר ערפדים ייחודי, שעדיין פופולרי במאה ה-21, עם ספרים, סרטים, תוכניות טלוויזיה ומשחקי וידאו הכוללים ועוסקים בערפדים. הערפד הפך מאז לדמות דומיננטית בז'אנר האימה והפנטזיה (בעיקר פנטזיה אפלה).[1]
קיימים מיתוסים שונים לגבי ההפיכה לערפד. לעיתים מסופר כי בן אנוש שנכנס למערכת הדם שלו דם של ערפד ומת בסמוך לכך, יחזור לתחייה כערפד צמא דם. במיתוסים אחרים נטען כי נשיכה של ערפד מספיקה כדי להפוך בן אנוש לערפד.