עצמאי

עצמאי בהקשר הכלכלי הוא אדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית שלו, ולא כשכיר המועסק אצל מעסיק. בניגוד לשכיר המקבל משכורת קבועה ממעסיקו, העצמאי מנהל לבד את עיסוקו או פועל בדרך של התאגדות משפטית (כמו שותפות). עסקו של העצמאי עשוי להתנהל בבית עסק (משרד, חנות, בית מלאכה וכדומה), בביתו של העצמאי או כשירות הניתן בדרכים.

ערך זה עוסק באדם שהכנסותיו מגיעות מפעילות עסקית עצמאית. אם התכוונתם לעובד עצמאי הנותן שירותים מקצועיים למשימות מוגדרות מראש, ראו פרילנסר.

אף על פי שעבודה במעמד עצמאי עשויה לחשוף את האדם לחוסר יציבות כלכלית ואף לסיכון כלכלי, רבים בוחרים להתנהל כך לפרנסתם. יש לכך יתרונות כמו עצמאות כלכלית, היקף עבודה גמיש ומגוון אפשרויות עבודה רחב יותר.

עבודות והכנסות

הכנסתו של עצמאי מעבודה מגיעה באחת משלוש דרכים עיקריות: ייצור מוצר, מסחר (קניה ומכירה) או מתן שירות.

הכנסות צומחות לאדם גם מנכסים שבבעלותו, המניבים לו רווח כספי, כמו נדל"ן, ניירות ערך ועוד. הכנסות כאלה אינן נובעות מעבודה, והאדם הנהנה מהן נחשב כעצמאי רק בהקשרים מסוימים.

עצמאי מנהל את עסקיו לבדו, בשותפות עם אחרים (עצמאים אף הם) או באמצעות עובדים שהוא מעסיק. במקרים רבים בוחר העצמאי לנהל את עסקיו במסגרת חברה בע"מ הנמצאת בשליטתו המלאה. במקרה כזה הוא נחשב פורמלית לשכיר בחברה, אך מבחינה מהותית הוא עצמאי המרוויח לפרנסתו בלי תלות במעסיק. עצמאי כזה קרוי בדיני המיסים "בעל שליטה בחברת מעטים", והיחס אליו הוא יחס מעורב – לעיתים כאל שכיר ולעיתים כאל עצמאי.

רווח והפסד

ההחלטה להתפרנס כעצמאי כרוכה בנטילת סיכונים. אדם שבחר בדרך זו לוקח בחשבון אי-ודאות הקשורה בשני גורמים עיקריים:

• הסיכוי להצליח במכירת המוצר או השירות שלו.
• החישוב הכלכלי הנכון, ואם הפער בין ההכנסות ובין ההוצאות יהיה כזה שיותיר לו רווח.

מקובל לחשוב כי לעצמאי ישנן אפשרויות להרוויח יותר מלשכיר, אם כי עבודתו תלויה בכישוריו לפתח את העיסוק שממנו בחר להתפרנס, ובתנאי השוק שבהם הוא פועל. עצמאים רבים שאינם מכלכלים נכון את צעדיהם, נאלצים לחדול מעיסוקם. כך גם קורה לבעלי עסקים שנקלעו לקשיים עקב פעילות בנסיבות שאינן תלויות בהם, כמו: מצב ביטחוני, שנת בצורת וכדומה.

יתרונות וחסרונות

אנשים בוחרים להתפרנס כעצמאים מסיבות שונות. הנפוצות הן:

• השאיפה הבסיסית של אדם להיות אדון לעצמו ולהתפרנס ללא תלות במעסיק.
• חוסר היכולת האישית להסתגל לעבודת צוות במסגרת כלכלית.
• המחשבה כי ביכולתם לנצל את כישוריהם ניצול מיטבי ולהרוויח יותר באופן עצמאי.

מנגד ישנם רבים אשר מהיפוך הסיבות הללו אינם פונים לעסוק כעצמאים.

• חוסר הכישורים להתנהל לבד או לנהל עסק.
• הפחד מנטילת סיכונים והשאיפה הבסיסית לחיות בשקט נפשי המובטח להם בעבודה קבועה ובשכר קבוע המגיע מן המעסיק שאצלו הם עובדים.
• חשש מעומס העבודה הרב ומהיעדר מסגרת שעות עבודה קבועה.
• חשש מאי-יציבות ההכנסות.

בעלי עסקים עצמאים המצליחים לקיים עסק משגשג, נהנים מעצמאות כלכלית ואישית, אך במקרים רבים העצמאי עובד קשה והוא שרוי במתח מתמיד ובדאגות פרנסה.

סיוע והדרכה

בדרך לקבלת החלטה אם להיות עוסק עצמאי, מקובל לערוך ניתוח כדאיות ובדיקת הסיכונים מול הסיכויים להצליח. בשלב זה ניתן להיעזר בעצות ובהכוונה של מומחים וכן לעיין בספרות ענפה העוסקת בכך. גם בשלבי הפתיחה וההתנהלות השוטפת של העסק העצמאי יש לעוסק דרכים רבות להיעזר בהם כדי להוסיף ולקיים את עסקו.

הרשויות וגורמים פרטיים מציעים לעצמאי מגוון רחב של אמצעי סיוע בתחילת הדרך וגם בהמשך. סיוע זה כולל בין היתר:

• תמיכה כלכלית על ידי מתן הלוואות כספיות בתנאים נוחים. למדינה קרנות וארגונים העוסקים בכך, ורובם קשורים למשרד התעשייה המסחר והתעסוקה. הבנקים רואים בעצמאים גורם מועדף ומציעים להם מגוון שירותי סיוע כספי. לעיתים יכול עוסק עצמאי להיעזר ביזמים או בקרנות פרטיות וגופים המעוניינים להשקיע בעסקים שיש להם פוטנציאל רווחי.
• כמעט בכל ענף כלכלי קיימים ארגוני גג הכוללים עוסקים עצמאיים בתחום. באמצעות ארגונים אלה ניתן להחליף מידע עם עמיתים ולקבל סיוע לנושאים מיוחדים לענף.
• גופים פרטיים שונים נותנים שירותי ייעוץ והדרכה באמצעות סדנאות והשתלמויות. כמו כן קיימת ספרות ענפה הנותנת מענה לבעיות רבות הכרוכות בניהול עסק עצמאי, כמו התמודדות עם מתחרים, ניהול צוות עובדים, מיסוי, התנהלות כספית, ניצול הכלים המתאימים ועוד.
• החלטות הנוגעות להתנהלות מול רשויות המיסים מתקבלות בדרך כלל לאחר ייעוץ והדרכה של בעלי מקצוע – רואה חשבון או יועץ מס.

שכיר ועצמאי כאחד

אדם יכול לנהל גם פעילות עסקית כפולה, כשכיר וכעצמאי בה עת. דוגמה: רופא העובד כשכיר בבית חולים, ובשעות שלאחר מכן מקבל חולים כעצמאי. על פעילותו כעצמאי חלים הכללים החלים על עצמאי, ועל פעילותו כשכיר חלים הכללים החלים על שכיר, אם כי המיסים מחושבים בסופו של דבר לפי ההכנסה הכוללת משתי הפעילויות, זאת בהתאם למילוי טפסים של תיאום מס.

בישראל

העצמאי מול הרשויות

לעצמאי מעמד מיוחד בהתנהלותו מול רשויות המס, והוא מחויב לרשום בקפדנות את כל הכנסותיו, להנפיק קבלה עבור כל הכנסה, לדווח לרשויות בפרקי זמן קבועים על רווחיו, ולשלם את המיסים בהתאם. לשם כך נדרשים כמה מהלכי רישום (המכונים "לפתוח תיק"), שבעקבותיהם יש למלא אחר חובות הדיווח והתשלום הבאות:

• להירשם כ"עוסק" במשרדי מס ערך מוסף, שם יוחלט אם הוא עוסק מורשה או עוסק פטור, בהתאם לסך ההכנסות החודשיות ולתקרה הקבועה. לאחר שנפתח לו תיק עוסק, העצמאי יחויב לדווח על הכנסותיו מדי חודש או מדי חודשיים, בהתאם לסיווגו, ולשלם את המע"מ הנובע מהכנסות אלה.
• להירשם כעצמאי במשרדי מס הכנסה. לאחר פתיחת התיק מחויב העוסק להגיש דיווח תקופתי (חודשי או דו-חודשי) על הכנסותיו ולשלם מקדמות מס קבועות. בנוסף, עליו להגיש מדי שנה דו"ח שנתי על הכנסותיו ולהתאים את תשלום המס לרווחים שצבר מהכנסותיו על פי דוח רווח והפסד. עצמאי נדרש גם להגיש אחת לכמה שנים הצהרת הון. הבסיס למיסוי הכנסתו של עצמאי הוא סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה.
• להירשם במשרדי המוסד לביטוח לאומי כעצמאי, ולשלם מדי חודש תשלום קבוע הנגזר מהכנסותיו.

תשלומי העצמאי למס הכנסה ולמוסד לביטוח לאומי הם מקדמות. גובהם נקבע על ידי הרשויות על פי קריטריונים שונים שאחד החשובים בהם הוא הכנסתו בשנה קודמת. רק לאחר שהוא מגיש דוח שנתי נקבע סופית שיעור המס שעליו לשלם באותה השנה. אם המקדמות ששילם נמוכות משיעור המס השנתי, עליו להשלים את ההפרש בצירוף ריבית והצמדה למדד. אם המקדמות ששילם גבוהות משיעור המס השנתי, הוא מקבל החזרים מהרשויות בצירוף ריבית והצמדה למדד. עצמאי יכול לקזז הוצאות עסקיות מוכרות מהכנסותיו על מנת להקטין את שיעור המס שהוא חייב. עצמאי רשאי לקזז מע"מ על הוצאות מתשלום המע"מ שהוא משלם.
הצורך לנהל את הוצאותיו על מנת לקזז את הוצאותיו העסקיות, עשוי לחייב אותו לדעת מה הן ההוצאות העסקיות המוכרות ובאיזה אופן ניתן לקזזן או לחלופין להיעזר בשירותיו של מומחה כמו רואה חשבון, מנהל חשבונות או יועץ מס.

אם אחד מבעלי העסק הרשומים עובד כשכיר, אם לעסק לא היו הכנסות באותו החודש אין חובה לשלם את תשלום ניהול התיק. בנוסף אם אחד מבעלי העסק מוכר כבעל מגבלה מביטוח לאומי קיים פטור מתשלום ניהול התיק וכן יש מספר הטבות לבעלי התיק. הטבות אלו ניתנו מטעם הביטוח הלאומי ומס הכנסה גם ברכישת דירות.

ניהול חברה

ערך מורחב – חברה בע"מ

אם בחר אדם לנהל את עסקיו תחת מטרייה של "חברה בע"מ", מעמדו נחשב כ"בעל שליטה בחברת מעטים" והוא מקבל משכורת מהחברה. מהלכי הרישום דומים לאלה של עוסק עצמאי, אך במקרה כזה הם נעשים בדרך כלל באמצעות רואה חשבון המייצג את החברה.

היקף הפעילות

נכון לשנת 2020 –

• מספר העצמאים במשק: 464,000
• שיעור העצמאים במשק: 12%
• שיעור המועסקים על ידי עצמאים: 8%
• שיעור העסקים שבהם עד ארבעה עובדים: 85%
• השכר הממוצע של העצמאים: 12,000 ש"ח
• ההכנסה החציונית בקרב העצמאים: 8,000 ש"ח
• הכנסות המדינה ממיסוי עצמאים: 1,000,000,000 ש"ח בשנה^[1]

פנסיה

המעסיק מנכה משכרו של שכיר הפרשות לפנסיה על פי השיעור הקבוע בחוק. עד לסוף 2016 עצמאי היה אחראי על ביצוע ההפרשות שלו לפנסיה והיה יכול לקבוע כראות עיניו את גובה הסכום שהפריש (אך קיבל תמריצי מס שעודדו אותו לחיסכון פנסיוני). כתוצאה מכך לעצמאים הייתה צבירה קטנה יותר מלשכירים, וזו הייתה עלולה שלא לענות על צורכיהם בגיל זקנה.^[2] בשנת 2017 הוטלה בחוק חובת ביטוח פנסיוני גם לעצמאים.

ראו גם

• שכיר
• חשבונית שכיר

קישורים חיצוניים

• עצמאי בביטוח לאומי
• מגזין לעצמאים של מט"י
• תני גולדשטיין, עצמאי לעצמאי זאב, באתר זמן ישראל, 3 בנובמבר 2020
• עצמאים, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. סיון קלינבייל, חצי מיליון עצמאים ישלמו את מחיר המשבר, באתר TheMarker‏, 12 במרץ 2020
2. ספיבק, א., טרקל, ע., (2001),הכיסוי הפנסיוני בישראל, רבעון לכלכלה 3.